הלכות

שאלה: ברוך ה' כל החבר'ה אצלנו בשכונה מתחזקים, ולפני הכדורגל אנחנו עושים במגרש תפילת מנחה, אך לפעמים עוברים מראות לא צנועים בזמן התפילה. האם מותר להתפלל בצורה שכזו? תשובה: אשריכם על הרעיון המקורי עם התפילה, אך כדאי מאד למצוא מקום שלא יעברו מולכם מראות שאינם צנועים, ובמקרה שאי אפשר הרי שמותר להתפלל שם רק שתשימו לב לכמה פרטים: א. אסור לומר דברים שבקדושה כמו ברכות התפילה וכדומה בשעה שאדם רואה אישה שאינה מכוסה כראוי, אולם אם עוצם את עיניו מותר לברך ולהתפלל אף על פי שהיא עוברת מולו (הלכה ברורה סי' עה אות ב). ב. גם כאשר מתפלל בינו לבין עצמו תפילת שמונה עשרה, צריך להתפלל בעיניים עצומות או שיסתכל בסידור, אך לא יסתכל בעיניים פתוחות לצדדים (משנה ברורה סימן צה סעיף קטן ה; הלכה ברורה סימן צה אות ו).ומלבד זאת צריך לדעת שגם בלי קשר לתפילה, אסור להסתכל על אישה (שאינה אשתו) כדי להינות מיופיה, וכמו שכתוב בתורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם" וכו', ועיין עוד בגמרא (ברכות כד ע"א, וסא ע"א).

שאלה: אני מקפידה להתפלל תפילת מנחה מידי יום, ואתמול הבן שלי עשה בטיטול והיה קצת ריח לא נעים. האם היה מותר לי להמשיך ולהתפלל? תשובה: הדבר תלוי. אם הילד כבר אוכל לחם לבד ואת מריחה ריח רע, אסור להמשיך בתפילה וצריך לרמוז למישהו שיזיז את הילד לחדר אחר, ואם אין מישהו את יכולה בעצמך להזיז אותו ואז לסיים את התפילה. אבל אם הילד עדיין לא אוכל לחם או שאת לא מריחה ריח רע, הרי שמותר להמשיך ולהתפלל (שו"ע סימן עו סעיף ב; סימן פא סעיף א; סימן פז סעיף ג; סימן צ סעיף כז; משנה ברורה סימן צ סעיף קטן פד).

שאלה: מישהו העיר לי בבית הכנסת שאני לא יוצא ידי חובה בתפילה, מכיון שאני עובר על המילים שבסידור עם העיניים ולא אומר אותם. האם זה נכון? תשובה: כן, זה נכון שצריך להשמיע לאוזנו בלחש את דברי התפילה, ואם לא השמיע אך הוציא בפיו את המילים יצא ידי חובה. ומכל מקום אם לא הוציא בפיו כלל את המילים, הרי שאינו יוצא ידי חובה (שו"ע סימן סב סעיף ג, וסימן קא סעיף ב).

שאלה: האם מותר לתלות "פיטום הקטורת" (שכתוב על קלף) במקום שעוברות נשים לא צנועות? תשובה: אם תולים את "פיטום הקטורת" על הקיר והוא גבוה יותר משמונים ס"מ מהקרקע, מותר לתלותו ואפילו שעוברות שם נשים בחוסר צניעות, ומפני שנחשב שהפיטום הקטורת נמצא במקום מפני עצמו. וכן כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ג יור"ד סימן טז) לגבי מזוזה שתלויה למעלה מעשרה טפחים, שמותר לתלותה שם אפילו שהיא גלויה ומתלבשים לידה, מכל מקום כיון שהיא רשות בפני עצמה הרי שזה מותר, וכן פסק הרה"ג דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (ח"ג עמוד רפא).

שאלה: כבוד הרב אני עוסק לפרנסתי כזמר אירועים, ולצערי אבא שלי נפטר בפתאומיות, האם מותר לי להמשיך לשמח יהודים באירועים בתוך שנת האבל? והאם זה משנה אם אבא שלי שמר תורה ומצוות? תשובה: בספר חזון עובדיה 'אבילות' (ח"ב עמוד שמט) כתב, שמי שמתפרנס מנגינה מותר לו להמשיך לנגן גם בימי האבל שלו ואפילו בתוך ימי השלושים, והוא הדין לזמר ששר שיהיה מותר לו לאחר השבעה להמשיך ולשיר כיון שזה צורך פרנסתו.

