אל תדאגי ילדה

לכולנו, במיוחד בתקופה הזו, ישנם ימים קצת ב"דאון" מה שנקרא, ישנם ימים או רגעים שקצת קשה לראות את הטוב, זה טבעי שיש זמנים כאלו לכל אחת ואחת מאיתנו. לעיתים אין כוח לעבוד על המידות ועל האופטימיות, הכול מרגיש סוגר עלינו. ישנם קשיים שחולפים אחרי זמן וישנם שמלווים קצת יותר.. בכולם, כשאת מרגישה שאת מאבדת את היכולת לראות טוב בסיטואציה שנקרית לפנייך, או שאת מתקשה לעודד את עצמך לדבר ולראות חיובי ולהתקדם הלאה – אל תתני לזמן לעבור, אלא תעצרי הכול ותשאלי את עצמך איך את עוצרת את גלגל השלג הזה מלהתקדם – איך את לא מתדרדרת יותר מהנקודה הזו. אלא הפוך – איך להתעלות מעל הדיכאון, תחשבי ותמצאי את המקום שאת שואבת ממנו כוחות שיגרמו לך לראות את הטוב ולשמוח במציאות למרות הכול. לעולם לא לחכות שהמצב ישתנה ורק אז נשמח. אלא קודם נשמח ונעריך את מה שיש.

תשאלי את עצמך, מה יעודד אותך וייתן לך כוחות? אז מהניסיון שלנו, מה שנותן כוחות אמיתיים זה להתחזק באמונה. לשמוע שיעורי אמונה, חיזוק אמיתי באמונת השם ובאהבתו מפיו של רב ירא שמיים אמיתי, או רבנית מחזקת. זה נותן כוחות של ממש. פתאום נזכרים בטוב של השם, פתאום מתחדדת לנו ההבנה שהשם מנהל את העולם ולא אנחנו. ושכול מה שקורה זה לטובה באמת. אין משהו אחר שיכול לעודד בעולם הזה חוץ מאמונה בהשם יתברך. וכל זה אני מספרת לא מתוך סיפורים בעלמא, אלא מניסיוני האישי כמובן, וכשאני הייתי במקום כזה ושמעתי 20 דקות בלבד מתוך שיעורו של הרב הגאון יגאל כהן שליט"א, זה נתן לי, בסיעתא דשמיא, אוויר לנשימה. זה נותן אמונה ושמחה בלב, שמיד מתפרשת ככוח ממשי בגוף כדי לקום ולהמשיך להילחם ביצר ה"דאון". זה נותן כוח לקום ולשמוח בכל, לבטוח בהשם ולהשליך עליו את הקושי, והוא פשוט נעלם.. הקושי עובר מאיתנו לבורא עולם. הוא יטפל בזה. בכל מקרה אנחנו לא באמת יכולות לעשות משהו שישנה את המציאות. אז חבל לשחות בתוך הבלבול הזה, תני למי שאחראי עליו לדאוג לכל העניינים שמטרידים אותך.

אז באתי לשתף אתכן במה שנתן לי כוחות מחצי השיעור ששמעתי, והכי נחרט לי ונתן לי כוח בימים שאחרי, זה מה שהרב אמר- מי שעשה את העבר, הוא עושה את ההווה והוא יעשה את העתיד. אם אנחנו נפסיק לדאוג לעתיד, מצבנו יהיה טוב, הרי כל הזמן אנחנו עסוקות במה יהיה.

מה יהיה עם הילדה בכיתה, ומה יהיה עם הבעל ומה יהיה עם הפרנסה לחתונת הילדים.. כל הזמן יעלו עוד ועוד מחשבות של היצר שידאיגו אותנו לגבי דברים שעוד לא קרו בכלל. ואם אנחנו נתחזק באמונה שהקב"ה עשה את העבר שלנו בצורה הטוב ביותר והמדויקת ביותר, אם נודה על כל מה שהיה בעברנו ונדע שכל מה שהיה בעבר, הוא זה שהפך אותי למה שאני היום, לטוב ולמוטב. ומה שהקב"ה עושה בהווה איתנו הוא הכי טוב בעולם, כי הוא יודע הכי טוב להנהיג את הבריאה, וכמו שהוא לא צריך את העזרה שלנו להפעיל את הלב והכליות, כך הוא גם לא צריך את העזרה שלנו בלמצוא חתן או לחנך את הילדים. כמובן שאנחנו עושות השתדלות כמה שניתן, אבל הלב.. הלב צריך להיות רגוע. יש מי שאחראי על הכול. וזה לא אנחנו.

חייבים כל הזמן לחזק את הנקודה הזאת. לא לשכוח ולא להתבלבל. והעובדה שדאגו לנו בעבר ודואגים לנו בהווה מחזקת את האמונה שידאגו לנו בעתיד. הוא אף פעם לא שכח אותך, למה שישכח אותך מחר? למה שישכח אותך עוד כמה שנים שתצטרכי לחתן את הילדים או לקנות בית? אל תדאגי.. הוא פה, הוא ימשיך להיות פה תמיד. הוא היחיד שאוהב אותך אהבת אמת שלא תלויה בדבר. מה שתעשי הוא איתך. הוא מעריך כל רצון טוב שלך. הוא האוהב הכי גדול שלך. רק תהי ילדה טובה, והסירי דאגה מליבך.   

שבת שלום!