Menu
הרב גודלבסקי שליט"א ממשיל משל על גנב ששבר חלון אחד בבית,
לא ניתן לו לשבור גם את יתר החלונות, נכון? מספיק שחלון אחד נשבר. ובטח שלא ניתן לגנב פטיש ונאמר לו "תמשיך לשבור, תמשיך.. בכל מקרה נשבר חלון אחד אז כבר תשבור את כולם".
כך המלחמה מול היצר הרע – אם נכנענו ועשינו מעשה לא טוב לא ניתן לכל שאר המעשים להיגרר אחריו. אלא נעצור ונמשיך בטוב.
אם צעקנו על הילד, או כעסנו שלא במקום, אם התעלמנו מהבעל או לא כיבדנו מספיק – הגיע הזמן לעצור את שבירת החלונות ולשמר את מה שנשאר.
לייקר ולשמור על מה שכן יש ולהמשיך בדרך טובה יותר.. לא להיכנע ליצר שאומר לנו "יאללה לא נורא, אם כבר חטאת בזה אז מה זה משנה אם תעשי גם כך.." או "נו, כבר צעקת עליו היום אז עוד קצת עצבים לא יזיקו לו, גם ככה את אמא גרועה", "בכל מקרה אתמול הלכת עם חצאית קצרה יותר מהרגיל, אז מה יקרה אם תקצרי עוד קצת"…
וישנן עוד דוגמאות רבות שעוברות על כל אחת ביומיום. העצבות לאחר מעשה לא טוב היא הפטיש הגדול שממשיך לשבור חלונות. שנכנסים למרה שחורה ואומרים למה עשיתי כך ולמה כך.. ואיך אני לא טובה. זוהי עצבות שהורסת כל חלקה טובה ולא מקדמת לשום מקום רק שוברת עוד ועוד חלונות. אז איך מתמודדים? הפוך על הפוך. רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו את המתנה הענקית "אזמרה לאלוקי בעודי" (תהילים ק"ד) – בעוד שלי אזמר לקב"ה. שאנו מוצאות בעצמנו "עוד" בבחינת "עוד מעט ואין רשע", בנקודות הטובות שבנו נפאר את השם יתברך. חובה על כל אחת מהנשים לאתר נקודות טובות בעצמה וברגע שהיצר מנסה לתעתע ולומר "הנה את לא שווה, אל תשחקי אותה צדיקה", אז נאמר לו את ה"עוד" שלי, שכל מעשה קטן וכל משיכה קטנה מעולם הזה לעבר בורא העולם היא ענקית לבלי שיעור ומשמחת את השם יותר מהתנאים הקדושים בדורות הקודמים. הם לא רצו לעבור את הדור שלנו כשראו את הניסיונות שיהיו בעקבתא דמשיחא. ודווקא אותך. כן אותך. בחרו במיוחד להיות כאן, לכן בוודאות שיש לך את הכוחות להתמודד עם הניסיונות הקשים של הדור הזה. ההסתר פנים שכל כך קשה לנצח, החושך המתגבר על כל פיסת אור ומנסה לפתות אותנו שוב ושוב להתמכר להבלי העולם הזה. בדיוק את, נשמה יקרה, שנבחרת בפינצטה להיות בשליחות של הדור הזה – שכל מעשה הוא יקר שביקרים. כל מחשבה של התחזקות, כל מעשה של התקרבות לקב"ה ולמצוותיו, למעשים טובים – עושה שמחה גדולה בשמיים ומקרב את הגאולה האמיתית.
הנקודות הטובות מביאות את האדם לשמחה, שהוא כן שווה, שמעשיו כן פועלים ומשמחים את בורא העולם הגדול. כמה שאנחנו קטנות ומעשינו קטנים זה משמח עוד יותר את השם, ככל שהמעשים קטנים יותר הם נטולי גאווה ונקיים מפסולת זרה, אך ורק קודש להשם. גדולתו של הקב"ה מתפארת דווקא בבריות הקטנות, דווקא בנו הקטנות שמתגברות כנגד כל העולם ועושות עוד טיפה למען הקדושה. מתחזקות במצוות חסד עם אנשי ביתנו, בצניעות כנגד האופנה ה"פופולרית", בגידול ילדנו על ברכי התורה הקדושה, באמירת תודה לה' ועל ידי השמחה במה שיש. כי כל מעשה קטן מצידנו הוא יקר מאוד בעיניו יתברך. התורה שלנו היא המרפא האמיתי והיחיד לגוף ולנפש! רק מי שטעם יכול להעיד!
הכותבת היא מדריכת כלות ומגשרת
