שאלה: הרב, רציתי לדעת אם יש בכור שנולד בניתוח קיסרי האם הוא צריך להתענות תענית בכורות כי אני יודע שלא עושים לו פדיון? תשובה: אמת ויציב שמי שנולד בניתוח קיסרי נקרא יוצא דופן ואין לו פדיון וגם אינו בכור לנחלה (כמבואר בחו"מ סימן רע"ז), ומפני זה האחרונים הסתפקו אם חייב להתענות יעויין בבאר היטב סימן ת"ע ס"ק א'. ובכה"ח שם כתב שאכן פטור מלהתענות. מכל מקום היות והיום פוטרים זאת ע"י סיום מסכת ראוי שישתתף בסיום.
שאלה: מי שאינו בקו הבריאות ושכח להסב בכוסות היין וקשה עליו הדבר לחזור ולשתות, האם חייב לחזור ולשתות? תשובה: אם באמת קשה לו מאוד לחזור ולשתותשוב אפילו מיץ ענבים, אפשר להקל כמו שפסק מר"ן הגר"ע בשו"ת חזו"ע
שאלה: קניתי כלים לבית ועדין לא הטבלנו אותם ואחד הילדים השתמש וערבב כלי עם שאר הכלים של הבית האם צריך להטביל את כל כלי הבית? תשובה: לכאורה יש כאן ביטול ברוב אבל היות ויכול להטביל את כולם חשיב כדבר שיש לו מתירים ואינו בטל ולכן צריך להטבילן שוב אלא דדעת הנודע ביהודה להקל בזה דלא אמרינן דבר שיש לו מתירין אלא רק באוכלין והרב ביביע אומר חלק י' הכריע שבכלים שטבילתן מהתורה כגון כלי מתכות צריך לחזור ולהטבילן בלא ברכה אבל בכלי זכוכית דטבילתן מדרבנן סמכינן על דברי הנודע ביהודה ואמרינן דבטלים ברוב ואין צריך להטבילן ע"כ והמחמיר גם בזה להטבילן בלא ברכה תבוא עליו ברכה.
שאלה: אדם השוכר צימר או מלון האם חייב לדאוג שיהיה בדירה שישן מזוזה כשרה? תשובה:מרן בסימן רפו פסק שהשוכר בית בארץ ישראל חייב מיד במזוזה אבל הדר בפונדק פטור עד שלושים יום. ונראה שצימר או מלון דומה לפונדק דאינו עשוי לדור בו זמן מרובה ולכן עד שלושים יום פטור ועוד יעוין בשו"ת שבט הלוי ח"י ס' ק"פ מה שכתב בזה.
שאלה:בימינו מצוי קראוון נייד האם מי שישן שם חייב במזוזה ? תשובה: נראה שמעיקר הדין פטור ממזוזה דהוי דירת ארעי ודמי למה שכתב מרן (יורה דעה סי' רפו) דבית שבספינה פטור מן המזוזה ורק אם דר שם באופן קבוע חייב וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ב והרוצה להחמיר על עצמו ישים בלי ברכה.
שאלה: מצוות צדקה היא בין אדם למקום, או בין אדם לחבירו? נפק"מ אם צריך לבקש סליחה מעני כלשהוא, אם לא קיימתי מצוות צדקה במשך השנה? תשובה: אינו צריך לבקש מחילה מהעני מפני שהיה יכול לתת הצדקה לעני אחר, כגון קרובו וכדומה, ולכן יעשה תשובה לפי הכללים אל מול בורא עולם ושב ורפא לו.
