על מי אתה כועס?

באמצע יום עבודה הבוס שלך צורח עליך, אחד מחבריך לעבודה שם לך רגל ו"גנב" לך פרויקט עליו עבדת זמן רב, בעלך אמר לך משפט שפגע בך, אשתך אמרה לך משפט שהשפיל אותך, הילדים הפכו את הבית, הבנק התקשר לבשר על חריגה, הבחור אותו את רוצה בחר באחרת, בדיקת ההריון לו את מחכה מזה זמן רב יצאה שלילית, השיפור במצבך הרפואי לא נראה באופק ובדיוק כשהתיישבת בנחת באוטובוס, אחרי בוקר של לחץ היסטרי עם הילדים, כל הקפה נשפך עלייך והנהג כבר התחיל בנסיעה…

מוכר לכם? כל אחד מאיתנו חווה לפחות אחד מהתרחישים האלה בחייו או אפילו חווה אותם ממש עכשיו. מטבענו אנו מתרגזים על כל העולם, נפגעים מהבוס שצורח, כועסים על החבר שגנב לנו פרויקט, על האישה או הבעל שאמרו משפט שפגע בנו אנושות, כועסים על הילדים שלא משאירים לרגע את הבית מסודר, מאוכזבת מעצמך על כך ששוב לא נקלטת להריון, כועס על הרופאים שבחרו בטיפול כזה ולא אחר כי אולי מצבך יכל להיות אחרת והקפה.. אוי הקפה באוטובוס!

