"אם אמא היתה פה, היתה הורגת אותי"! מכתב מרגש לרב יגאל

בס"ד

שלום כבוד הרב יגאל כהן!
רציתי לשתף אותך בשינוי שעשיתי בחיים שלי לטובה. תודות לך!
הסיפור שלי דיי דומה לסיפור שהרבה כבר מכירים אותו על אבא שתיין ושני ילדים אחד מצליח ואחד לא..

כשהייתי ילד, אני ואחי יצאנו לחצר לשחק. אהבנו לבנות תמיד דברים עם אבא, בנינו ביחד בית על עץ.
הוא היה אומר לנו שזה מקום המפלט שלנו, היה לנו שם חרבות, רובי מים ומגלשת חילוץ. והוא היה מתחפש תמיד לדמות אחרת והיינו כבר זורמים עם הסרט של אותו יום.
בחיים לא אשכח את זה כי זאת הייתה התקופה הכי טובה איתו היה בנינו חיבור מטורף!. עד אותו יום הפעם אמא ואבא לא היו, הם איחרו מהעבודה ולא הבנו למה.. חשבנו שבטח הלכו לסופר. אז אני ואחי הכנו כבר הכל, אמרנו נעשה לו הפתעה. הפעם מילנו מלא בלוני מים, והתחפשו לחיילים. לקחנו איפור מהמקלחת של אמא ואבא וצבענו את הפנים בצבעים חאקי וחיכינו להם שיחזרו…
אבל אמא ואבא לא חזרו ונרדמנו. אחרי שעתיים התעוררנו, שמענו את הרכב חונה ורצנו מהר לתקוף את אבא בהפתעה, אבל אבא היה אדיש הפעם. הוא נכנס הביתה ואמר לנו לבוא. הייתה לי מין צמרמורת בגוף הרגשתי שמשהו רע קורה.
דממה בבית ולא הבנו למה. אחי שאל איפה אמא והוא התחיל לבכות. בחיים לא ראינו אותו בוכה. נכנסתי לשוק ולא ידעתי איך להגיב.
ואז הוא גמגם א..ממ.א שלכם! ופרץ בבכי לא הצליח לדבר. צרחתי מהה מה קרהה לאמא ?? אחי בכה הוא היה קטן יותר.. לא הבין ונכנס לשוק רק בהה. ואז הוא אמר אמא מתה..

שנים חלפו ואבא הפך להיות שתיין, היה משתכר כל היום לא עבד ואני נפלתי איתו. לא רציתי שירגיש לבד, והתמכרתי לשתייה גם. היחיד שתמיד ניסה להרים אותנו והיה גם רב איתנו היה אחי. "תפסיקווו תפסיקו אמא כבר לא כאן עברו שניייים" "נמאס לי ממכם מאז שאמא מתה אני לבד".

והוא צדק הוא באמת היה לבד הוא התאבל ואהב את אמא בצורה שאף ילד לא אוהב. אבל גם הבין שאי אפשר לבכות כל החיים.. צריך להמשיך לחיות.
הוא היה מפרנס אותנו וגם לומד. הוא תמיד ניסה להרים אותנו אבל אנחנו היינו מתים נפשית.
יום אחד הוא בא הביתה עם עיניים זוהרות, חיוך ואנרגיות מטורפות.
"חחח זוכרים שהייתם עושים עלי אמבוש כשהייתי קטן".. אני מתגעגע אליכם!
השאיר דיסק על השולחן והלך.
אחרי כמה ימים לקחתי את הדיסק.. עליו היה כתוב יגאל כהן ורשימה ארוכה. הפעלתי אותו. והוא פעל בלופים שוב ושוב.
הייתי שיכור מדי כדי להבין מה הרב הזה מדבר פתאום אבא שלי קם מהספה, התרומם חדור מטרה, לא הבנתי מה יש לו.