שאלה: כמה זמן אחרי האכילה / שתיה , אפשר לברך ברכה אחרונה, ברהמ"ז, על המחיה, בורא נפשות? תשובה: במשנה שנינו עד מתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו, ור' יוחנן בג"מ הסביר עד שירגיש רעב מאותה אכילה וכך נפסק בשו"ע, ולכן כל עוד שמרגיש שבע מאותה אכילה ואפילו שעברו כמה שעות, יכול לברך ברכת המזון והוא הדין לשאר ברכות אחרונות, אבל אם כבר מרגיש רעב כמו שהרגיש קודם האכילה, אסור לברך ואפילו שעדיין לא עברו שבעים ושתיים דקות, ולעניין שתיה פסק מרן הגרע"י שעד חצי שעה יכול לברך ותו לא.
שאלה: אברך שלומד בכולל, שבירך על מים בתחילת היום ובמשך היום הפסיק בשתייה לזמן ארוך, ובינתיים למד והתפלל, מה דינו כשרוצה לשתות שוב? תשובה: במגן אברהם כתב שאם עבר זמן עיכול צריך לחזור ולברך, אולם האחרונים האריכו להוכיח מהרמב"ם שאין צריך לחזור ולברך, וכך ההלכה, ולכן למעשה אם כיוון בשעת הברכה שימשיך לשתות בתוך הכולל, לא יחזור ויברך ואפילו אם התפלל מנחה לבנתיים, לא נחשב כהפסק ויכול להמשיך לשתות עד שיצא למקום אחר.
שאלה: שמעתי שאסור לעבור לפני האומר קדיש, האם עליי לחכות עד שיסיים את כל הקדוש? או שמותר לעבור כבר לאחר חצי קדיש? תשובה: אסור לעבור לפני יהודי האומר קדיש והיינו רק עד סוף ארבעה אמנים כלומר עד דאמירן בעלמא, וכדאי להחמיר עד סוף הקדיש מפני הרואים שלא יטעו לומר שמותר לעבור לפני האומר קדיש.
שאלה: הזמן ההלכתי של תפילת מנחה גדולה, האם הוא לעניין למנצח? אשרי? שמונה עשרה? לכתחילה ובדיעבד. תשובה: בשו"ע נפסק שזמן מנחה הוא חצי שעה לאחר חצות היום, ומעיקר הדין אפשר להקל לקרוא את הקורבנות קודם זמן זה, ולהתחיל אשרי אחרי חצי שעה, ואם התפלל בתוך החצי שעה יחזור ויתפלל בתנאי נדבה.
שאלה: האם מותר לעשות שילוח הקן בשבת? וא"כ באיזה אופן? תשובה: בחזו"ע שבת חג' ע"מ קכה פסק שאם מצא יונה רובצת על האפרוחים או על הביצים והיא אינה מחוסרת צידה, כלומר שאינה בורחת אם מושיטים אליה יד, רק אז מותר לשלח אותה ואין בזה איסור מוקצה, שמצות עשה דוחה מוקצה, אבל על פי רוב היונה בורחת ולכן בדבר הדבר אסור משום איסור צידה מהתורה.
שאלה: כשמחלקים בבית הכנסת עלון שמאוד אהוב על הציבור (כגון יביע אומר) האם מותר לקחת מספר עלונים גם בשביל חברים? תשובה: אם מביאים עלונים לבית הכנסת עבור מתפללי בית הכנסת, אסור לקחת גם עבור חבירו שלא נמצא מפני שעל ידי זה הוא חב לאחרים שלא יוכלו ללמוד בעלון, אבל אם יש מספיק עבור כולם או שהביאו את העלון על מנת לחלק במקומות אחרים מותר.
שאלה: לוויתי משכני מספר תפוחי אדמה. האם יש עניין לבדוק שאני לא מחזיר לו יותר בגרמים בודדים מחשש ריבית, או פחות, מחשש גזל? תשובה: הרה"ג רבי משה לוי זצ"ל כתב בסיפרו מלוה ה' שאם מחזירים דבר ששוה קצת יותר ממה שלקחו, כדאי שיאמר שהיותר הוא בתורת מתנה, ואז אין בזה חשש ריבית, ואם מחזיר פחות צריך להודיע למלוה שימחל על ההפרש.