על מי אתה כועס, אחי?! מי החליט שחברך לעבודה יקבל את הפרויקט שאתה עבדת עליו? מי שם את המילים בפיו של הבוס שלך או של בן/ת הזוג שלך? מי החליט איזה אופי יהיה לילדך? מי החליט שלא תיכנסי להריון? מי החליט איזה טיפול רפואי תקבל ומתי תתרפא ומי שפך עליך את הקפה באוטובוס?! תשובה אחת, ארבע מילים – הבורא יתברך בכבודו ובעצמו.
אם אתה יודע ומבין שזה שאמר והיה העולם הוא ששולט בכל, כיצד אתה מצליח לכעוס? אם אשאל אותך אם עבדת פעם עבודה זרה, מה תהיה תשובתך? לבטח תגיד: "לעולם לא! חס ושלום!" אבל תדע, אחי, שכולנו עבדנו עבודה זרה בשלב זה או אחר בחיינו… שהרי "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" (זהר פ' בראשית כז ,ב). התורה אומרת כי "כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּו (קהלת יא) ואפילו נשמתו יכולה להתחלף בנשמה אחרת! חיובית פחות בלשון המעטה.. אנחנו לא באמת מבינים עד כמה הכעס משפיע על חיינו, על גופנו ונשמתנו, על הסביבה שלנו, על העתיד שלנו, על כל מה שאנחנו!
כעס הוא תוצאה ישירה של חוסר אמונה. יש שירימו גבה ויגידו: "לי חסרה אמונה?! אין מאמין ממני! אני מדקדק במצוות קלה כחמורה, איך אפשר לומר שאין לי אמונה?!". בואו ניכנס לעומק העניין.. אם אתה יודע שהבורא יתברך שולט בכל, ברא הכל והוא מחליט על הכל, אם אתה מאמין שהתורה אמת היא וש"אין אדם נוקף אצבעו מטה אלא אם גזרו על כך מלמעלה", אז אתה לבטח מבין שלא משנה מה אמרו או עשו לך, הכל בגזרת השם יתברך! אם אשתך זרקה לך הערה, דע שזה בורא עולם מדבר מפיה! אם בעלך העביר עלייך ביקורת, דעי שבורא עולם מדבר מפיו! כנ"ל לגבי כל אדם שבעולם, במקום להיפגע, נסו לשאול – מה המסר? מה השיעור? אולי יש בי איזו מידה שאני צריך לתקן? אולי הפרויקט הזה שכה רציתי אינו טוב בעבורי ובורא עולם מכין לי משהו טוב בהרבה יותר? אולי הטיפול שבחרו בעבור מחלתי או זה שאין לרופאים פתרון בשבילי זה כי שכחתי לפנות לרופא כל חולים ושמתי מבטחי בבשר ודם? הילדים האלה שמשתוללים והופכים לי את הבית, נכון, הם שובבים אבל הם שלי! ועדיף רעש של יש משקט של אין.. והוא יודע בדיוק איזה ילדים אני צריך להשלמת התיקון שלי! הבחור הזה שרציתי ולא רצה אותי, בורא עולם שם בראשו את ההחלטה וזה הכי טוב בשבילך! שחררי! הוא רוצה לשלוח לך את האדם המתאים לך ביותר, אך איך יעשה זאת אם את כועסת ומתלוננת על הנהגתו יתברך..? האם בורא כל העולמות, זה שיצר אותי, ירצה להרע לי? האם אתה תעשה משהו שיפגע בילדים שלך? לעולם לא! אז על אחת כמה וכמה השם יתברך שהוא טוב גמור (וחוק הטוב להטיב) לעולם לא יפגע בנו. גם אם אינך רואה מה טוב בזה, זה עדיין לטובתך ויבוא יום ותבין הכל.. רק קצת סבלנות, אחי, מבטיחה שזה ישתלם לך.
כשאנחנו כועסים על אדם כלשהו, אנחנו בעצם כופרים באלוקי ישראל, פשוטו כמשמעו! שהרי אם משהו קרה לנו, זה רק ממנו, אז האם אנחנו יכולים לבוא אליו בטענות? האם אני, הקטנה, יכולה להתלונן חלילה על הנהגתו של הבורא יתברך ולהגיד שאם אני הייתי מנהיגה את העולם, הייתי עושה את זה אחרת? האם אני חכמה ממנו? אין מציאות כזאת, יש רק מציאות אחת לפיה העולם מונהג בסדר מופתי, מדויק ומושלם ע"י מלך מלכי המלכים שחכמתו אינה ניתנת להבנה אנושית וגדולתו אינה יכולה להימדד באף אמת מידה, אותו בורא שברא עולם שלם במיוחד בשבילך, שמרחם עליך ומעניק לך בלי סוף בכל רגע ורגע וכל מה שהוא עושה – זה הכי טוב בשבילך.
ובכל זאת, גם כשאנחנו מסכימים עם כל האמור לעיל, אנחנו עדיין לא מצליחים לעתים להתגבר על הכעס. יצר הרע יודע היטב שמידת הכעס היא המידה רעה שיכולה לגרום לנו להרס עצמי ולשם הוא הרי חותר.. להפיל אותנו מאמונתנו, לגרום לנו לאבד את כוחנו וזכויותינו, לתת לנו מבחנים קשים כדי לנסות להכשיל אותנו.. אך דע, יהודי יקר, אם תעמוד במבחן הזה בהצלחה – קנית את עולמך והשכר יעמוד לך לנצח נצחים!
"כל העולם עומד על הבלימה" – ברגע שמבזים אדם והוא שותק, כל העולם עומד על השתיקה שלו! זאת שעת רצון אחת מהגדולות ביותר שקיימות! ברגע הזה בו ביזו אותך ואתה שותק, דע שאתה יכול לבקש כל מה שאתה רוצה ומובטח לך שתקבל! אז אתה אומר לעצמך: "אם ככה, יכולה להיות לי שעת רצון בכל יום! הרי כמעט בכל יום מבזים ומביישים אותי!".. זאת שעת רצון כה גדולה דווקא כי זה אחד מהקשיים הכי גדולים של האדם – לכבוש את יצרו! ובגלל שזה כ"כ קשה, אם תצליח להתגבר ולנצח, זכית בשכר אדיר!
