איך שכחנו להקשיב לעצמנו?

מדיה,
המאמר הבא איננו מיועד לאותם שזכו והבינו את החשיבות של בית "נקי" מטכנולוגיות הדור הזה.
אנו נדבר ונזכיר על 'קצה המזלג' את החסרונות והכשלים שמולטימדיה מודרנית עלולה להכניס לבית. עבור כל הורה שמנסה ורוצה להנחיל טוב לילדיו ולעצמו.
החבר הטוב ביותר של הדור כיום זהו הפלאפון, כולם מסכימים שזה ממכר ואנשים רבים כבר מכורים לקרבה הבלתי פוסקת שהפלאפון מעניק. אנשים מחוברים לטלפון הרבה יותר מלעצמם.
ברגע שמישהי רוצה לבחור בגד, מה היא עושה? מיד מצלמת ושולחת להתייעצות, רובם שכחו כיצד לבחור לבד. בכל מקום שנמצאים בו מיד מצלמים וכולם יודעים היכן נמצאים ואיך המקום נראה, אין פרטיות. המרדף הבלתי פוסק אחרי "מה יגידו" מסחרר.
אנשים עושים דברים והולכים למקומות רק בכדי להגיע לרגע המיוחל לצלם ולשלוח לחבר'ה. כי בלי שכולם ידעו זה לא שווה. כך גם מתייחסים אחד לשני, במדיה מראים אהבה והערפת חיבה, בכדי שכולם יראו ויאמרו איזה זוג יפה או איזו ילדה חמודה, אבל בבית יכולים בקלות לשכוח כיצד לדבר בכלל… פעם בדור הקודם (לא כל כך רחוק) כשאמא או אבא לא היו בבית לא היה ניתן להשיג אותם, לא השתמשו בפלאפונים, לא הייתה מציאות להתקשר לאחד ההורים וישר לדעת האם הם מסכימים דבר כזה או אחר, אז מה עשו? כל המשפחה מחכה בסבלנות לאבא או אמא שישובו הביתה ויאמרו את תשובתם. האם התאפקות מעין זו אינה יקרה מפז? האיפוק, ההתגברות, הסבלנות והסובלנות, דחיית סיפוקים ועוד.. אלו הן המתנות שקיבלו הילדים ברגע שהבינו שלא הכול מהיר תגובה. היום זה כמעט בלתי אפשרי. כולם מצפים שכל הסובבים יהיו זריזים בתגובות ובמענה כמו הפלאפון, היום שכחו באופן כמעט גורף כיצד מרגיש כל אחד לבד עם עצמו ופשוט להקשיב לשקט, להקשיב לעצמך באמת. מה טוב לך, היכן פחות מתאים לך, מה צריך לשפר ובמה את טובה. ברגע שיש "חבר" מולטימדי שמעסיק 24/7 אין פנאי לעצמך. אשה יכולה לא לזכור מה היא אוהבת ומה טוב לה משום המעגל הבלתי פוסק של התמונות / רעש / תזוזות מכל עבר.. משום החשיפה לכל כך הרבה דעות ותגובות, מאמרים וחוות דעת של כל העולם. ההתמכרות הזו גורמת ל"נכות רגשית" שמחריפה את הפער ומשמרת את השוני בין בעל לאשתו. מתי פעם אחרונה ישבת מול בעלך ב-4 עיניים (לא בשליחת פרצוף בפלאפון) ואמרת לו את 3 מילות הקסם: "אני אוהבת אותך"? האם אמרת לאבא שלך ביום הולדת ברכה מכל הלב, שיוצאת מפה ונשמעת באוזן.. ולא דרך הפלאפון? מתי אמרת לבן המתבגר שלך "אמא אוהבת אותך ותמיד תהיה פה בשבילך מתי שתצטרך"? הרעפת אהבה נמדדת רק במכשירים הסלולריים? זה מעליב. האם יכול להיות ששכחנו קצת איך מדברים? בדור הזה מעדיפים לכתוב הודעה ודי, מאשר להתחיל בשיחה "ארוכה ומתישה", כל הגה שיוצא מהפה נראה פתאום כבד, כי הרבה יותר קל להניע אצבעות וזהו. לטווח הארוך יותר, בל נתפלא שיהיה לבני הדור הזה קשה לדבר או לפייס את אשתו/בעלה, שלא נתפלא שאחים אינם מסתדרים או אינם שומעים בקול אימם. ברגע שפלאפון הוא הראשון בסדר עדיפויות של האמא, כך בוודאי יהיה אצל הילדים, לכן הם מעדיפים את המכשיר. ההתעסקות הבלתי פוסקת בתמונות זזות הינה מנוונת את התאים במוח ואת השרירים בגוף, שוכחים הכיצד לרוץ, להסתדר עם החברים בשכונה, לוותר, להתעקש ובעצם לחיות את החיים האמיתיים ולא את הסרט. לאט לאט כולם יכולים בהדרגה להוריד את המינון בהתמכרות הזו ולהפוך את החיים לטובים יותר, בהצלחה.