מהדברים הקטנים מגיעים לאמונה בהשם

הגעת ליעד!

מה היעד?
עבור מה הגענו לעולם הזה?
האם האדם הגיע לעולם עבור קיום המצוות? תפילין, שבת, ציצית, כשרויות מהודרות וכו'…?
האם זוהי התכלית?
הרב אייל עמרמי שליט"א אומר בשם החפץ חיים "עיקר עסק האדם בעולם זה אמונה" – עסק האדם בעולם הזה, הדבר הכי חשוב שצריך לעבוד עליו – זו האמונה.
השורש זה האמונה. בחיצוניות- בלבוש, בכשרות, בקיום המצוות כלפי חוץ כולנו יכולים להראות בעולמה של תורה – אך מה עם השורשים? איך נעז לבוא לפני בורא עולם רק עם ענפים ובלי השורשים? מהם השורשים? האמונה. הלב פנימה – האם אנחנו מקפידים על מישהו אחר? האם בליבנו פנימה ישנו כעס על המציאות שלנו או על אדם אחר? אם כן – זהו חוסר באמונה בבורא עולם. לא באנו לעולם רק בשביל תורה, צדקה ומצוות – הם לא העיקר, הם המקדשים אותנו בכדי שנוכל להאמין בבורא עולם. אז מה היעד? שנאמין שכל מה שקורה זה השם עושה והכל לטובה. האמונה היא, קודם כל- שהכול מאת השם, ולאחר מכן- שהכול לטובה.
רבי חיים מוולז'ין אומר ב'נפש החיים' שאדם שמאמין בשלמות מסיר מעליו את כל הדינים, שום עונש לא יכול לחול עליו.
כיצד מגיעים לאמונה? "אודיע אמונתך בפי", "האמנתי כי אדבר" – מדברים אמונה. בדברים קטנים שקורים ביומיום. אבד צ'ק לעובד שלך.. ארוסתך ביטלה את החתונה ברגע האחרון – השם עשה את זה! לא כועסים, מקבלים, מדברים עם עצמנו ומחזקים את הנקודה שהכול מאת השם, הוא עושה והכול לטובה.
בקרוב כשיבוא המשיח בע"ה הכול יהיה טוב – אך לא תהיה לנו יכולת להוכיח לקב"ה שאנחנו אוהבים אותו. איך נראה להשם שאנחנו אוהבים אותו בימות המשיח? שהרי אז יהיה ברור לכולם שהקב"ה מנהל את העולם.. אבל עכשיו, רק בזמן הזה, יש לנו את הזכות והיכולת להוכיח להשם יתברך שאנחנו אוהבים אותו – שאנחנו מאמינים בו – בדברים הפשוטים, היומיומיים, שלא מסתדרים בדיוק כמו שרצינו – שם יש לנו את הזכות לומר לבורא עולם שאנחנו יודעים שזה הוא, לזהות אותו בתוך כל ההסתרה, ועל ידי זה להראות לנו את אהבתנו אליו!
איך מזהים נגר? יש לו עיפרון על האוזן, איך מזהים רופא? חלוק לבן.. עו"ד? חליפה שחורה ותיק.. איך מזהים בן אדם מאמין? חיוך. שמחה.
אומר המהר"ל: "המאמין בקב"ה – שמחה תמידית על פניו". נאמר "על פניו" – לא רק בלב! לא מספיק שנגיד "כן, אני שמחה בלב.." עם פרצוף חמוץ. אלא צריך לראות את השמחה על פנייך, כל הזמן. כך נראה מאמין.
"הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בו" – בחדרים של הקב"ה, בפנים, בחיים האמיתיים עם השם יתברך יש רק גיל ושמחה. מי שלא שמח – אמר הרב עמרמי שליט"א, הוא אינו מאמין בהשם.
ואיך מאמנים את עצמנו באמונה הזו? להגיד כל הזמן שהשם עושה. אמונה – זה אמון. כל מה שקורה זה מאת השם, לאמן את עצמנו לתת אמון בהשם יתברך שהכול זה ממנו – ולטובה.
ברגע שאדם שמח – אין בו קפידה על אף אחד, הלב נקי כלפי כל העולם כי הוא יודע שהשם הוא המנהל של הכול. זה שלמות הביטחון, שהלב נקי כלפי כל אדם ושמח. כל מה שקורה לנו בחיים, גם דברים קטנים, נאמן את עצמנו לומר שהכול זה השם. ולאט לאט נתרגל את הלשון לומר את זה גם בדברים הכבדים יותר..
פספסת את האוטובוס, זה מאת השם, נרטבתי בגשם – אומר "וואי איך השם רוצה שארטב בגשם".. "איך השם רצה שהאגרטל ייפול וישבר", "השם החליט שאהיה ערה כל הלילה מהילדה שבכתה.." – כל סיטואציה פשוטה יומיומית, צריך לקשר לקב"ה בדיבור ובמחשבה וכך נהיה מאמינות.
הרב עמרמי שליט"א אמר שברגע שכל הרבנים ידעו שצריך לעבוד בדור שלנו הכי חזק על האמונה, ובדיוק כמו שמשקיעים ומלמדים סוגיות בגמרא, כך ילמדו ביטחון ואמונה בהשם יתברך בכל הישיבות והכוללים –
ליצר הרע לא יהיה יותר מה לעשות.
שבת מבורכת!