'סודו של למדן המבוקש בבתי מדרש'
מהו הסוד להצלחה ב'חיי חברה', הנלמד מתלמידי ר' עקיבא ומרן היבי"ע אומר וכיצד תלמיד חכם יזכה כי רבים ייהנו מאור תורתו?
ילדים מוצלחים חברתית, אלו ילדים שיודעים לתת מקום לחברים שלהם במגרש המשחקים, ילד שנולד כל העולם נמצא סביבו, הוא תופס את כל המקום, ואוי לו, למי שיכנס לתחום שלו, המגרש הוא רק שלו, הכל שלו, אבא שלו, אמא שלו, הממתק שלו, ואף הומצאו השמות ביס-לי, כיף-לי… הכל לי ושלי,
עד שהילד מגיע לכיתה ג' לערך ואז מגלה כי כדי להישאר במגרש המשחקים חייב לתת מקום גם לחברים, הוא כבר לא לבד, יש עוד מישהו אתו במגרש, ושכולם נותנים כולם נהנים
וכך הילד גודל ונכנס לתקופה של מסגרת בוגרת שמכינה אותו לחיי הנישואין, שם יש את רעייתו, היא יחד איתו, במגרש הביתי, חיי שותפות מלאים. אין עוד במגרש לבד!
ואם את האקדמיה החברתית לא עבר נכונה, הוא ורעייתו יעברו תהליך של שיפוץ, שלפעמים הוא מלווה בהתמודדויות בונות, שיכשיר אותם לחיים ללמוד לחיות חיי שותפות…
אכן, הסוד להצלחה בחיי חברה זוהי הנתינה, רק שהיהדות מדגישה אם אדם לא נותן הוא נקרא 'רע'. ואפילו תינוק קטן משננער לצאת ממעי אמו נקרא 'רע'. היתכן!? הקטן הזה על כל קול והגה שיוצא מפיו, כל המשפחה עולזת, למה נקרא רע? כן, מי שכולו 'קבלה' זה התגלמות הרע, כזה הוא התינוק, נותן על מנת לקבל, בחיוך מקבל במח, ובבכי מקבל בכח, גם שנותן זוהי התגלמות הקבלה.
ואם 'לקבל' זה כל כך לא טוב, הרי שבאותה מידה, 'לתת' זה הכי הטוב, שכן עשרים וארבע אלף תלמידי ר' עקיבא שלפני המגפה מתו כי לא 'נתנו' כבוד זה לזה. וחמשה תלמידים שנשארו אחרי המגפה, 'נתנו' כבוד זה לזה, והם זכו כי תורתם התפרסמה בעולם
הדוגמא המעשית של דורנו, היא מרן היבי"ע אומר, שם נרדף לפסק הלכה, שם שמתאר את תקופת הזהב של היהדות הספרדית בדור האחרון. דמות שטבעה את חותמה על הדור כולו, היבי"ע נתן מקום לכולם אצלו קטן כגדול, וכולם נתנו לו את מקומם, מה שבא לידי ביטוי בהלויית המיליון שטרם ראתה כמותה ההיסטוריה היהודית.
ואם כנים הדברים הרי שיש הוראה לכל כלל ישראל, ובמיוחד לבני התורה לנהוג בענווה, שכן, מימות תלמידי ר' עקיבא ועד לחכם עובדיה, הוכח כי הענווה מאהיבה את הענוותן ותורתו על הסביבה.
אז סגולה בדוקה שדברי התורה יתקבלו, פשוט לתת מקום לשונה ממני, כמו הרשב"י בדורו, ומרן היבי"ע בדורנו.
הרב יאיר נחום