גזל מקטרג בראש

גזל מקטרג בראש
אדם שחס ושלום עשה עוון, העוון הזה יוצר מלאך, מלאך משחית שמקטרג על האדם.
כל עבירה שבן אדם עושה, כל מעשה לא טוב שבן אדם עושה – יוצר מלאך.
המלאך הזה עולה למעלה, מקטרג. מי מקטרג בראש? גזל מקטרג בראש. גזל שבן אדם גוזל – מקטרג בראש. למה אני אומר לכם את זה עכשיו? כדי שתדעו, אחים יקרים ואהובים שלי, ביום ראש השנה, בורא עולם יכתוב לכם את הצ'קים, כמה כסף יהיה לכם שנה הבאה
עכשיו, תדעו לכם שזה יכול להיות צ'ק גדול מאוד, יכול להיות שבשנה הבאה אתה תזכה בלוטו. יכול להיות שתיתן עבודה עכשיו כל חודש אלול, ישתבח שמו לעד, תשכנע את הקב"ה, תקרע את העולמות, והקב"ה אומר: תשמע, הילד הזה עבד כמו שצריך, פנקו אותו בצ'ק גדול, אבל יש בעיה אחת. מקטרג אחד עומד למעלה ולא ייתן לצ'ק הזה לרדת למטה
גזל מקטרג בראש.
לקחת עט ממקום העבודה, בלי רשות. סלוטייפ אחד לקחת ממקום העבודה, בלי רשות. אכלת מעדן בסופר, לא שילמת עליו,
המעדן הזה עולה למעלה ביום ראש השנה ואומר לקב"ה: אל תיתן לו כסף, חס ושלום, שנה הבאה. גזל – מקטרג בראש.
שקל אחד שלקחת מפלוני אלמוני, לא החזרת לו אין תשובה, לא גיהנום – כלום לא מכפר על זה! רק דבר אחד: תחזור בגלגול, תחזיר לו את השקל – ואז תחזור עוד פעם לגן עדן.
הסיוט שלי זה לחזור לפה בגלגול.
עוד פעם לחזור לעולם הזה, עוד פעם להיות תינוק, עוד פעם מטרנה, עוד פעם להצמיח שיניים, עוד פעם ללכת "שלום כיתה א", עוד פעם קורונה, עוד פעם בלאגן. אתה רוצה לעשות עוד פעם 12 שנה שיעורי בית, אחי?
עוד פעם "שלום כיתה א"? המורה אומרת לך: שב, תעמוד, תלך, תחזור – סיוט!
ועוד פעם להתחתן. לך תדע על מי אני אפול בגלגול הבא, ישתבח שמו לעד. הגלגול הזה, ברוך ה', איכשהו עברתי בסדר.
לך תדע על מי אני אפול. אחת תטרוף לי את הורידים, ישתבח שמו לעד, יגאל זה, יגאל זה, יגאל זה… לא תצא מזה, אחי. לא רוצה לחזור בגלגול. לא רוצה! רוצה לסיים לעבור את התפקיד שלי פה, לעבוד את בורא עולם 120 שנה, ואחרי 120 שנה…
אחים יקרים ואהובים שלי, מאה "יום הכיפורים", לא יכפרו על שקל אחד שלקחת שלא ברשות, ותאמינו לי שאני אומר את זה מהמקום הכי אוהב בתוך הנפש שלי – בשבילכם. אני לא מפחיד אתכם, אני לא רוצה שיהיה לכם צער. אני לא רוצה שיהיה לכם רע, אני רוצה שיהיה לכם רק טוב.
ואני מפציר בכם: "נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י". אל תתנו לגזל קטן שיעמוד.
אנשים עולים לאוטובוס דרך הדלת האחורית; עושים ברב קו, לא עושים ברב קו. אני פחות מגיל 18… הבן אדם עוד מעט בן 30.
אומר: אני סטודנט באוניברסיטה. איזה סטודנט?! אתה עוד מעט כבר סבא לנכדים
ישתבח שמו לעד, תשלם כמו בוגר! הקמצן רוצה לשלם נוער. אומר אני נוער, אני סטודנט
מה סטודנט? איך סטודנט? מאיזה צד אתה סטודנט בדיוק?! אבל הבן אדם, מה שנקרא, לא נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר לֵ֫בָ֥ב. הגעת למכולת, אמרת 4 מעדנים ולקחת 5 בטעות. הגעת הביתה, ראית שרשום לך 4 ויש לך 5 מעדנים, אחי,
מה אתה עושה, נשמה טהורה שלי? מה אתה עושה? אתה יכול להגיד: זו טעות שלו, זו בעיה שלו, להפיל את זה, מה שנקרא, על בעל המכולת, אבל טעות הישראל, אומרת הגמרא – חייב לשלם! אתה חייב לחזור למכולת, או להחזיר מעדן אחד – או לשלם על המעדן שלקחת – כי יום הכיפורים לא מכפר על זה, אחים יקרים ואהובים שלי מה כן? תחזיר את הגזלה, "והשיב את הגזלה אשר גזל".
איך אני אדע ממי גזלתי במידה ולא זוכר בשביל להשיב לו את הגזלה?
מה יעשה בן אדם שגזל ולא יודע ממי גזל?
בעל תשובה – היה חילוני, נכנס לבריכה, קפץ מהגדר, משחק כדורגל. אחד שאל אותי, הוא היה קופץ מהגדר בבני יהודה, בשכונת התקווה. היה קופץ, היה לו שם איזה מקום, היה קופץ מהגדר
גזל ולא יודע… בצבא, ישתבח שמו לעד, הוא בנה את כל החדר שלו מהצבא, לוקח דיבלים מהצבא, לוקח פלורוסנטים מהצבא, לקח צבע מהצבא, לקח מסמרים מהצבא, ברגים מהצבא, בלטות מהצבא, לקח מהצבא, לקח ולקח ולקח.
