באיזו מצווה טמון הכל מהכל?

איך אנחנו עוזרים ליצר הרע?

כבוד הרה"ג יגאל כהן שליט"א אמר שהמצווה הכי חשובה לילדים שכך הם יכולים לשמח את השם היא: כיבוד הורים. מדוע? מה נוכל ללמוד מכך? מה טמון בזה?
לא רק בשביל לעשות להורים חיים קלים הרב אמר זאת, אלא כי שם טמון הכול מכל. כיבוד הורים זה אומר הבנה שיש מישהו מעליך, ברגע שהילד מבין שיש מישהו מעליו, שמבין טוב יותר, שהוא צריך להקשיב לו גם כשלא נראה לו.. זה מגדל למידות טובות וכך בנקל יוכל להיכנס בחצרות השם יתברך.. לאדם שמכבד את הוריו יותר קל להשיג יראת שמיים מאשר אחד שלא. ילד שלא מכבד את הוריו, גם אם זה 'בשם התורה' – הוא לא יהיה בעל מידות טובות.
נחשוב ביחד איזו מידה טובה זו לכבד את המבוגר, להעניק מזמנך לאחר, להקשיב גם אם לא בא לי – רק כי הוא מבוגר, רק כי הוא צריך עזרה. ואז לימים, כשהקב"ה על ידי תורתו הקדושה מורה לקיים מצוות מסוימות אז גם אם לא בא לי – אני עושה, כי הורגלתי לכך בקטנותי.
תמיד אומרים שגבר שמכבד את אימו יכבד את אשתו, יש בזה מן האמת, הוא הורגל כל ימיו לכבד אישה, למה שלא יכבד את אשתו.. מוטל עלינו לומר לילדנו ולגדל אותם בחשיבה הזו – שכיבוד הורים מוביל למידות טובות, במיוחד למידת הענווה. שהיא הטובה הגדולה ביותר שיש.
ישנם ילדים שקשה להם להקשיב להוריהם, מטבעם הם חושבים שהם מבינים יותר.. שהם חכמים יותר ושההורים מיושנים.. בדרך כלל לילדים כאלו קשה לקבל מרות, גם מהמורה בכיתה וגם לאחר מכן, בעבודה או בישיבה. תמיד הם יחשבו שהם מבינים יותר.. ויתפלפלו..
צריך מגיל קטן להנחיל את העניין של "להוריד ראש", להבין שאנחנו לא מבינים הכול. ולפעמים לעשות רק כי "אמא אמרה", רוב הפעמים אנחנו מסבירים לילדים מדוע אמרנו כך או כך.. מדוע הסכמנו או לא הסכמנו משהו שהם ביקשו.
אך לפעמים שהם שואלים "למה?", צריך פשוט לומר "כי ככה אמא אמרה".. שיבינו שלפעמים עושים גם בלי להבין. כי ככה אמא אמרה. ישנם דברים רבים בחיים שהם יצטרכו לעשות בלי להבין את ההיגיון שמאחורי.
גם בדרך התורה הקדושה לא תמיד מבינים מה השם רוצה ממני כרגע.. אבל צריך לעשות כי השם אמר.. ולבסוף מבינים שכל מה שהוא אומר זה הכי טוב.
מקטנות אנו בונים אצל ילדנו את הדרך שלהם בעבודת השם, איך שהם מסתכלים על ההורים כך יסתכלו על השם יתברך. בעיניי הילדים אבא ואמא זה כמו הקב"ה, הם לא יכולים לתפוס את גדלות הבורא יתברך, ולכן מבחינתם הכי קרוב לכך אלו הוריו. ולכן צריך להראות להם את ההנהגה עם השם, צריך לכבד את ההורים ולהקשיב גם אם לא מבינים.. אבל הכי חשוב זה שהכול יהיה מתוך חיבוק ואהבה. מתוך חום אבהי, כמו של השם יתברך.. כי הוא נותן לנו הכול במתיקות ובאהבה אינסופית.. וכך מוטל עלינו לנהוג עם ילדנו, לחנך מתוך אהבה וקשר בריא. הרב דן טיומקין אמר משפט חזק מאוד – שיצר הרע שרוצה לנתק את הנערים מדרך השם לא יכול בלעדי ההורים, הוא לא יכול לעשות את עבודתו עד הסוף אילולא "העזרה" של ההורים.. ומהי? הדחיה. הוא אומר שילד שמרגיש דחוי עוד בהיותו קטן, או בהיותו נער מבולבל.. זה ה'מכה בפטיש' – זוהי העזרה של ההורה ליצר הרע לנתק את הנערים לגמרי. כי בלי זה אי אפשר לנתק. גם אם נערים מתבלבלים, ברגע שיש להם מה להפסיד בבית, ז"א הרגשה טובה ונעימה, הרגשת שייכות ואהבה, הם לא יעזבו, הם יכבדו את ההורים.. הם יכבדו את הדרך. גם אם יעבור עליהם מה שיעבור.. לכל נשמה יש את המסלול שלה שהיא צריכה לעבור, אבל גם במסלול השני יש דרך. דרך של ניכור, מריבות והתנתקות לגמרי מדרך ההורים, או כבוד והערכה הדדית.
בהצלחה רבה.