שאלה: רצינו לדעת מהי 'דעת תורה' לגבי כל השוכרים חנויות שהפסידו המון כסף בתקופת הקורונה, האם הם צריכים לשלם דמי שכירות על אותם חודשים? תשובה: דעת רוב הראשונים ומרן בשו"ע (חו"מ סימן שכא סעיף א) שאם יש מכת מדינה כגון במקרה של הקורונה שכולם צריכים לסגור את החנויות שלהם, אזי אינו צריך לשלם שכירות על החנות שהייתה סגורה, אולם דעת הרשב"א ששכירות היא קנין לזמן וכבר קנה השוכר את הנכס ולכן חייב לשלם את השכירות. ומכיון שיש בזה הרבה פרטים והדבר גם תלוי במי הוא המוחזק בכסף, הרי שילכו יחד עם בעל הנכס למורה הוראה שיפשר ביניהם והיה ה' עם הדיין.                                                                                                

שאלה: לפעמים יש חום כבד ושוכחים להדליק את המזגן מערב שבת, האם אפשר לומר לגוי שידליק את המזגן בשבת? תשובה: אם יש בזה צורך מצווה וכגון לצורך לימוד תורה או סעודת שבת שהיא בכלל מצוות עונג שבת, מותר לומר לגוי שידליק את המזגן בשבת, כיון שהדלקת המזגן היא איסור מדרבנן ואמירה לגוי אף היא אסורה מדרבנן, ושבות דשבות במקום מצווה מותר (שו"ע סימן שז סעיף ה).

שאלה: נולד לנו בן בכור, ואמו של הילד (מטעמי בריאות) מפחדת לעשות לו פדיון הבן עם הרבה אנשים ולהביא את הילד לכהן. רצינו לדעת אם אפשר לעשות פדיון ללא נוכחות של התינוק? תשובה: אין חובה להביא את הילד לכהן, ויכול אבי הבן ללכת לבדו לכהן ולומר איתו את הנוסח של הפדיון ולפדות את התינוק בחמישה סלעים בברכה, והבן פדוי כהלכה (רמ"א יו"ד סימן שה סעיף ע).

שאלה: ראיתי שיש פוסעים בקדיש 'יתום' שלוש פסיעות אחורנית ויש שאינם פוסעים, ורציתי לדעת מה נכון לעשות? תשובה: נחלקו בזה הפוסקים אם צריך לפסוע ג' פסיעות לאחריו גם בקדיש יתום אם לאו, ודעתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר חלק ה סימן ט) שצריך לפסוע לאחריו ג' פסיעות גם בקדיש 'יתום' ולא רק בקדיש 'תתקבל'.

שאלה: אנחנו מנין מצומצם ויש אחד שמאוד עייף והרבה פעמים נרדם בתפילה, האם אפשר לצרף אותו ולהגיד קדיש וכדו'? תשובה: בשו"ע (סימן נה סעיף ו) פסק שישן מצטרף למנין, ובמשנה ברורה הביא שאם בקלות אפשר להעיר את הישן עדיף שיעשו כך.

שאלה: יצא לי להיות חזן במנין מצומצם ואחד מהעשרה היה צריך לצאת באמצע חזרת הש"צ. מה עלי לעשות להבא במקרה כזה?   תשובה: בשו"ע (סימן נה סעיף ב) פסק שאם יצא אחד מהמתפללים באמצע חזרת הש"צ ונשארו תשעה בבית הכנסת, ימשיך החזן ויסיים את חזרת הש"ץ רק בלי ברכת כוהנים, ואם יצא העשירי באמצע קדיש יסיים את אותו קדיש בלבד. ואם יצא באמצע קריאת התורה (דבר שאסור בתכלית), יכולים לסיים את קריאת שאר העולים בברכה אך בלי הקדיש שאחרי הקריאה

שאלה: רצינו לדעת מהי ההגדרה של "שוטה" שאינו מצטרף למנין, כי יש לנו בשכונה כמה אנשים שהם לא כל כך "מתקשרים" ולפעמים מצרפים אותם למנין? תשובה: הרמב"ם בפרק ט' מהלכות עדות כתב בהגדרה של 'שוטה' "הפתאים ביותר שלא יבינו ענייני הדבר כדרך שמבינים שאר עמי הארץ … הרי אלו בכלל שוטים ודבר זה לפי שיראה הדיין" ע"כ. ונמצאנו למדים מדבריו שאדם שאינו מבין ענין כשמסבירים לו, והוא אינו יודע לחבר דברים פשוטים הרי שהוא נחשב כשוטה. ובספר 'פסקי תשובה' (סימן נה) כתב, שכל שאינו מבין דברים שילד בגיל שבע-שמונה מבין הרי שנחשב כשוטה.

