הסתרה שבתוך ההסתרה

הסתרה שבתוך ההסתרה

עוד רגע מגיע ה'דד ליין', אני שולחת מאמרים.. כמובן כמו תמיד בלחץ של הרגע האחרון. אבל פתאום קלטתי, איך אפשר לדבר על דברים רגילים בכלל? איך אפשר לכתוב מאמר על זוגיות ושלום בית.. על חינוך הילדים ועוד נושאים רגילים, כאלו הכול רגיל. אז זהו, שלא הכול רגיל. אנחנו מודעים לכך שיש אנשים שמתארחים בבית מלון מעת שמחת תורה תשפ"ד? האם אנחנו מספיק שמים על ליבנו את העובדה שלכל כך הרבה אנשים מעמנו השתנו החיים לתמיד בתקופה האחרונה?! יש המון משפחות בלי בית, בלי בגדים משלהם ומוצרי חשמל, ויש המון משפחות שאיבדו את היקירים שלהם. האם אנחנו מספיק מדברים, שומעים, מתפללים ולומדים לזכות הלוחמים שמחרפים את נפשם עבורנו? זה לא נתפס. המציאות היא לא רגילה, קשה לחזור לשדר עסקים כרגיל.

הטבח שהיה באותו היום הוא משהו שייכתב בהיסטוריה של עם ישראל, ואנחנו נבחרנו להיות בדור הזה. למה? מה אנחנו משאר הדורות? במה אנחנו מיוחדים יותר שזכינו להיות ברגע כזה קשה לעם ישראל? בהסתרה כה גדולה שנצטרך לחפש את השם בין ההריסות?!

המצב לא פשוט, עם ישראל איבד המון המון אנשים יקרים.. יותר מידי אימהות ואבות בכו. קצת קשה לכתוב כרגיל. כרגע צריך להתחזק באהבת ישראל, באחדות. בתפילות על החיילים שכולם ישובו בריאים ושלמים למשפחותיהם. 

סיפורי הניסים וההשגחות של יום כ"ד תשרי תשפ"ד (ה"שביעי לאוקטובר" למניינם) כבר יצאו לאור ברובם. ככל שההסתרה גדולה יותר כך ההשגחה הדוקה יותר, ככל שזה לא הגיוני מה שקרה שם, כמה שהזוי ולא נתפס, כך ובדיוק שם נכנסת האמונה בבורא עולם.

דווקא שאין תשובות הגיוניות, שאין שכל ואין טכנולוגיה שמסבירה ומפרטת את הכול – שם כולם מבינים שבורא עולם היחיד האחראי. הוא באמת עושה את הכול. אין עוד מלבדו כלום. לכל אחד נכתב בראש השנה מה יעבור, ולעם היהודי כנראה שנכתב הרבה צער וכאב. הרבה דמעות ויגון שאי אפשר לתפוס בשכל האנושי. עם כל זאת, סיפורי הגבורה מגיעים בהמוניהם, על אנשים שהצילו נפשות ועל אלו שניצלו בניסי ניסים.

מדהים לשמוע עד כמה לכל יהודי יש ניצוץ אלוקי בתוכו, וברגע האמת הוא זועק לשמיים "שמע ישראל", ובורא עולם מחליט האם לשמוע את זעקתו. הוא היחיד שמחליט את מי להציל ואת מי להעביר לעולם הבא שכולו טוב. למקום שאין בריה יכולה לשהות במחיצתה.

לכל כדור יש כתובת. זה לא פשוט, אבל נכון. הכול מנוהל על ידי בורא עולם לפרטי פרטים. אנחנו לא מבינים כלום, וככל שלא מבינים כלום כך האמונה נכנסת בלבבות. כי אין ברירה, אלא להבין שהכול מאת השם. מי אנחנו שנסביר או שנדע מה היה שם? כולם, רחוקים כקרובים, יודעים שאין עוד אף אחד שמנהל את העולם. רק הוא.

וכולם כולל כולם יודעים שמריחוק ופילוג בעם לא יוצא משהו טוב. חייבים להתחזק ולקדש את שמו של השם בעולם. אם אתם נמנים עם ציבור שומר תורה ומצוות, מוטל עליכם ועלינו להתנהג בצורה שתקדש שמיים, בצורה נעימה עם כולם, להיות טובים ולהשפיע טוב, לא חלילה להפך.

איך נודה לבורא עולם על כל הטוב שגמל עלינו בתקופה הזו? על כך שיכל להיות הרבה יותר גרוע והקב"ה ריחם עלינו ועצר אותם, על כך שהקב"ה כמו שלקח הרבה נפשות קדושות, הוא גם הציל הרבה אנשים יקרים שהיום מצליחים להודות לו ולהתקרב אליו, כי מרגישים שניצלו באורח פלא.

באיברים שפילגת בנו נודה לך, בידיים וברגליים שנתת לנו נקיים את מצוותיך, כך אפשר להודות לבורא עולם. במתנות שנתן לנו – ניתן לו. בגופנו, בחכמתנו ובביתנו, כי כלום לא שלנו. בכל מתנה שקיבלת מהשם תחשבי איך את יכולה להחזיר לו ולעבוד אותו על ידי כך.

נבקש כולנו שהמשיח יגאל אותנו ברחמים מרובים ובלב שמח, שהקב"ה ישמח בנו ולא יהיה יותר לעולם חרון אף על עם ישראל, שנהיה כולנו מאוחדים ונראה רק שמחות בכל הבתים. בשורות טובות ושבת שלום!