אדם צריך לדעת שהוא מתחתן כדי לתקן את עצמו, בן הזוג שלנו הוא המראה שלנו ונשלח אלינו כדי לסייע לנו בתיקון המידות ובהתקדמות לתכלית אליה אנו שואפים להגיע, אז למה אנחנו כועסים כ"כ? נכון, קשה לקבל ביקורת מאדם אוהב, קשה לנו לשמוע מה לא טוב בנו, אבל אם לא יגידו לנו, כיצד נדע? אנחנו חיים בדור של הסתרה מטורפת, בורא עולם שנסתר מפנינו רוצה להעביר אלינו מסרים שיסייעו לנו וזאת אחת מדרכיו לעשות זאת – להעביר את המסר דרך האנשים הקרובים אלינו ביותר, דווקא מתוך הידיעה שזה ייגע לליבנו! אז אם הבעל או האישה, הילד שלנו, ההורים שלנו או חברים קרובים שלנו זורקים לעברנו איזושהי הערה על התנהגות לא נאותה שלנו או על מידה לא טובה שטבועה בנו, דעו שזה מסר מאיתו יתברך, אל תכעסו על שום אדם שבעולם! אל תאטמו אוזניים ותגידו: "זה אני, זה מה יש!", כל אדם בעולם הזה הוא רק השליח, הוא המקל בידיו של זה שמכוון הכל, אתה תבחר האם להיות כמו הכלב שרודף אחרי המקל (על אף שהאדם הוא זה שנתן את המכה בעזרת המקל) או שמא תסתכל על מי שאוחז בו ותנסה להבין מה עומד מאחורי ה"מכה"?
אנחנו עומדים באינסוף מבחנים וניסיונות במהלך חיינו, קשה לנו להכיל את הקושי, את הכאב, את האובדן, את החוסר.. אבל זה רק כי אנחנו לא מסתכלים נכון על החיים. אם אדם ישכיל להביט על כל מה שיש לו, על אינסוף מתנות שהוא מקבל בכל רגע, הוא יפסיק להתעסק במה שחסר לו ויתחיל להנות ממה שיש.. פגעו בך? זה לא הם, זה הוא! לקחו לך? זה לא הם, זה הוא! הכל הוא! והוא עושה רק טוב.. גם כשאיננו מצליחים להבין.
הרב יגאל כהן הי"ו סיפר באחד משיעוריו שהגיע אליו בחור והתלונן על כך שגנבו לו 160 אלף שקלים. הרב התחיל לשאול אותו שאלות כדי לברר מאיפה נובעת הגזרה.. לאחר מספר שאלות התברר לרב שלבחור יש רומן עם אישה נשואה. "יש לך מזל שאתה חי בכלל", אמר לו הרב.. כמה בורא עולם רחמן! על דברים כה קשים שאנחנו עושים הוא נותן "עונשים" כה קלים.. לא מגיע לנו כל הטוב הזה והוא בכל זאת טוב אלינו, הוא טוב גמור והכל בחכמה עושה. הבחור הזה עשה תשובה, התחזק באמונה ובורא עולם שלח לו אישה צדיקה ופרנסה בשפע. כשעושים תשובה, כשמחזקים את האמונה – הכל מתהפך לטובה.
חשוב שנזכיר לעצמנו בכל פעם מחדש שכל האנשים החיים סביבנו – בני הזוג שלנו, הילדים שלנו, בני המשפחה, האנשים שאנו עובדים עימם, השכנים שלנו, אלה שנוהגים לצידנו בכביש, אלה שעומדים לפנינו בתור בקניות, כולם ילדיו של השם יתברך וכולנו אחים! אנחנו חייבים לזכור לשפוט לכף זכות גם כשפוגעים בנו, גם כשחותכים אותנו בכביש, גם כשעוקפים אותנו בתור וגם כשהילדים הופכים את הבית.. כפי שננהג כלפי אחרים, ינהגו כלפינו משמיים, מידה כנגד מידה. כשאתה חי חיים של אמונה, אתה משתחרר מהמון כעסים ואמונות שעיכבו אותך בחיים.. כשאתה עומד בפקק אתה לא כועס על אלה שמנסים לחתוך מימין ומשמאל ולא מסתכל בכל רגע על השעון, כי אתה יודע שכבר בראש השנה נכתב לך מתי תגיע לעבודה היום, אז למה להתעצבן? כשבן הזוג כועס עליך, אתה מנסה להקשיב למסר ועושה הכל כדי לשמור על השלום כי אתה מבין את מעלתו בעיני הבורא יתברך ולא נותן מקום לאגו וגאווה. כשמישהו לוקח משהו שאתה חושב שהוא שלך (כסף, עבודה וכו') אתה לא כועס כי אתה יודע ש"אין האדם נוגע במה שמוכן לחברו" – אם זה שלך זה שלך ואם לא – לא משנה מה תעשה – זה לא יהיה, אז אתה משחרר! אתה יודע שבורא עולם דואג למה שהכי טוב בשבילך ויש לך כל מה שאתה צריך כדי להיות שמח, אז על מי אתה כועס?!
אדם שחי בכעסים, חי בגיהינום בעולם הזה! הוא כל הזמן עסוק בהאשמות, בלהיות פגוע, בלחפש כיצד להחזיר באותו המטבע, כיצד לנקום, כיצד לשנות את העולם.. אחי, לא אני ולא אתה שולטים בעולם, יש מי שמנהיג פה את העניינים וגם אם לעיתים זה לא הולך כמו שרצית או תכננת, דע שהתכנית של בורא עולם הרבה יותר טובה בשבילך! דע שהניסיונות שנשלחים אליך זה רק לטובתך, לתיקונך הפרטי, להביא אותך אל הגאולה הפרטית שלך! אז בכל פעם שקורה משהו שגורם לך לכעוס, תעצור ותזכיר לעצמך שאין כלום בעולם חוץ ממנו, אין עוד מלבדו! הוא עומד מאחורי כל דבר ודבר שקורה לך, הוא אחראי לכל רגע בחיים שלך והוא לא עושה טעויות. אדם שחי אמונה מבטל את הכעס (אין משפט כזה: "אני מאמין, אבל.." – אם יש אבל – אין אמונה!) וחי בגן עדן.. אז עכשיו זה בידיים שלך האם לחיות בגן עדן או בגיהינום כבר בעולם הזה.

מאת מיטל בוארון

דילוג לתוכן