שאלה: האם מותר לאכול מיד אחרי מאכל חלבי מאכל בשרי, או שצריך להמתין איזה זמן מסוים? תשובה: בשו"ע (יורה דעה סימן פט סעיף ב) פסק שאין צריך להמתין בין אכילת מוצרי חלב לבין אכילת בשר לאחר מכן, אלא שצריך לנקות את פיו ושיניו היטב על ידי שישטוף את פיו במים ויאכל ביניהם מאכל שיקנח את פיו. ואם יש לו חורים בשיניים שיש בתוכם שאריות מאכלי חלב, צריך לנקות אותם היטב עם קיסם שיניים, וכן צריך לשטוף את ידיו, ולאחר מכן מותר לו לאכול בשר. ובזוהר הקדוש מחמיר לחכות שעה בין מאכלי חלב לבשר, והמחמיר תבוא עליו ברכה.

שאלה: רצינו לדעת אם עושים סלט פירות בשבת, האם אפשר לסחוט על זה תפוזים? תשובה: בגמרא מסכת שבת (וכן פסק בשו"ע סימן שכ) מובא שמשקה הנסחט לאוכל דומה לאוכל, ולכן מותר לסחוט תפוז ישירות לתוך הסלט פירות ואין בזה משום סוחט. אך חשוב להדגיש שאסור לסחוט את התפוז לתוך צלחת ריקה ולאחר מכן לשפוך את המיץ לתוך הסלט, אלא שיסחוט ישירות לתוך הצלחת שמלאה כבר בפירות החתוכים.

שאלה: האם מותר לחמם תבשילים ולשטוף כלים ולהכין את הבית בחג לכבוד שבת? תשובה: בספר חזון עובדיה 'יום טוב' (עמוד שב) כתב שבגלל שעושים עירוב תבשילין מותר להכין את הבית לכבוד שבת, וכגון לנקות כלים, לסדר את הבית, לחמם ולבשל את התבשילים, וכן להדליק נרות מאש לאש לכבוד שבת.

שאלה: בחג השבועות הקרוב אני לא מתכנן לבשל מהחג לשבת, האם אני צריך לעשות עירוב תבשילין? תשובה: אדם שאינו מבשל כלום מיום טוב לשבת ורק מדליק נרות מאש לאש ביו"ט לכבוד שבת, נחלקו בזה הפוסקים אם צריך לעשות עירוב תבשילין, ולכן יעשה עירוב ללא ברכה. ומכל מקום כדאי שיכוון לבשל משהו מיו"ט לשבת, וכדי שיוכל לברך על מצווה נדירה זו של עירוב תבשילין

שאלה: האם (גם) בחג שבועות יש לאכול סעודה בשרית כמו בכל חג, או שאפשר להסתפק רק במאכלי גבינה?  תשובה: בספר חזון עובדיה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף שגם בחג השבועות כמו בשאר החגים יש מצווה לשמוח בחג, והרי אין שמחה אלא בבשר ויין, ועל כן צריכים להקפיד לאכול סעודה בשרית, וכדאי שיהיה בבשר בהמה דווקא

שאלה: אני מתנדב "בידידים"- ארגון סיוע בדרכים, ורציתי לדעת האם מותר לי לקנות ציוד מכספי מעשר בשביל לעזור לאנשים שנתקעים? תשובה: אשריך על מעשי החסד שאתה עושה, ולענין שאלתך אפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך ציוד שיהיה לעזר לאחרים, ומאחר שזה נחשב לדבר מצווה, אבל צריכים לדעת שאין בזה את ההבטחה לעשירות שנאמרה על מעשרות, אלא רק כשנותן לעמלי תורה או עניים (ועיין בספרו של החפץ חיים 'אהבת חסד' שהסביר את הדברים באר היטב).

