הלכות לשון הרע

שאלה: אני ברוך השם משתדל שלא לדבר לשון הרע, ולפעמים כשאני חוזר הביתה, אשתי מספרת לי כל מיני דברים שעשו לה בעבודה, שכנים או משפחה. והנה הרבה פעמים דיבורים אלו גובלים ממש בלשון הרע, אך אם לא אשמע אותה היא ממש תכעס. מה עליי לעשות?

תשובה: החפץ חיים בספרו שמירת הלשון (כלל ו') כתב, שאם אדם כעוס ורוצה לספר לחברו לשון הרע, ויודע השומע שאם ישמע עכשיו את הדברים הוא ירגע, וגם על ידי זה יתכן שלא יוסיף לספר לאנשים אחרים, אזי מותר לשומעו. וכל שכן שאם יכול למצוא כף זכות על אותם אנשים שדיבר עליהם, מותר לו לשמוע וזה נחשב לתועלת (רק צריך לדעת שאסור להאמין, כי באמת הרבה פעמים אנשים סתם מגזימים).

והוא הדין בנידון שלנו – אם האישה עצבנית, הרבה פעמים אחרי שבעלה שומע אותה היא נרגעת, ולפעמים הוא גם כן עוזר לה לחשוב ולדון לכף זכות את האחר, ואז זה מותר ואף מצווה. ועוד צריך לדעת, שאם זה סתם סיפורי דברים בעלמא שהיא יכולה לוותר עליהם ואין בהם שום תועלת, אזי כדאי שימצאו דברים אחרים לדבר עליהם. ובכל מקרה יזהר שלא להאמין לדברים רעים ששומע.