Menu
הדרך – לדרך חזרה!
יהודי יקר שנפל במעשים שהתנגשו בו עד שהרגיש שהוא שווה כלום, חורבן של ממש, ושאל מה יעשה כדי להחזיר את החיים לחייו, והוא הופתע מהתשובה, תשובה שנכונה לכל אחד שרוצה לבנות את האישיות שלו ולהתחיל להעניק חיים, לחייו האישיים.
מלפני זמן פגשתי יהודי יקר, בעל מעמד כלכלי וחברתי גבוה, ושיתף אותי כי יש ניסיון שנכשל בו, ומאז אין לו טעם בחיים. והלה שאל מה אני יעשה, כדי להחזיר את הטעם לחיים.נכשלתי בענינים שהם היפך הקדושה, ובכאב הוסיף, אני עמוק עמוק בעמק הבכא, איך אני יחזיר את עצמי לעצמי?
ראשית הופתעתי, אך עד מהרה הבנתי שלפעמים אדם יורד למעשים שמתנגשים חזיתית עם האישיות שלו עד להרגשת של חורבן הבית הפנימי האישי שלו.
אחרי שיחה, הבנתי במה המדובר, והצעתי לו דרך, אבל לא של תשובה, ואמרתי לו אם תעמוד במה שנתאם ביננו נדבר אחר כך, איך תחזיר את עצמך לעצמך. הלה שם אוזנו כאפרכסת… פעם ראשונה הוא שומע דרך, ולא של תשובה, אלא הדרך, לדרך התשובה…
*
וזו היתה ההצעה, אתה זקוק לעשר דקות ביום, לא יותר כדי להקדיש לדבר, רק שהעשר דקות האלה הם יהיו קבועות, בזמן שעכשיו אני ואתה יחד קובעים, מתי השעה הבטוחה הפנויה לך? והלה השיב שמונה בערב. הבעתי סיפוק ואמרתי מעולה
עכשיו לזמן הזה אתה יוצק את התוכן הבא קריאת תהילים עשר דקות. בסוף העשר דקות אתה עושה סימן היכן הפסקת, ומשם אתה מחר ממשיך בשעה שמונה בדיוק, מהנקודה בה הפסקת לעשר דקות וככה חוזר יום יום במהלך ארבעים יום.
לפתע תפס את עצמו ואמר זה לא שיך, ותהה בקול, ואם יהיה לי הופעה, פגישה וכו' מה אני יעשה, ביקשתי ממנו תקשיב לעצמך, בסך הכל עשר דקות, לא יקרה כלום אם תאחר או תעלםלעשר דקות… ובכל זאת, היה לו ממש קשה.
*
הסברתי לו למה קשה לו, אתה היית חי כל החיים בגישת ה'בא לי' מה בא לי אני עושה, לא בא לי אני לא עושה, מהיום בארבעים יום הבאים כל היום יש לך את המרחב לחיות בגישת הבא לי.
חוץ מעשר דקות בשעה שמונה, ואין לך צ'אנס לעשות שינוי, זה עשר דקות בשעה שמונה בדיוק, וקריאת תהילים עשר דקות, מהמקום בו הפסקת אתמול
אתה מבין, הבעיה לא ההופעה או הפגישה שתהיה בשמונה, הבעיה היא שאתה חי בגישה של 'מה שבא לי אני עושה, מה שלא בא לי, אני לא עושה' ומהיום גישת ה"בא לי' עשר דקות ביום לא עובדת אצלך! זה לא קל זה קשה, אך תזכור שזו הדרך – לדרך התשובה.
הלה אמר, האמן לי חשבתי שאתן תרומה לצדקה והכל יסתדר… מה שגרם לצחוק משותף… אך יחד הפנמנו כי יהדות זו עבודה! תתחיל לעבוד עשר דקות ואחר כך נלמד איך עובדים את ה' גם עם כסף… שלא יהיה לכסף ריח של 'בא לי'…
*
אז כן,לכל אחד קביעות של עשר דקות ביום ,בתהליך יומיומי, היא מודד לזיהוי האם יש לנו תסמין של גישת 'בא לי'. ואם כן, אז נתחיל עשר דקות ביום לחיות לפי מה שנכון לי ולא לפי מה שבא לי. נקודה למחשבה!
הרב יאיר נחום /למאמרים והרצאות 052-2222477