שאלה: אכלתי אפרסק וברכתי שהחיינו, האם אברך שהחיינו כשאוכל נקטרינה? תשובה: בספר ברכת ה' (חלק ד פרק ד) הביא בשם מומחה אחד שהנקטרינה היא אפרסק שהוציאו לו את הגן של השערות ולכן הוא חלק, אך מכל מקום זה אותו סוג של פרי, ולכן אם בירך כבר שהחיינו על האפרסק שוב לא יברך על הנקטרינה ברכת שהחיינו

שאלה: האם מותר להתפלל במנין שהחזן נמצא במרפסת והציבור למטה? תשובה: בענין השאלה האם אפשר לצרף למנין אנשים העומדים במרפסות ורואים אחד את השני, נחלקו גדולי האחרונים, ולהלכה מכיון שיש בזה ספק ברכה לבטלה יש להימנע. ומכל מקום לקדיש וקדושה וברכו אפשר להצטרף למנין, ולכן בתפילת שחרית ומנחה או שיעשו תפילה ללא חזרה שזה יותר טוב, או שהחזן יעשה תנאי נדבה שאם תפילה באופן כזה לא נחשבת כתפילה במנין הרי הוא מכוון שתפילתו תהיה נדבה. ובכל אופן ברכת כוהנים לא יעשו, והוא הדין לקריאת התורה שכל שאין עשרה מתקבצים במקום אחד לא יקראו, ומשום חשש ברכה לבטלה.

שאלה: האם כשמתפללים בבית מותר להתפלל יחפים או עם נעלי בית? תשובה: בשולחן ערוך (סימן צא סעיף ה) פסק שאסור להתפלל ברגליים מגולות אם הדרך באותו מקום שלא לעמוד כך בפני אנשים גדולים, ומכיון שאין דרך להיפגש עם אדם חשוב יחף, הרי שאסור להתפלל כך תפילת שמונה עשרה. ולענין נעלי בית הדבר תלוי אם הוא ילך לפגישה עם אדם חשוב כשהוא נועל כאלה נעלי בית, הרי שהוא יכול להתפלל איתם שמונה עשרה, ואם לאו אסור.

שאלה: האם מותר לברך שהחיינו על פרי או בגד חדש בספירת העומר? תשובה: מותר לברך שהחיינו בעומר על פרי חדש וכדו' ולא החמירו בזה אלא רק בבין המצרים כמבואר במשנ"ב סי' תצ"ג ס"ק ב' ורק בבגדים חדשים יש שמחמירים לא לחדש אחר ר"ח אייר בגד חדש ולברך שהחיינו וכשיש צורך מחדשים בשבת יעוין בחזו"ע יום טוב עמ' רנט.

שאלה: האם צריך להחמיר בקניית מוצרים לאחר חג הפסח שיהיו מקמח שנטחן לאחר הפסח? תשובה: אין צריך להחמיר בזה אם הבעלים מכרו את החמץ לגוי, שחמץ שעבר עליו הפסח זהו איסור דרבנן שעשו קנס לאדם שהשאיר אצלו חמץ בפסח, והיות והמכירה כיום מתבצעת ע"י גדולי ישראל כידוע, לא שייך לקנוס את בעלי הסופרים והמכולות שעושים עפ"י רבותינו, וגם מי שמחמיר לעצמו בבית לא להשאיר חמץ גמור ( ולמוכרו לגוי) יכול לקנות חמץ הנמכר לגוי, וכ"ש קמח שהוא אינו ודאי חמץ, וכן דעת הרב בחזו"ע פסח ובאור לציון חלק ג' ע"מ קי.

שאלה: באופן שמותר ובימים שמותרים בגילוח הזקן, עד היכן נחשב שערות הזקן שיהיה מותר לגלחם? תשובה: שערות הזקן זהו כל שיער הפנים עד העצם שכנגד החור של האוזן עיין מרן יור"ד סי' קפ'.

שאלה: מהם הימים שאפשר להקל ולהסתפר בהם בספירת העומר: א.שערות השפם? ב. שער הראש? ג. שערות הזקן? ולמי אפשר להקל בזה? תשובה: שערות השפם למי שמפריע לו באכילה יכול לקצצם, שער הראש אין להסתפר עד יום לד לעומר בבוקר, ( וע"פ הקבלה עד ערב חג השבועות) ושערות הזקן היות ולא הוזכר במרן גילוח הזקן כמו שכתב הרב בחזו"ע יו"ט ע" רסא', ולכן אף שלכתחילה ראוי גם כן ביום לד בעומר, מכ"מ מי שקשה עליו מפני עבודתו ( או שלום בית) וכדומה, יכול להתגלח בראש חודש אייר או אפילו כל ערב שבת אבל לא בחול המועד כמו שכתב בחזו"ע שם.

