הדרך ארוכה…לתשובה.

הדרך ארוכה…לתשובה.

הרב'ה של הבן שלי אמר לנו משפט שמאוד חיזק אותי, הוא אמר, כנראה לא סתם, מניסיון של שנים.. הוא אמר: "יהודים לא מפחדים מדרך ארוכה".. איזה מחזק זה, נכון? נחשוב על זה ביחד.

המשפט הזה נכנס לי ללב – יהודים לא מפחדים מדרך.. ממאמץ.. ממהמורות בדרך. גם אם הדרך ארוכה.. זה לא מפחיד אותנו. אנחנו יהודים. יהודים עברו כל כך הרבה בדרך כששמרו על יהדותם.

יציאת מצרים, קריעת ים סוף, השואה… מה היה בשואה? בפרעות שהיו לאורך השנים? הקשיים שהעם היהודי עבר, זה היה פשוט? זה היה מהיר וקצר? ממש לא.. כל דבר כזה ועוד כל כך הרבה מאורעות שהעם היהודי עבר, הכול היה מלווה בדרך ארוכה ומייגעת…

הנשים ששמרו על צניעותם ועל יהדותם למרות כל מי שרצה להניא אותן מדתם, זה ראוי להערצה ונותן כוחות. וגם כיום – הממשלה שהייתה, חינוך הילדים בדורנו, הזוגיות, הדרך לשמירת תורה ומצוות כמו שצריך בדור שלנו – זה לא דרך ארוכה? קחו דוגמא את בעלי התשובה, שהחליטו לעזוב את הבלי העולם ולדבוק בחיי הנצח.. אין להם משפחה תומכת ובני דודים כחברים ששומרים על הילדים בסביבה מתאימה. הם כביכול לבד בעולם.. מאמצים לעצמם את המנהגים ודקדוק המצוות, בדרך כלל לפי הרב שמשך את ליבם.. זה מדהים.

זו עבודת חיים שראויה להערצה. זו דרך ארוכה בהחלט.. אין להם מי שיברר להם על שידוכים, בקושי יש להם מי שישמור על הילדים.. אין להם דרך לשאול הלכות, או לראות דרך חיים וללמוד מדוגמה אישית חיה.. אלא אם כן הם מצאו לעצמם רב כדוגמה אישית או עוברים לגור בקהילה כדי להרגיש את חמימות המשפחה. וכל זאת מקושי מסוים, כי הכי קל לחנך כמו שחינכו אותך, והם צריכים לשבור את זה, נלחמים אמיתיים.

זוהי דרך ארוכה אבל משתלמת..

בתוך כל זה, בעלי התשובה היקרים מפז, לא שוכחים לכבד את הוריהם מולידם יותר מכל.

למרות הרצון העז שיזכו גם הם להיות בדרך האבות הקדושים, הם תמיד נותנים להם את הכבוד הראוי והמגיע להם בתור הוריהם. בדיוק כמו שהקב"ה רוצה ומבקש. ולפעמים זה מלווה במריבות של ממש. אך התורה גוברת על הכול, והתורה אומרת לכבד את ההורים, לא משנה מי הם ומה הם. החובה עלינו לכבדם כמלכים, הם השותפים של הקב"ה שבזכותם אנו כאן.

עוד דוגמא רווחת בימינו אנו – ישנם המון ילדים או ילדות שעוברים ניסיונות וקשיים. אם זה בלימודים, בקריאה, בקליטת האותיות, בלימוד גמרא או שאינם מצליחים להשתלב טוב בחברה.. ניסיונות בצניעות, במולטימדיה..

האם זה פשוט? זה קצר? זה מהיר? ממש לא.. הדרך היא ארוכה..

להטמיע בילדים את הערכים האמיתיים, מה הדרך שלנו בבית.. ובד בבד רק להתפלל שהשם ייתן להם את הכוחות בחוץ, כשיתקלו בניסיון. וכנראה שהם יתקלו.

אבל מה למדנו? יהודים לא מפחדים מדרך ארוכה.. יהודים! לא גויים. לא מתייוונים. אנחנו לא חוששים שהדרך תיקח זמן.. זה בסדר. זו הדרך, לאט לאט ובטוח.

לא מצפים שהכול ילך מהיר, כאן ועכשיו, כמו שמוכרים במדיה. לכן מי שהתמכר לטכנולוגיה, מאוד מתקשה ללכת לאט בדרך ארוכה. ורק מחכה שהכול ירוץ ויזוז מהר מהר כמו שהוא רגיל, ואם לא – אז זורקים ומחליפים.

אבל בחיים זה לא עובד ככה. לא כל דבר אפשר להחליף..

ובזוגיות.. הדרך להתאחד משני אנשים שונים כל כך שגדלו במקומות אחרים עם מנטליות כזו שונה, הדרך שלהם להיות אחד.. בדעות ובמחשבות – היא מהירה? ממש לא. הדרך ארוכה אבל – אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה.

שיש לנו את המשפט הזה בראש, ויכול להיות שיש לו מקורות שאינני יודעת, אז קצת יותר קל, מבינים שזו דרך ארוכה, אבל אנחנו מוכנים אליה, אנחנו לא מפחדים לצעוד בה. גם כשניפול בדרך, נקום, כי זו רק הדרך, יש לנו יעד. והכי חשוב זה שאנחנו יהודים! יש לנו רזומה.. יש לנו עבר שמעיד עלינו. שיש לנו כוחות. יש לנו שייכות לעם כל כך יקר וחזק, שניצח וינצח את כל הקשיים. השם איתך בכל מקום.

לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 0548491930