"איזהו עשיר"…
מְתַוֵּךְ דִּירוֹת הִגִּיעַ אֶל שַׂר הַתּוֹרָה הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ"א,
וְנִימָה שֶׁל טְרוּנְיָה קַלָּה בִּדְבָרָיו: לַמְרוֹת כָּל מַאֲמַצָּיו אֵין הוּא מַצְלִיחַ בָּעֲבוֹדָתוֹ.
אָמְנָם עִסְקָה פֹּה עִסְקָה שָׁם מְאַפְשְׁרוֹת לוֹ לְהָבִיא פַּרְנָסָה הַבַּיְתָה, אַךְ קָשֶׁה לוֹ עִם הַמַּצָּב הַקַּיָּם, בּוֹ עָלָיו לְחַשֵּׁב כָּל פַּעַם אֶת הוֹצָאוֹתָיו, וְלִדְאֹג דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה.
הוּא רוֹצֶה לְהִתְעַשֵּׁר, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ בְּשֶׁפַע. לְצֹרֶךְ כָּךְ בָּא כָּעֵת לָרַב כְּדֵי לְהִתְבָּרֵךְ.
אָמַר לוֹ רַבִּי חַיִּים: "מִי אָמַר שֶׁטּוֹב לְךָ לִהְיוֹת עָשִׁיר? בִּשְׁבִיל מָה לְּךָ בְּרָכָה כָּזוֹ? מָה אַתָּה כָּל כָּךְ דָּבוּק בָּרָצוֹן הַזֶּה?".
אַךְ שׁוּם דָּבָר לֹא הוֹעִיל – הוּא מִתְעַקֵּשׁ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה לַעֲשִׁירוּת.
לָאַחֲרוֹנָה הָיוּ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה עִסְקָאוֹת שֶׁהוּא הִתְחִיל, וְהֵן הָיוּ נִרְאוֹת מַבְטִיחוֹת, אַךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הֵן נִתְקְעוּ.
הוּא זָקוּק בִּדְחִיפוּת לְבִרְכַּת הָרַב.
לְבַסּוֹף אָמַר רַבִּי חַיִּים: "טוֹב, מַה בִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת? אַתָּה כָּל כָּךְ רוֹצֶה… שֶׁה' יְבָרֵךְ אוֹתְךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ עֹשֶׁר וְכָל טוּב"… וּבָזֹאת פָּטַר אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם.
הָאִישׁ יָצָא מִבֵּית הָרַב שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.
כַּעֲבוֹר יוֹמַיִם הִזְדַּמְּנָה לוֹ עִסְקָה רִוְחִית וּגְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, לְאַחַר שֶׁחָתַם חוֹזֶה וְשָׁב הַבַּיְתָה, פָּגְעָה בּוֹ מְכוֹנִית בְּאֹפֶן נוֹרָא כָּזֶה, שֶׁכִּמְעַט כָּל גּוּפוֹ הִתְרַסֵּק, וּשְׁמוֹ הִגִּיעַ אֶל הָרַב לִתְפִלָּה וּלְבַקָּשַׁת רַחֲמִים.
שְׁמַע רַבִּי חַיִּים אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר: "הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, מִי אָמַר שֶׁטּוֹב לוֹ לִהְיוֹת עָשִׁיר? הִנֵּה יֵשׁ לוֹ עִסְקָה וְיֵשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ מְאֻשְׁפָּז בְּבֵית חוֹלִים, וּמַמְתִּינוֹת לוֹ עוֹד שָׁנִים שֶׁל הַחְלָמָה וְשִׁקּוּם מִכָּל הַשְּׁבָרִים שֶׁבְּגוּפוֹ – בְּגַבּוֹ, בְּרַגְלָיו וּבְרֹאשׁוֹ…
הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לֵהָנוֹת מִן הָעֹשֶׁר הַזֶּה".
אָדָם לִפְעָמִים מִתְאַוֶּה לְקַבֵּל דָּבָר מְסֻיָּם, אַךְ הוּא רַק מַזִּיק לוֹ.
יְהוּדִי מַאֲמִין צָרִיךְ לָלֶכֶת בְּדִיּוּק לְפִי רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
מִי שֶׁמְּנַהֵל כָּךְ אֶת חַיָּיו, הַקָּבָּ"ה מַנְחֶה אוֹתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, וְטוֹב לוֹ לְקַבֵּל,
וְהוּא יוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת שֶׁאִם הַקָּבָּ"ה לֹא רוֹצֶה לָתֵת לוֹ דְּבַר מָה – וַדַּאי אֵין הַדָּבָר לְטוֹבָתוֹ כְּלָל.
בְּלֶכְתּוֹ כָּךְ, צָמוּד לִרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יָבִין שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו וְעִנְיָנָיו כֻּלָּם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
(הגאון הרב ראובן אלבז שליט"א – משכני אחריך)