קשה! מה זה קשור?!

בס"ד

קשה! מה זה קשור?!

הבטן בצבצה לה, אז לא יכולתי להתאפק. "מה, את בהריון?" חטטנית משהו, "כן ברוך השם!" ענתה.. שמחתי מאוד בשבילה.. בהתחלה היה לה לא פשוט להיקלט ועכשיו זה ממש צפוף.

בדרך כלל אני לא שואלת, לא נעים, אבל פה זה היה ברור.. ברוך השם היא בהריון אחרי שילדה את הילדה החמישית ממש לפני מספר חודשים. תודה להשם הטוב. איזה ברכה! אז שאלתי אותה, כיאה לחברה טובה וחופרת.. איך את? שמחה? איך את מרגישה? אותה חברה הנהנה בהסכמה, בטח שמחה.. ואז שאלתי "לא קשה לך?", היא ענתה משפט שקיבל את כותרת המאמר שלפניכן… כן קראתן נכון, היא אמרה : "קשה! מה זה קשור?!" אהבתי את האמירה. חזק ביותר.

כן. קשה. לא מתכחשים למציאות. אבל מה זה קשור? מה זה קשור לשמחה? לרצון? לסיפוק? בטח שקשה להיות בהריון צפוף אחרי הריון. ולגדל כמה ילדים קטנים ביחד זו עבודה.. אף אמא לא תגיד שזה קלי קלות. אז נכון, זו עבודה, עבודה קשה אפילו. אבל מה זה קשור לחיים? לאמת? לדרך.. לרצונות הטובים.. לעשייה בעולם הזה? אם קשה אז פורשים? אם קשה אז מחליפים? אם קשה אז זורקים את הבעיה לים, ויושבים בשקט מול הגלים? יש דבר כזה בכלל? מי אמר שקשה זה רע? מי בכלל אמר שצריך להיות קל בעולם הזה? מי אמר שלהיות אמא יהודייה זה קלי קלות? קשה זה טוב, זה אומר שאת בעליה, שאת עושה. בעולם הזה עובדים, עומלים. לא הגענו לפה כדי לשבת רגל על רגל.

הרב הגאון יגאל כהן שיזכה לחיים טובים וארוכים, אמר שבעולם הזה כל אחד נוצר כדי לעבוד, כולנו עובדים, כולנו עמלים, אין לנוח. אין מנוחה בעולם הזה. הבחירה שלנו בעבור מה לעמול. האם בגידול הילדים, ניקיון הבית, שלום בית או לעמול בעבודה בבנק… האם לעשות חסדים ולתת לאחרים גם אם זה דורש מאיתנו מאמץ, או להתעלם מהסביבה ולעשות מה שבא לי? את מכסת העמל שמגיע לנו, אנחנו נעמול בכל מקרה, בטוב או בפחות. אז כדאי שניקח אנחנו את המושכות ונעשה בזמן שלנו דברים מועילים, מעייפים? כן. קשים לפעמים? כן. פחות נוחים? בסדר. אבל זה לדברים טובים!

כל אמא בבית יהודי שעומלת קשה, שתדע שהיא עושה את התפקיד החשוב ביותר בתבל. לחשוב מה כל ילד צריך בשביל התפתחותו הנפשית, הפיזית והרגשית זה מפעל חיים שאין לו אח ורע.

ככל שאיש העסקים מגדיל את העסק שלו מתרבות גם הדאגות והעמל שלו, הוא עובד מאוד קשה בשביל עוד בית ועוד עסקה… אז מה יגיד? אני עובד קשה בוא נפסיק, בוא נצא לפנסיה? לא.. הוא רוצה עוד ועוד הכנסה, הוא מוכן לעבוד קשה בשביל תוצאות שהוא רואה בעין, גם אם הם יגיעו בעוד מספר שנים טובות..

כך אנחנו, נשות הבית היהודי, רואות את הפירות לא תמיד באופן מיידי. אבל משקיעות, זורעות בדמעה, עובדות קשה כדי שהילד יצליח בלימודים, כדי למצוא לילדה חברות טובות, כדי לשמור על הילדים שלא יסתובבו ברחובות ללא השגחה.. כל כך הרבה תחומים אנחנו מפעילות ודואגות מידי יום ביומו, אין לתאר את החשיבות של העבודה הזו. אנחנו אחראיות על הדור הבא. גם הדאגה שלנו לזוגיות טובה ולשלום בבית, זו הקרקע הפורייה שיוכלו לצמוח ילדי הדור הבא שיעשו נחת רוח להשם ויגידו "שמע ישראל".

זה הניצחון האמיתי במלחמה. שיהיו עוד ילדים בעולם שידעו את ה', שיהיו בריאים בנפשם ובגופם והעם היהודי ימשיך להתקיים בשמחה ובטוב לבב. ומי השותף של בורא עולם בכך? אנחנו. אז נכון. זה קשה. אבל יש לך אחריות. כתר על הראש. אמא בבית יהודי. אישה כשרה ששמחה בעשיית מצוותיה. יודעת להעריך כל פעולה קטנה שלה. כי כל דבר קטן מקרב את הגאולה האמיתית והשלמה בעזרת ה'.

שבת טובה!