עין טובה – קודם כל כלפי עצמי!

בס"ד

תעודת הסמכה

עין טובה, עין טובה, ושוב פעם – עין טובה.

אם הייתי יכולה הייתי מסיימת כאן את המאמר ונותנת לכל אחת לחשוב על צמד המילים הללו והיכן הן פוגשות אותה.

עין טובה. וואו. כמה אנחנו צריכות את זה בימים טרופים אלו.. כמה אנחנו חייבים להשתפר בזה.. ואיזה משקל כבד יש לכך בכל רבדי החיים. אז קודם כל – בראשית ובראשונה – עין טובה על הקב"ה, לראות בכל מה שהוא עושה – את הכי טוב עבורנו.

אנחנו לא מבינים חשבונות שמיים, לא מתיימרים להיות נביאים ויודעי נסתרות – אבל אנחנו רק צריכות להתחזק בידיעת (לא רק לומר) הכול לטובה. באמת לטובה. להסתכל בעין טובה על כל מה שעובר.. הקב"ה הוא טוב מוחלט! אין רע שיוצא ממנו.. הוא כל כך אוהב אותנו ומרחם עלינו..

גם מה שנראה בעיניים שלנו כפחות נחוץ כעת – אם זה קורה, כנראה שאי אפשר בלי זה.. וחובה עלינו לעבור את כור ההיתוך הזה בכדי להגיע למקום טוב יותר. כל אחד באשר הוא.

ברגע שאנחנו מסתכלות טוב על בורא עולם, מיד זה משליך על כך שאנו רואות טוב בחיים שלנו כרגע. לא מתבכיינות ומבקשות משהו אחר – אלא מודות ורואות את הטוב ברגע זה, בקיים.

שנית, חשוב מאוד ולא פחות – זו העין הטובה כלפי עצמך! כל כך חשוב לאישה לראות בעצמה את הטוב. מה טוב בי? מה טוב לי? מה עשיתי טוב היום? אל תחכי שאף אחד יגיד לך.. פשוט תגידי לעצמך. תמיד תחזקי את עצמך, תסתכלי במראה ותאהבי את מה שאת רואה.. תשמחי בכל מה שעשית בחייך ובמקום שהגעת אליו. שאיפות גבוהות יותר – זה תמיד טוב. אבל במציאות הנוכחית, היום – את חייבת לקבל את המקום שאת נמצאת בו, ולאהוב אותו. אחרת זה הפסד שלך ושל הסובבים אותך.

ולא משנה – כמה את עצבנית או צועקת ולא משנה שלא הכנת אוכל היום בצהריים או שהוא פשוט נשרף.. ולא משנה שאין לך כבר טיפת סבלנות ובטח שלא סלחנות.. ויש לך ערמות של ייסורי מצפון שאת לא משקיעה מספיק בילדים, ולא עומדת במילה שלך ולא מתייחסת מספיק ולא רגועה וכו' וכו'….

לא משנה כלום – קודם כל תזכרי מה את כן.. קודם כל תזכרי שאת פה! את פה תמיד.

את פה בשביל כולם.. בשביל ילדיך ובעלך. את פה בשביל לבשל, לנקות, לנחם, לקפל, לגהץ, את פה להלביש, לסרק, לקלח.. את מבצעת כל כך הרבה תפקידים בבת אחת – גם אמא, גם מורה, גם אחות ורופאה.. גם מגשרת, גם דיין, פסיכולוגית אישית.. מתכנתת מערכות, נגר, סבל.. ואת כל המקצועות שניתן להעלות על הדעת – אמא בבית יהודי עושה.. ככה, כלאחר יד, ב"שלוף" מה שנקרא. ובכל זאת – בסוף היום הולכת לישון עם ייסורי מצפון שצעקה היום יותר מידי, ועשתה כך וחבל שכך…

למה כל הזמן להיות בייסורי מצפון? אולי פעם תלכי לישון ותגידי את כל הדברים הטובים שכן עשית?

כמה את טובה ומועילה וכמה בלעדייך אין כלום! כמה ענית לילדים היום? כמה מילים בטון רגוע הוצאת מהפה? כמה זמן היית בחדר כביסה? ובכלים? כמה זמן עזרת בשיעורי בית? תחשבי ותספרי את כל הדברים הטובים שעשית… יותר חשוב.

הקב"ה נתן לך – אמא יקרה – תעודת הסמכה, ישירות ממי שאמר והיה העולם – הוא הסמיך אותך להיות אמא. לא את החלטת את זה.. ואם בורא עולם הסמיך אותך ונתן לך את התפקיד – אין שום ספק שאת עומדת ותעמדי בו בהצלחה! כל ימייך.. גם אם לך נראה שלא. אל תפקפקי בבורא עולם. הוא מנהל את העולם ויודע הכי טוב.. והוא החליט שאת האמא הכי טובה שיש, איך אני יודעת? כי הוא החליט שתהי אמא. תגידי תודה. זה לא מובן מאליו! תשמחי במה שאת.

לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 0583266571