שאלה: האם מותר לאדם לסלק בשבת גרף של רעי בשביל חבירו כשלו עצמו זה לא נחשב כגרף של רעי? תשובה: בשו"ע ס' שח' ס' לד' פסק שכל דבר מטונף אם היו בחדר שיושבים בה מותר להוציא לאשפה ומשמע מדבריו שאפילו אם הוא עצמו אינו יושב שם , כל שזה מפריע לאחרים מותר לטלטלו הלכך אם זה גורם לצער לאחרים מותר לטלטלו לאשפה.
שאלה: חילקו כיבוד בכולל. האם מותר לי לקחת גם בשביל החברותא שכבר נמצא בכולל? ומה הדין כשעתיד להגיע בזמן הקרוב? תשובה: אם יקח עבור חבירו וישאר לכולם מותר לקחת עבורו, אבל אם לא ישאר לאברכים אחרים , אסור משום שאין זכין לחבירו במקום שחב לאחרים.
שאלה: מצאתי אבידה שהיא מוקצה בשבת. האם מותר ועליי להרימה? ומה הדין להכריז עליה? תשובה: בשו"ע ס' רסו' סע' יג' פסק שאם מצא ארנק בשבת אסור ליטלו, ונחלקו האחרונים אם רוצה להרים החפץ על מנת להשיבו לבעליו, ולהלכה אסור לטלטלו מכמה טעמים אמנם יכול לסלק את האבידה ברגלו למקום מסתור על מנת להשיבו במוצ"ש.
הרב יגאל כהן בשיעור שנמסר בשידור חי בתאריך 26-4-17 ממכללת "פסגות" אזור התעשייה סגולה , גליס 37 , פ"ת .
הרב יגאל כהן בשיעור שנמסר בשידור חי בתאריך 30-4-17 ממכללת "פסגות" אזור התעשייה סגולה , גליס 37 , פ"ת .
הרב יגאל כהן בשיעור שנמסר בשידור חי בתאריך 3-5-17 ממכללת "פסגות" אזור התעשייה סגולה , גליס 37 , פ"ת .
שאלה : אני בחור בישיבה ומצאתי שטר כסף בישיבה, האם אני יכול לקחת הכסף לעצמי ? תשובה : בשו"ע ס' רע' סב' פסק שמציאת בנו וביתו הסמוכים על שולחנו אפילו הגדולים הרי אלו שלו . והנה בחורי ישיבה אפילו מעל גיל בר-מצווה בדרך כלל נחשבים כסמוכים על שולחן אביהם שהרי כל ההוצאות שלהם על הוריהם. ולכן בחור ישיבה שמצא כסף הרי זה של האבא ויודיע לאביו שמצא סכום כסף ויקבל את רשותו להשתמש בו כרצונו.
שאלה : באתי לבקר חבר ובלובי הבניין מצאתי שטר של חמישים שקלים מונח על הרצפה, מה הדין ? תשובה : הרי אלו שלו אין אומרים שהחצר קונה לדיירי הבניין את הכסף כיוון שאינה חצר המשתמרת שהרי היא פתוחה לכל העולם ולכן יכול לקחת הכסף לעצמו.
שאלה : הזמנתי אינסטלטור באמצע הלילה לתקן סתימה, והוא דרש סכום של אלפיים ₪ שזה סכום מופקע מאוד כשהמחיר בשעות אלו הוא כאלף ₪. אמרתי לו שיעשה את העבודה, האם אני חייב לשלם לו כדרישתו המופקעת או כמחיר המקובל בשוק ? תשובה : בשו"ע ס' רס"ב ס' ז' פסק מי שברח מבית האסורים וביקש מבעל המעבורת להעביר אותו את הנהר והציע לו סכום גבוה בגלל מצוקתו של הבורח אינו חייב לשלם אלא את המחיר המקובל בשוק. ולכן כיוון שהאינסטלטור במקרה זה מנצל את מצוקתו של המזמין ודורש סכום מופקע, מותר לו שיסכים לשלם לו כבקשתו ובסיום העבודה ישלם לו רק את הסכום המקובל לשלם על סיום עבודה שכזו בשעות הלילה המאוחרות.