שאלה: אני מסתפר באופן קבוע אצל אותו ספר, והשנה לא הצלחתי להשיג אצלו תור קודם הפסח, מתי מותר לי להסתפר? תשובה: אם יכול להשאר עם שערו עד יום ל"ד בעומר בבוקר כך יעשה, ורק אם מרגיש צער גדול בשערו ואינו יכול לסובלו יש מקלים להסתפר בראש חודש אייר עיין חזו"ע יו"ט ע"מ רסא.

שאלה: האם מותר בערב שבת לכוון שעון שבת לדוד חשמל שידלק לקראת צאת השבת, ובכך להתרחץ במים חמים בחג השבועות שיחול במוצ"ש (תשע"ח)? תשובה: נראה שדעת הרב בחזו"ע יו"ט עמ' מב דכל מים שהוחמו בהיתר מותר לרחוץ בהם כל גופו ביו"ט (אע"פ שאסור להחם מים להתרחץ כל גופו ביו"ט) ולכן מותר לכוון שעון שבת מערב שבת כדי שיוכלו להתרחץ ביו"ט דהוי כמים שהוחמו בהיתר(ע"י שעון) ורק יקפיד שיתרחץ אחר שתצא השבת, דבשבת עצמה מלבד איסור רחיצה בחמין איכא ג"כ משום בישול שמוציא מים ונכנסים מים חדשים ורק ביו"ט מותר דהוי גרמא בדרבנן עיין שם. וכן יזהר מסחיטת השער ושלא יסרק השיער משום תלישה כידוע.

שאלה: אדם ששכח לספור ספירת העומר בלילה , וביום שלמחרת הוא מסופק אם ספר העומר לאחר התפילה כמנהג רבים, מה דינו בשאר הלילות לעניין ברכה? תשובה: אם מסופק אם ספר ביום, כתב הרב בחזו"ע יו"ט עמ' רמב שנחשב ג"כ ספק ספיקא שמא כל יום מצווה בפני עצמה ושמא ספירת יום מהני וספר ביום, ולכן יכול להמשיך לספור עם ברכה (וכל זה שיש צד שספר כגון שסופר לפעמים, אבל מי שאינו רגיל לספור ביום, מסתמא עשה כהרגלו ולא ספר ואינו יכול לספור בברכה) .

שאלה: האם יש שיעור זמן בבדיקת חמץ? תשובה: אין שיעור זמן, וכל בית לגופו, וכמו שכתבנו שצריך לבדוק כל המקומות שהכניס שם חמץ במשך השנה, והרצפה בודק בהסתכלות ואין צריך לבודקה מפירורים קטנים מאוד, משום שהפירורים בטלים מאליהם, כמשכ"ב המשנ"ב בסי' תמב' ס"ק טו. ועיין אורל"צ ח"ג.

שאלה: האם יש מקומות בבית שפטורים מבדיקת חמץ? תשובה: מרן כותב בסי' תלא' שכל המקומות שהכניסו לשם חמץ כל השנה חייבים בדיקה, וכן הכיסים של הגרביים, התיקים, הרכב, ארונות מטבח, חדר מדרגות, וכל מקום שדומה לזה. כמש"כ הרמ"א שם, ואם יש ילדים קטנים אזי כל הבית חייב בדיקה, ואפילו חדר אורחים ואמבטיות שחוששים שמא הכניסו שם חמץ, ורק אם יש לו מקום ברור שלא הכניסו שם חמץ כל השנה פטור מן הבדיקה, וכל המקומות שאינו יכול להגיע אליהם כגון מאחורי ארון כבד וכיו"ב, פטור, שדומה לחמץ שנפלה עליו מפולת (מרן סי' תלג). ויש עצה טובה כדי שלא יצטרך לפתוח את כל הארונות בליל י"ד ולבודקם לאור הנר, שכאשר מנקים את הארון, לעבור עם פנס (רצוי בלילה) ולבודקם יפה יפה (בלי ברכה) (וגם אישה יכולה לבדוק) ונפטרים בבדיקה בליל י"ד עפ"י דברי מרן בסי' תלו ס"א, עיין פסקי תשובות עמ' טו.