כל נתיבותיה שלום

כל נתיבותיה שלום

"דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" – מהם הנתיבים של התורה? מהי הדרך הנכונה להגיע לקיום התורה הקדושה? כביש 6? אלא רק השלום!

כל הדרכים לתורה, כל הנתיבים זה שלום. מה שלא שלום זה לא נתיבי התורה. זו לא הדרך הנכונה.

ומדוע דווקא השלום? למה לא צדקה, חסד או רחמים? למה דווקא השלום? משום שהשלום הוא הביטוי החזק ביותר לאמונה. ברגע שאת בשלום עם כולם, לא מקפידה על אף אחד בלב, לא כועסת שמשהו לא מסתדר לך.. בשלום עם כולם, זה מעיד על אמונה אמיתית בבורא עולם, שהוא זה שמנהיג את העולם רגע רגע. ואז במקרה שאחותך 'זרקה' לך מילה לא במקום, את לא כועסת או נעלבת ועושה איתה 'ברוגז', אלא הפוך – מבינה שזה מה שהשם רצה, זה לא קשור אליה, היא טובה, זה הקב"ה בעצמו החליט שעכשיו את צריכה להרגיש ככה ואם לא בגללה, זה יהיה מסיבה אחרת.

לכל אחת מאיתנו קצובה מנת הצער, העצבים, העמל והקושי שיהיו לה – ולכן כל דבר שקורה לך ומעציב אותך או מעצבן – תשמחי כי זה מוריד מהמכסה. ותמיד ניתן וצריך לומר שברוך השם שזה מתבטא בצער הזה ולא בדברים אחרים. הקב"ה עושה הכול ברחמים מרובים אין קץ, הוא גורם לנו צער קטן מהשכנה או מחברה ולא שולח למיון חלילה.. וגם אם שולח למיון חלילה, תמיד ניתן לומר תודה על מה שיש ולא גרוע יותר.

נרגיש את ההודיה לבורא עולם בכל מה שקורה, כי הוא עושה הכול ברחמים גדולים ומתוך אהבה גדולה, אם היה משהו קצת יותר טוב עבורנו מיד הוא היה עושה, כי כל מה שהשם עושה זה הכי טוב עבור הנשמה שלנו. לא תמיד אנחנו מבינות ורואות זאת. אך רק הוא יודע מה טוב לכל אחד.. ובסופו של יום, כל אחד רוצה ובוחר רק את החבילה שלו ולא היה מתחלף עם אף אחד בשום הון שבעולם.

הרב הגאון יגאל כהן שיאריך ימיו בטוב ובנעימים אומר שישנם פעמים שמצווה לשקר, ומתי? כאשר חברה שואלת אותך אם היא יפה, או אם משהו שהיא קנתה יפה, וזה כבר לא רלוונטי, היא כבר קנתה, היא שמחה בזה, אז צריך להגיד "כן, זה מאוד יפה", גם אם את חושבת שלא.. להחמיא זה מאוד חשוב. אין עניין עכשיו לומר שמשהו ממש לא לטעמך, שזה כבר לא ישנה את המציאות. אם היא שואלת לדעתך האמיתית לפני הקנייה, ניתן לומר את האמת כמובן בצורה עדינה. כששואלים אותנו את חוות דעתנו, צריך לשים לב שאנחנו לא מעליבות או פוגעות 'בשם האמת' כביכול. ישנם כאלו שאומרים שהם אומרים את האמת ויהי מה, אז על כך הרב אומר שזה לא נכון, שהחכמה היא לדעת מה צריך להגיד ומה לא צריך להגיד, לא מה קרה באמת במציאות. יש אנשים שלא מקבלים ביקורת, לא צריך להעמיס עליהם ביקורת העיקר להגיד את האמת. בעל שאשתו שואלת אותו אם היא רזתה, מה הוא יגיד? את האמת? מצווה שלא. שישנה מהאמת, בשביל השלום. עד כדי כך השלום כל כך חשוב, שאף הקב"ה מחה את שמו במים עבור השלום. ומכך למדים שניתן לשקר בשביל השלום. עד כדי כך.

אז נשים את ליבנו על כך, שחברה בעבודה שואלת אותך שאלה, תמיד לחשוב האם היא תיפגע מהתשובה, האם חשוב פה לומר את האמת או שניתן לשנות מפני השלום. כמובן שבענייני צניעות אסור להחמיא ולומר מילים טובות על בגדים או דברים שאינם על לפי ההלכה. ונזכור תמיד שמי שרוצה להידבק בהשם יתברך ותורתו, מי שרוצה לחיות חיים מתוקים מדבש בחיכו של הקב"ה, שכל כך אוהב אותנו, חייבת לבדוק את עצמה האם היא נמצאת בשלום עם הסובבים אותה. במידה וישנה מריבה או קפידה כלשהי, מיד לרוץ לסדר את העניינים שם, כדי להחזיר את הכלי הכי חשוב שמחזיק את השכינה. גם אם קשה, זה משתלם.

לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 0583266571