ואז אמר די הוא צודק הרב הזה אף פעם לא הייתי מחובר לדת, אבל כל מה שהוא אומר הוא צודק ואני עוד לא מפיל רק את עצמי, אלה גם אותך. תראה אותך אתה צעיר, בלי עבודה. שוכב פה כל היום בוכה איתי ומשתכר איתי. נפלנו לבור שרק אנחנו בחרנו ליהות בתוכו.
"אם אמא הייתה פה הייתה הורגת אותי" אבל בטח היא רואה הכל מלמלעה ועצוב לה שאנחנו ככה.
די צריך להתחיל מחדש אנחנו חיים אז צריך לחיות.
והוא יצא מהבית.
נשארתי המום עם הרבה מחשבות הדיסק המשיך והמשיך להתנגן עד שקמתי עצרתי אותו. ויצאתי מהבית. לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי מבולבל.
עברו כמה ימים שהבנתי שאני חייב לעשות משהו להתקדם אם זה נכון שבורא עולם אוהב אותי, והוא זה שדואג לי. אז אני רוצה לסמוך עליו .אני רוצה להיות קרוב אליו יותר!. ביקשתי מבורא עולם תעזור לי להכיר אותך יותר, להבין אותך את הדרך שלך. אני מנסה לעקל הכל וקשה לי, אני רוצה באמת ללכת בדרך שלך. תפתח לי את העיניים! תראה לי את הדרך.
באותו יום אני רואה בלוח מודעות השכונתי שיתקיים שיעור של הרב יגאל כהן בעיר שלנו בעוד יומיים. התרגשתי הבנתי שבורא עולם איתי אמרתי אני הולך לשיעור הזה, הבנתי שזה התשובה של בורא עולם אלי שהרי אני ולוח מודעות מעולם לא הכרנו לפני זה.
אמרתי לעצמי: "זה לא סתם קרה" ויהיה מה אני הולך!. ספרתי את השעות עד שהשיעור הגיע. התרגשתי שאני רואה את הרב בהרצאה. הוא נתן לי כוחות, ההרצאה הייתה סוחפת, מעניינת והוא נגע בי בכל הנקודות שהוא דיבר עליהם.
כשיצאתי מהשיעור של הרב הציעו לי להירשם לארגון ענפים וכמובן שנרשמתי תוך כמה ימים חזר אלי אחד מהרבנים שם וסחף אותי לשיחה ששפכתי את הלב שלי למעלה משעה וחצי!!, הוא היה סובלני ואכפתי, והרגשתי שהוא מבין אותי ושאכפת לו ממני, לסיום השיחה הוא אמר לי תיסע למקום קרוב אליך תלך לנקות את הראש, דבר עם בורא עולם יש עליך יותר מדי אתה חייב לפרוק כדי להבין מי אתה ומה אתה. זה יעזור לך לבנות את עצמך. העבר שלך הוא חלק ממך תלמד ממנו ואל תשכח אותו כי הוא מה שגרם לך להיות הבנאדם שאתה היום. (היום אני מבין שזה התבודדות)
יצאתי מהשיחה , ורציתי אוויר, נסעתי לרמת הגולן, כמו שהרב הציע לי, זה דווקא התאים לי בול.
כשהגעתי התיישבתי במקום הכי גבוה.
צרחתי תחיים שלי התפרקתי הרגשתי שכל הזמן הזה לא עשיתי את הדברים כמו שצריך. "אמא אני כל כך מצטער אני מצטער ומתגעגע לא ידעתי איך לעכל!! איך את לא פה איתי יותר לא מאמין !! "
ניגבתי את הדמעות, עצמתי עיניים הרגשתי את החום של השמש ישר הזכירה לי את החיבוק החם שלה… והבטחתי לה "אני לוקח את עצמי ביידים".
רק שפתאום הבנתי שניתנה לי הזכות להרגיש את החום גוף שלה וזה לא סתם זה אלוקים שמחבק אותי ורוצה שיהיה לי טוב. אם לא הוא לא הייתי יכול להסתכל על הדברים כמו שאני מסתכל עליהם עכשיו. הוא שלח לי תמיכה ואהבה מהקרובים שלי ומהסביבה.
חזרתי לרב שבוע אחרי הרבה מחשוב והבנות. לא היו לי מספיק מילים כדי לתאר לו כמה אני מוקיר לו תודה על השיחה שהייתה לנו. הרב מאוד שמח והציע לי ללכת לשיעורי תורה בעיר פעמיים בשבוע.
מאז אני כבר בליווי של חמישה חודשים עם ארגון ענפים, השינוי שהתחולל אצלי לא ניתן לתאר! זה מתחיל בשינוי הנפשי וממשיך בשינוי רוחני. אני היום שומר שבת, מתפלל שלוש תפילות, וכל יום בשיעור תורה. אני קם כל בוקר עם חיוך, עם שמחה! ועם הבנה שהשברים שעברתי הם הכי טובים בשבילי, כי הם בנו אותי!. היום אני שלם. משהו שבעבר לא ידעתי מה זה.
תודה לך הרב יגאל כהן שהכרת לי את בוראי ותודה לכם ארגון ענפים שבניתם את האישיות שלי!.

מפאת צנעת הפרט הפרטים המלאים שמורים במערכת.

דילוג לתוכן