כוחה של מצווה במסירות נפש

בס"ד

כוחה של מצווה במסירות נפש

תמיד היה לי קשה עם כיסוי ראש, אמנם קיבלתי את זה על עצמי מיד לאחר החתונה. אבל בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזה ניסיון רציני בעבורי. כולם אומרים לי שאני יותר יפה עם כיסוי ראש.. אבל אני יודעת למה הם אומרים את זה.. והאמת? זה לא משנה את ההרגשה הפנימית שלי. זו ההרגשה שלי, לא של אף אחת. לי קשה עם זה. בא לי משהו אחר.

מידי מספר חודשים עולה בי המחשבה, אולי אוריד את הכיסוי? אולי אשים סרט? ועולות בי מחשבות שאני בטוחה שמקורן הוא לא טהור.. אבל אני בן אדם, אז היצר אומר לי "מי אמר שצריך מטפחת שמכסה את כל הראש, אולי אפשר רק חצי?".. אני כמובן יודעת שזה סתם שטויות, אבל יש בי קול שחוזר ואומר זאת.

לפעמים (או אולי תמיד?) יצר הרע אומר לנו דברים בטון שנשמע כל כך אמיתי, עד שאנחנו מסוגלות לשכוח שזה הפך המציאות והאמת. גם אם את יודעת את האמת בוודאות, הוא חכם מאוד וזהו בדיוק תפקידו, לתעתע בנו.

בכל אופן, בעלי (למזלי) אוהב את הכיסוי ראש, המשפחה תומכת ואוהבת אותי עם כיסוי ראש.. וגם כל הסביבה ,שוב, אומרים לי שמאוד יפה לי. אבל מה שכן, אני גרה בסביבה שבה אני רואה הרבה סוגי שיער.. זאת אומרת ישנן נשים רבות מסביבי, שאינן הולכות עם כיסוי ראש, או עם כיסוי חלקי.. ואני חס ושלום לא חושבת שאני יותר טובה מהן, כי ראשי נמצא באותו מקום. וכל אחת מהן עושות את המקסימום שלהן.. יכול להיות שזה מה שהקב"ה מצפה מאותן נשים, כי הן גדלו במקום אחר, ובשבילן זוהי מסירות נפש, לכסות חלק מהשיער.

אבל אצלי המצב שונה.. אני כבר עם מטפחת על כל הראש מספר שנים טובות, גדלתי בבית שונה, הסביבה תומכת מאוד.. איך אוכל פתאום להוריד? ומה יגידו?!

כל פעם אני מתמודדת עם הקולות האלו של יצר הרע בדרך אחרת, לפעמים אני מדחיקה, לפעמים מתחזקת.. ולפעמים גם נופלת.. אבל אף פעם לא עשיתי צעד של ממש.

ואז, יום אחד, לפני כשנתיים – דיברה איתי חברה לעבודה, על ניסיון שקשה לה מאוד. יש לה ברוך השם ילדה, בכיתה א', ומאז שנולדה היא איננה מצליחה להיפקד בפרי בטן נוסף. הילדה כבר גדולה, שואלת שאלות, מבקשת ממנה כל היום להביא תינוק.. הילדה לא מבינה מדוע השם לא שומע את תפילותיה, מדוע הבית שלהם ריק.. ושל חברותיה מלא.. בקיצור, ניסיון לא פשוט. אותה חברה שטחה בפניי את כל רגשותיה.. עד כמה זה קשה לה. ובכינו שתינו, כאחת. היא עשתה מספר טיפולי פוריות שנכשלו, היו גם שצלחו ולא החזיקו מעמד. לא פשוט בכלל, כאב לי הלב כל כך.. הקושי שלה קרע לי את הלב, לא יכולתי להפסיק לחשוב מה אני יכולה לעשות בעבורה.

יום אחד, עלה במוחי הרעיון. אמרתי להשם: "אבא, אם היא מקבלת הריון בריא ושלם, אני נשארת עם כיסוי ראש מלא ולא מורידה לעולם!".

מבטיחה לכן שאני אומרת את האמת, אחרי חודשיים היא מבשרת על הריון!! באורח פלאי, נס, צהלנו ושמחנו עד מאוד שהטיפול הצליח. אך אני בתוך ליבי – לא ידעתי האם הקבלה שלי באמת עשתה משהו או שזה צירוף של כמה קבלות של אנשים שקרובים אליה שידוע שהתחזקו באותו זמן. תמיד קיננה בי המחשבה האם זה באמת עשה רושם בשמיים או לא. אבל בכל מצב – שמחנו מאוד, לא משנה מי הסיבה, העיקר שיהיה לה ילד בריא ושלם.

לאחר תשעה חודשים, נולד לה בן זכר בריא ברוך השם. וזהו רק תחילת הסיפור.

לאחר שנה וחצי מהולדת התינוק – מגיעה אליי אותה חברה ואומרת לי כך: "את חייבת לשמוע, אני מספרת רק לך אבל אל תספרי לאף אחד.. אני בהריון, בהתחלה.. וזו הפתעה, בכלל לא ציפיתי ולא תיכננתי. ואיך ידעתי? אתמול בלילה חלמתי אותך שאת אומרת לי שאני בהריון ויש ברקע שני פלוסים. רק בגלל החלום גיליתי שאני בהריון..". כך הגיע אליי המסר מבורא עולם. כן, הקבלה שלי עשתה רושם גדול בשמיים. אני פירשתי את ה-2 פלוסים בכך שבשני ההריונות היה לי חלק. כל אחד יפרש איך שהוא רוצה.. אבל העיקר הוא, שנבין את גודל חשיבות כיסוי הראש,  הצניעות, והקבלות האישיות הפשוטות שלנו מול השם יתברך.. שרואה ונוצר כל מילה וקושי שלנו..

ואוהב את כולנו אהבה אינסופית! שבת שלום!