מה צופן לנו העתיד?

הרב אליהו עמר

הפטרת פרשת שבת הגדול צופנת בתוכה סודות נסתרים.
הנביא האחרון – מלאכי הוא עזרא הסופר. מנבא מסר לדור האחרון{1}. הוא הדור שלנו – דור עקבתא דמשיחא.
מה עתיד להיות?
שני פסוקים מההפטרה מגלים לנו את העתיד.
"כי הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל הזדים וכל עושי רשעה קש!!!……
וזרחה לכם יראי שמי שמש הוצדקה ומרפא בכנפיה".
השאלה היא, האם השמש הזו שורפת או מרפאת?
הגמ' מבארת את ביאור הדברים.
דאמר רבי שמעון בן לקיש: {2} אין גיהנם לעתיד לבא, אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר, רשעים נידונין בה וצדיקים מתרפאין בה;
רשעים נידונין בה, דכתיב: [כי] הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל זדים וכל עושה רשעה, קש…
צדיקים מתרפאין בה, דכתיב: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה וגו'; ולא עוד, אלא שמתעדנין בה, שנאמר: "ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק".מה צופן העתיד?

מהו אותו אור פלאי?
הביאור לכך
הנביא ישעיהו אומר: "והיה אור הלבנה כאור החמה. ואור החמה היה השבעתיים כאור שבעת הימים!!!
אור שבעת הימים, זהו האור הגנוז אור שהזוכה לו רואה את העולם באור ברור וחד. כל סודות ההנהגה והבריאה נפרסים לפניו – וזהו "צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו" כל תהליך שמתהווה בבריאה, פרוס לפניו תכליתו כבר מראשיתו.
עוצמה רוחנית זו , אם האדם לא ראוי לה, הרי שרוחניות זו תזיק לו. כלשון המקובלים "יכנסו האורות וישברו הכלים".
לכן הרשעים שכל חיים הסתאבו במדמנת החומר – אור זה יזיק להם, עד כדי התפחמות.
והצדיקים , שכל חייהם עבדו על חיבור החומר לרוח לטהרו ולקדשו. והעולם הזה היווה בשבילם פרוזדור, לעולם הבא , הם מסוגלים להכיל אור זה. ואדרבה האור הזה מרפא אותם.
היכן הצדיקים יזכו להיות כאשר הקב"ה ישפיע אור זה בעולם?
הרי"ף בעין יעקב – מגלה לנו – שהדבר יתרחש כאשר ישבו בסוכת עורו של ליוותן!!!
כי הסוכה מסמלת על עראיות בעולם הזה, וזה בדיוק מה שהנחה את הצדיקים בחייהם. לכן מידה כנגד מידה זהו המקום שבו הם מתעדנים.
ומי יזכה להיות צדיק?
מסתבר שהקב"ה לא מוכן לוותר על שום יהודי – כולנו בעזרת ה' נהיה צדיקים וראויים לזכות באור ה'.
לצורך כך מתגייס אליהו הנביא – וכך מסיים הנביא מלאכי – עזרא, את דבריו.
הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא … והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
תהיה התעוררות מן השמים שלכל יהודי, אם ירצה להתקרב תהיה לו את כל הסייעתא דשמיא רק צריך לנצל את הכוחות הטמונים בנו
ושנזכה עוד השנה לחוג את פסח בירושלים הבנויה.

מקורות:
{1}מגילה טו'.
{2}תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב