Menu
גיל הבגרות
משפחות רבות בימנו עוברות את השלב שהילד או הילדה סביב גיל ההתבגרות מחליטים לחפש עניין בחיים, לאתר את ה"אני" הפרטי.
כמעט בלתי אפשרי לספור את המשברים והקשיים הנלווים לחיפוש הנלהב של המתבגר.
הם יורדים מהדרך שההורים ציפו ורצו שילכו בה, לעיתים המשפחה מצליחה להתגבר תוך זמן קצר על התקופה הזו אך לעיתים קרובות התקופה הזו אורכת זמן ארוך.. ארוך מידי.
כולם מחכים ומצפים שיחזרו לדרך אבותינו הקדושים אך למרבה הצער נראה שהם ממש בכיוון ההפוך.
אם נשכיל בסיעתא דשמיא ונתבונן קצת מעבר נוכל להשתדל לצלוח גם את התקופה הזו.
חשוב לזכור!! 
כי בכל גיל הילד מחפש אהבה, בתחילת ינקותו הוא דורש אהבה ללא בושה ולאחר מכן הוא מצפה לה בשקט בשקט מבלי שיראו זאת כלל.
החום והאהבה חייבים להגיע מהבית מגיל קטן, לא לחכות שיחפשו חום בחוץ – כי שם הוא שורף, והגבול דק מאוד.
בזמן שנער פורק עול תורה ומצוות, יורד קצת מדרך המלך ומחפש חוויות בחוץ – אנו בתור אמהות חייבות לא לשכוח להרעיף חום ואהבה בגבול הקיבולת של הילד.
תמיד לומר ולתת לו הרגשה שאנו פה בשבילו בכל רגע ואוהבים אותו כמות שהוא.
לא אוהבת כי "אתה עוד תהיה צדיק", או אוהבת כי "אתה מברך מידי פעם",
אלא – אוהבת אותך לא משנה באיזה מקום אתה נמצא ולא משנה מה אתה עושה, גם בתהום העמוקה ביותר אני שם איתך.
הרב אורי זוהר שליט"א אמר שכאשר נער חוזר ב-4 לפנות בוקר ממקומות מטונפים,
האם צריכה לחכות לו עם עוגיה ותה מכוסה בפתק "אני אוהבת אותך"!
בלי תנאים, ללא סיבות, פשוט אוהבת אותך.
חובה להתאזר בסבלנות, להבין שלנשמה הזו שהיא גם הילד שלך ישנו מסלול בחיים,
מסלול שהנשמה היקרה הזו צריכה לעבור בין אם נרצה ובין אם לא.
לא הכול תלוי בנו – בעצם הכול לא תלוי בנו.
לנשמה הזו יש שותף שלישי! הקב"ה.
הוא המחליט את הדרך שכל אחד צריך לעבור בעולם הזה.
תפקידנו הוא לא לקלקל יותר, למזער נזקים, להתפלל מעומק הלב ולאהוב לא משנה היכן הם נמצאים.
הקב"ה נמצא איתנו גם בשאול תחתית, מחיה אותנו ומרעיף עלינו שפע גם במקומות הנמוכים ביותר,
ואנחנו? קשה לנו לקבל ילד שמתבלבל בדרך?
צריך להבין את העובר על הנוער – יש להם פער עצום בין השכל שיודע שיש בורא לעולם, שיודע שצריך להתפלל, לברך, ליטול ידיים, כי לימדו אותו את כל זה, השכל יודע את כל המשימות ה"תובעניות" הללו, אך הרגש לעומתו לא מרגיש את כל זה…
הפער בין השכל לרגש עצום ובאיזשהו שלב הוא מתפוצץ כי כל אחד רוצה לעשות את מה שהוא מרגיש ולא לתפקד כל ימיו כרובוט, כי כך צריך או כי לא נעים מהשכנים.
מגיל מאוד צעיר צריך לחיות עם הילדים את אהבת הבורא, שהקב"ה אוהב אותנו לא משנה מה נעשה.
גם אם עוברים עבירה חובה ללמד כיצד מבקשים סליחה במילים שלנו ולהסביר שהשם תמיד אוהב אותנו וסולח לנו.
הקב"ה הוא אבא. אבא שאוהב ואיתנו יד ביד בכל מקום שנפנה.
לעיתים ללא כוונה רעה הורים מעלימים מילדיהם פרטים אלו ואז הפער בין השכל לרגש גדל. נמאס להם מהר לקיים מצוות ולקבל על עצמם עול תורה כי ישנם דברים אחרים בחוץ שמפתים את הרגש שלהם, והוא מתגבר על השכל.
נשתדל להקטין את הפער ומקטנות לנווט את הרגש לאהבת הבורא ולדרך התורה והכי חשוב – פשוט לאהוב ולחבק.
תמיד. ללא תנאים.
בהצלחה!
