מבחן אמריקאי

מבחן אמריקאי

כל אחד ואחת מאיתנו צריך לדעת מה התיקון שלו בעולם הזה. ישנם פעמים שזה קל לגלות ולפעמים צריך קצת יותר לפשפש ואז מבינים..

אבל חשוב להיות מודעים לכך שרבותינו אמרו וניתן לחוש זאת, שמה שהכי קשה לאדם לעשות – זה התיקון שלו. הדבר שהכי כבד עלייך בעבודת השם, הדבר שאת צריכה לחרוק שיניים כדי לא לעבור עליו, או כדי לעשות אותו, הוא כנראה התיקון שלך.

ומה כדאי? לתקן את התיקון כבר בעולם הזה שניתן לנו בו שנים קצובות, או שמא לחזור שוב בכדי לתקן שוב? כי לתקן צריך.. השאלה מתי.

הרב הגאון יגאל כהן שליט"א אומר מי רוצה עוד פעם להוציא שיניים, לעלות לכיתה א'.. שידוכים, עניינים.. מי רוצה לחזור שוב ללמוד 12 שנות לימוד וכו'.. עד שסיימנו עם כל זה.. באנה נעבוד קשה ונתקן את מה שבעבורו באנו לעולם הזה. גם אם זה קשה ביותר, בוודאי שניתן.

את מסוגלת לכל, כמו שהקב"ה נותן ניסיונות כך הוא נותן את הכוחות ואת המסוגלות לעבוד קשה ולצלוח את הקושי. המאמץ הוא החשוב, התוצאה לא בידינו. לא עלינו המלאכה לגמור, עלינו רק להשתדל, לרצות, ללכת לכיוון.. להראות נכונות ולשאת עיניים לשמיים. לא להתבלבל.

אם נצליח או לא – זה כבר עניין אחר.

ולעיתים אנו תוהות, למה הקב"ה מקשה עלינו כביכול? למה לתת את הבחירה הכל כך קשה הזו בין טוב לרע? אולי יהיה רק טוב ולא נצטרך להתבלבל בכלל? למה הקב"ה ברא כל כך הרבה פיתויים וקשיים והטוב האמיתי מוסתר?

למה יש לנו יצר הרע שמושך אותנו לפחות טוב? אם היה לנו קצת פחות ממנו היה יותר קל לתקן את התיקון שלנו ובכלל לקיים את כל המצוות וללכת בדרך השם.

הרבנית ורד סיאני שתחיה ממשילה את העניין למבחן אמריקאי. מבחן שמורכב משאלות רבות ברירה. שאלה אחת וכמה תשובות, אך תשובה אחת בלבד היא הנכונה, היתר מבלבלות מאוד אבל לא נכונות, קרובות לתשובה הנכונה אבל לא לגמרי.

ומי מקבל את מלוא הנקודות? רק מי שמקיף את התשובה הנכונה מתוך התשובות השניות. אך אם נדמיין לעצמנו שאלה שלצידה תהיה רק תשובה אחת נכונה – מה החכמה? אם תהיה רק תשובה אחת, וכולנו נקיף אותה לא תהיה בכלל בחירה, על מה נקבל נקודות? רק במצב שאנחנו מתלבטות ובודקות וחושבות ולאחר מכן מקיפות את הנכון, אזי מגיע לנו ציון טוב. אז מגיע הצל"ש.

כך בעולם הזה, דווקא כשיש לנו את כל המבחר איך לא ללכת בדרך השם, דווקא שיצרו כל כך הרבה מכשירים ואורות וזיקוקים ודברים מאוד מבלבלים שמראים לנו בחוש שהם משמחים וכיפיים, אבל לא מה שהשם רוצה, דווקא שיש חוסר צניעות בקלות ולא כמו פעם בהיחבא, דווקא שיש מבחר גדול של יצירי כפיו של היצר הרע – ובכל זאת אנחנו משתדלות ובוחרות בטוב, במה שכן משמח את בורא עולם – אז מגיע לנו ציון לשבח. זה מראה שעמדנו בגבורה בניסיונות הדור הזה. וכל מצווה ושכרה, גם מצווה אחת היא שווה וענקית בעיני הקב"ה.

כלום לא מובן מאליו. הרחוב כל כך קורץ והפיתויים הם רבים, אז כל דבר קטן שאת מושכת לכיוון הקדושה הוא ענק שבענקים. כל התקרבות קטנה, כל שמירה על הפה, הארכת החצאית או החולצה, חיוך לבעל ולילדים, שמחה בלב ואמונה אמיתית בבורא עולם – כל דבר קטן הוא עצום. בחרת בתשובה הנכונה מכל כך הרבה תשובות מבלבלות. אשרייך!

דילוג לתוכן