יש כאלה, ישתבח שמו לעד, אני מכיר, היו כל יום עם ההסעה שמהצבא, היה מוריד הביתה גלון צבע, מברשות, ישתבח שמו לעד, שיפץ את כל הבית מהצבא או אה, הוא יבוא אחרי 120 יחזירו אותו בגלגול, בתור מברשת של צבע יחזירו אותו
על מה אתה חושב שאתה עובד, על הקב"ה?
על מי אתה חושב שאתה עובד? אתה בא, לוקח ככה בלי חשבון, אין דין ואין דיין? אותו דבר בחורות…
הרבה בחורות אמרו לי: הרב, הייתי בחנות,
ראיתי בושם יפה – הכנסתי אותו לתיק
ברברוס, מרברוס, קוקו כזה, קוקו שאנל, קוקו זה… מסקרה, צלליות, כל מיני דברים כאלה,
ראתה איזו מסקרה יפה, איזו צללית יפה, איזה בושם יפה, איזה משהו מעניין, ז'יייט – לתוך התיק.
טוב, יש לנו מצווה: "והשיב את הגזלה אשר גזל"
מי שלקח משהו – חייב להחזיר את הגזלה.
איך היא תחזיר את הגזלה עכשיו? היא לא יודעת, החנות נסגרה. מה עושה בן אדם שגזל ולא יודע ממי גזל? כלומר, כל אחד ואחד מכם שרוצה בעזרת השם להגיע ליום ראש השנה, ליום הדין
הוא רוצה להגיע נקי מעוון הגזל. הוא לא רוצה שהגזל יקטרג בראש. מה הוא צריך לעשות כשהוא לקח ולא יודע ממי לקח? "כתוב בגמרא: גזל ולא יודע ממי גזל – יעסוק בצרכי רבים"
"יעסוק בצרכי רבים", הכוונה היא, יעשה משהו ציבורי, אבל היום זה לא שייך.
הרב מאזוז אומר כזה דבר: בן אדם בעל תשובה שאומר: אני יכול להיות מקסימום, לקחתי, גנבתי בחיים שלי 1,000 שקל, מקסימום 1,000 שקל לקחתי בחיים שלי, אומר הרב מאזוז: קח 1,000 שקל, תתרום אותם לזיכוי הרבים.
מה זה לזכות את הרבים? לעשות תפוצה של תורה בעם ישראל. להפיץ תורה בעם ישראל, לעשות משהו חזק וגדול, ותגיד במילים האלה:
'אני את ה-1,000 שקל האלה תורם להצלחת אלו שגזלתי אותם'. כלומר, זו לא צדקה שאני נותן. זה כסף שאני חייב למישהו אחר, רק אני לא יודע מי אני חייב לו. אז מה אני עושה? אני לוקח את הכסף את הכסף הזה, את סכום הכסף הזה,
ואני תורם אותו להצלחת אותו אדם שגזלתי אותו
אם זו קבוצת כדורגל, אם זו בריכת שחייה, אם זה אוטובוס שגזלת, אם זה בעל חנות שגזלת. יש כאלה שהיו להם חברים בחנויות, היה לו חבר שמוכר בחנות, הוא היה בא לחנות, היה כביכול אוסף, מגיע לקופה, משלם. הוא מחזיר לו עודף בדיוק את אותו סכום שהוא נתן, כשבמצלמות לא יודעים בדיוק כמה הוא החזיר לו עודף, מחזיר לו את אותו עודף ולפעמים יותר. ככה היו גונבים את בעל הבית. הרבה אמרו לי שהיו עושים את זה. שאלתי אותו: למה אתה היית עושה את זה? הוא אומר: 'כי בעל הבית גנב'.
למה בעל הבית גנב? כי לא היו משלמים לי משכורת מספיק. אין כזה דבר. זה תירוצים? זה סתם, זה לא תופס באמת לפי ההלכה.
אז מה אתה עושה, צדיק שלי? תזכרו, רבותיי היקרים, לוקח את סכום הכסף הזה… אני עושה את זה כמעט כל שנה, לוקח 1,000 שקל מהכסף שלי, לא מכספי מעשר – נותן את זה לצדקה.
לעניים, לנזקקים, למשפחות, לסלי מזון, לכל מיני דברים כאלה. או לזיכוי הרבים, דיסקים, שיעורי תורה ודברים כאלה, ואומר: 'הכסף הזה יהיה לזכותם של אלה שגזלתי מהם במהלך החיים שלי'
ואז יוצא שהחזרתי לו את הגזל אשר גזלתי.
החזרתי לו את הגניבה שגנבתי על ידי זה שתרמתי את הכסף למקום זיכוי הרבים או למקום אחר. אז כל אחד השנה יעשה את זה, בעזרת השם, ייקח 1,000 שקל, 500 שקל, 300 שקל
יש כאלה שהיו, מה שנקרא 'גנבים גנבים' – צריכים לתת 10,000 שקל – אין מה לעשות, נשמה.
כי בזה, אמרתי לכם, יום הכיפורים לא מכפר
צריך לקחת 10,000 שקל – יעשה את זה בתשלומים, צ'קים, הוראת קבע, לא יודע איך יעשה את זה, ימצא איזו דרך לעשות את זה בתשלומים, ישלם את זה, "והוא רחום יכפר עוון…" מעכשיו אתה יודע, נולדת מחדש – אתה נקי מגזל.
מעכשיו אתה יודע, נולדת מחדש – אתה נקי מגזל.
מתוך שיעורי הרב יגאל כהן שליט"א