בטוח כמו תינוק

כמו תינוק
לעיתים, בעבודת השם ובכלל בחיים אנו מתחכמים ומנסים להבין יותר ממה שאנחנו,
מנסים לפתור בעיות ולסדר את העולם כפי שבטוחים שטוב בעבורנו.
נלמד לדעת כי ככל שנדע שאנו לא יודעים כלום, כך נגיע לפתרון מהר יותר על הצד הטוב ביותר.
בדיוק כמו שאנחנו לא מחליטים אם הלב שלנו יפעם ומתי.. כך אין לנו נגיעה בשקל שיכנס לכיס או יצא ממנו.
הקב"ה נותן לנו את המחשבה בראש לפי מה שנגזר עלינו, אנו חושבות שאנו בוחרות דברים אך זה לא כך, לפני שנולדנו הקב"ה כבר החליט ובחר לנו הכול. אנו לא מחליטות איזה בית לקנות ואיזו חולצה ללבוש, מי ברא אותנו עם הרצון ללבוש כזה או אחר? ומי ברא אצלנו את המשיכה לסגנון מסוים? הקב"ה הוא זה שיצר את האופי שלנו, את המחשבה, את האהבה והשנאה. מדוע הקב"ה ברא בתוכנו את השנאה? מדוע יש לכל אחת מאיתנו גם טבעים הדורשים תיקון מיידי? ומדוע זה לא קל לתקן מידה רעה?
הכול בכדי שתהיה לנו בחירה חופשית ושכר על הבחירה הטובה. אם לא היה מנגד את היצר הרע לא הייתה בחירה ואז אין טעם.. ככל שילד מתפתח יותר, ככל שהוא גדל יותר – הוא פחות נשען על אימו. כשהוא רק נולד הוא אפילו לא מנסה להרים את הראש לבד, ברור לו שאמא שלו שם בכדי לטפל ולעזור לו. כשמתפתחים קצת שרירים הוא כבר מרים את הראש, פחות נתמך באימו. וכשהוא מתחיל ללכת? הוא כבר הרבה פחות נשען על הוריו, הוא יודע וחש שהוא כבר יכול לבד ופחות צריך אותם.. כך האדם, ברגע שהוא מרגיש שהוא יכול, מרגיש שהוא פועל מעצמו – חושב שהוא אינו צריך את הקב"ה ואז פחות נשען עליו. אבל ברגע שכולנו נדע כי אנחנו קטנות, ואין לנו כלום משל עצמנו. אין לנו יכולת לפעול והכל הקב"ה עושה – אז נשען עליו באמת ונדע שהקב"ה עושה הכול לבדו והתפקיד שלנו הוא רק להשליך עליו. כמו תינוק, שאפילו לא מנסה להרים את הראש כי הוא יודע שהוא קטן. הוא לא מנסה משהו שהוא מראש מועד לכישלון, כך אנחנו – בלי הקב"ה אנחנו לא יכולים לפעול דבר, זה מועד לכישלון. אך ברגע שאנחנו יודעות שאיננו יכולות כלום לבד, ושהקב"ה עושה הכי טוב, אזי את כל הצרות והבעיות, את כל הטרדות וגם את כל היומיום השגרתי משליכים על הקב"ה, נותנים לו שהוא יעשה כי רק הוא יכול להרים לנו את הראש.. אבל בדבר אחד הקב"ה לא מתערב – בבחירה איך לעשות את הדברים, האם תבחרי בטוב או ברע. נאמר "מה השם שואל מעמך.. כי אם ליראה אותו" – בידיים שלנו האם לצעוק על הילדים או לדבר אליהם בנחת, הבחירה בין המעשה הרע או הטוב בידיים שלנו. כל יתר הדברים בידיים של הקב"ה לדוג' כמה כסף יהיה לך בארנק, האם תהיה בריאות, איזו חולצה ללבוש ואוכל לאכול.. זה בידיו של אבא שבשמיים. אך האם לוותר לבעל או להתעקש איתו, האם להתפלל או לא – זה בידיים שלך. כמובן חשוב להזכיר כי תשובה תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה, שכן גם אם נגזר משהו לא טוב ח"ו, הרחמים של הקב"ה כה גדולים שנתן לנו דרכים לפרוץ גם את זה. להפוך את מידת הדין למידת הרחמים. בורא עולם אוהב אותנו כל כך ונותן לכל יהודי ויהודיה ביקום את כל הכלים הטובים ביותר בשבילו בכדי שיוכל להתקרב אליו יתברך ולעבוד אותו מתוך שמחה וטוב לבב.

דילוג לתוכן