Menu
חיבור לאחד והיחיד
תקופות כאלו מאתגרות עוברות על עמנו. כל יומיים ישנו סגר או בידוד.. הילדים נמצאים בבית, בלי שגרת מסגרות החינוך. המצב הזה אינו פשוט, גם לאמא העובדת וגם לאמא שבבית..
כל אחת עם הקושי שלה, אבל העמל קיים. ברוך השם. כמובן שאנחנו משתדלות בכל כוחנו להודות על הכול וחלילה לא להתלונן. כי עצם המציאות הזו, שיש אמא, ויש ילדים, ויש בית לדור בו וכולם בריאים, תודה לאל – הכול הכול טוב! זו לא קלישאה. פשוט אין שום סיבה ממשית להתלונן.
אך לא נתעלם מהקושי, גם את, בעיני עצמך, כשאת מסתכלת במראה – תודי להשם על השגרה החדשה, תנסי כמה שניתן לשמוח בה ולהפיק ממנה את המירב (ויש הרבה טוב בתקופה המיוחדת הזו).. אך אל תתעלמי מהקושי הספציפי שלך.. אל תרגישי לא בסדר עם העובדה שמאתגר לך ולא תמיד פשוט.. זה טבעי.
"אדם לעמל יולד" – אף אחד לא הבטיח לנו שנשב רגל על רגל בעולם הזה והכל יסתדר מאליו. העמל בוודאי נמצא, צריך לעבוד ויהיו קשיים בכל מיני תחומים בחיים, בפרנסה, בחינוך ילדים, בניצוח על בית מקדש מעט שלנו, בבריאות חלילה.. ובתוך כל אלו – כיצד נוכל להתנחם? איפה נוכל להתרפק, כביכול?
לעיתים הבעל עמוס מידי, בלימוד, בעבודה, בעצמו ובקשיים שלו – גם הוא כנראה עובר תקופות. וישנן גם נשים שאין להן בעל לדבר איתו. מה גם, שאין מסעדות, טיולים, בתי מלון, חו"ל… למי שרגיל להתאוורר במקומות מעין אלו.. מה נעשה? היכן נחליף כוחות? היכן ניטען ונרגיש שוב אויר צח על הפנים שיעניק עוד כוחות להקשיב למורה בלמידה מרחוק, שוב?! ולחזור לכיתה ב', למען השם?!
אז בכותרת, כנראה שטמונה התשובה. חיבור. לבורא עולם. אישה שמשתדלת להיות מחוברת להשם יתברך.. לדיבור איתו, לקשר אמיתי וכנה.. במהלך כל שעות היממה. אישה שיודעת שכל מה שהיא עושה בבית הוא כל כך יקר בעיניו.. ושהוא הוא זה שנותן כוחות וסבלנות. הוא זה שמחליף כוח. הוא זה שיצר את המציאות הזו, ולא אחר. היכן שהוא שם אותך זה בדיוק המקום הטוב ביותר עבורך, ומעבר לכך – יש לך כוחות לזה! יש לך כוחות להיות עם הילדים בבית או לעבוד ולשמור על הסדר בשלט רחוק.. יש לך כוחות לעשות שיעורי בית עם כל ילד וילד ולשמור על הקטנים על הדרך שלא ירעישו לקו… יש לך את היכולת לארגן ארוחות בין לבין ולסדר את הבית.. את אלופה. יש לך המון סיעתא דשמיא.
ולמה? לא כי זה מגיע לנו. אלא כי השם אוהב אותנו. כי הוא רואה וסופר כל צעד קטן שכל אחת ואחת מהאימהות היקרות עושות בתקופה הזו, ובכלל.
חשוב לו כל התגברות שלך, ויתור, כל נשיכת שפתיים במקום צרחה על העוללים הקטנים שלא אשמים שיש קורונה בעולם… התסכול והקושי של האימהות היקרות – קיים. אבל ננסה לשפוך את כול הקושי לכיוון אבא, שהוא זה שאחראי על המצב הזה. נגלגל על הקב"ה כל צרכנו, כל הרגשתנו… ובוודאי שנקבל כוחות ממקור הכוח.
נקדים תפילה בכל יום – "אנא השם שהילדים יהיו רגועים, ממושמעים, בריאים ושמחים.. שיהיה לי קל איתם.."
"אבא קשה לי, תעזור לי, תן לי כוחות נפש וכוחות גוף… תן לי סבלנות…", "אבא אתה שמת אותי בסיטואציה הזו, תן לי כוחות.. אתה החלטת על סגר שוב.. אני חייבת סיעתא דשמיא בכדי לשרוד את זה" – והוא ייתן. התפילה שלך כל כך חשובה להשם, את לא סתם אחת.. כל אחת היא מיוחדת ויקרה מאוד בעיניו.
נסמוך על בורא עולם שיש לו את הדרכים שלו להטעין אותנו בכוחות מחודשים, גם בלי יציאה מיוחדת מהבית.. לא נתלה את המוטיבציה וכוחות הנפש שלנו בדברים חומריים, אלא הפוך – נתלה זאת בדברים רוחניים, בקשר לקב"ה. ככל שנתחבר אליו יותר, דווקא בימים טרופים אלו.. יהיו לנו בוודאי יותר כוחות לעבור את התקופה הזו בשמחה אמיתית עם מתנה גדולה בידיים, שלא תמחק לעולם. שתעניק לנו קניין אמיתי לנצח, שהיא הקרבה לקב"ה. ששווה כל הון שבעולם.
לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 0583266571