שאלה : מצאתי סכום כסף ועד שהגיע המאבד אבד ממני הסכום . מה הדין ? תשובה : נחלקו בדין זה רבותינו הראשונים ובשו"ע פסק ששומר אבידה דינו כשומר שכר ולכן חייב באבידה ולדעת הרמ"א , דינו כשומר חינם שפטור מאבידה. לכן אם המוצא הוא ספרדי חייב לשלם למאבד את סכום האבידה ואם הוא אשכנזי הנוהג כדעת הרמ"א , פטור מלשלם.
שאלה : יש אצלנו בשכונה כלב גדול שהבעלים שלו משחררים אותו ברחובות והכלב מפחיד את ילדי השכונה האם מותר להורגו או לא ? תשובה : בשו"ע ס' רסו' ס"ב פסק חתול רע שמזיק לקטנים אין צורך להשיבו לבעלים אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו. ולכן אם הכלב מזיק את ילדי השכונה מותר להורגו, אולם כדאי קודם לכן להתקשר לעיריה שינסו לטפל בזה לפני שינסה להורגו. .
שאלה : מצאתי זוג משקפיים ותליתי מודעות של השבת אבידה שלושים יום ועדיין לא פנה אליי המאבד. מה הדין ? תשובה : בגמרא נפסק שישמור את האבידה עד שיבוא אליהו, אולם בשו"ע ס' רסז' ס' כ"א פסק שאם מצא תפילין יכול לשים את דמיהם ולקחתם לעצמו ולהניחם וכשיבוא המאבד יקנה לו תפילין כערך התפילין שאיבד. ולכן אם ניתן לקנות את המשקפיים הנ"ל בחנויות יכול לקחתם לעצמו או לזורקם וכשיבוא המאבד או אליהו ויודיעו למי שייכים המשקפיים ישלם לו את ערך האבידה .
שאלה : האם מותר להוריד שירים או תוכניות מהאינטרנט ? תשובה : בסימן רנ"ט סז' פסק המציל מהארי והדוב ומיזוטו של ים הרי אלו שלו , ובגמרא נימקו זאת כיוון שנחשב כאבוד ממני ומכל העולם הרי אלו שלו ואפילו שיש בהם סימן . והנה ברגע שהעלו את השיר לאינטרנט וביד כל אדם בכל העולם להוריד את השיר בוודאי שנחשב כאבוד ממנו ומכל העולם ולכן הדבר נחשב כהפקר ומותר להוריד . אולם בתוכניות תורניות לדעתי כדאי להחמיר ולקנות כדי לחזק את ידם של העוסקים במלאכת הקודש .
שאלה-מצאתי שטר של מאה שקלים ברחבת הסופר, מה הדין? תשובה– בשו"ע ס רס' סה' פסק, המוצא מעות בחנות, אם היה בין התיבה לחנוני הרי הם של בעל החנות, ואם מצאם במקום אחר הרי אלו שלו, ולדעת השו"ע זה דווקא אם אין במעות סימן. ולכן כיון שבשטר אחד אין סימן מובהק – הרי אלו של המוצא ולא אמרינן שחצרו של החנוני קונה לו את המציאה כיון שאינה חצר המשתמרת
שאלה– מצאתי ברחוב שקית עם כמה מטבעות של עשרות אגורות, האם אני יכול להתעלם ולא להרים אותם? תשובה– בתורה כתוב לא תוכל להתעלם, דהיינו שיש עלינו חובה להתעסק עם האבידה, דהיינו להחזירה לבעליה. אולם אם אין סימן מובהק באבידה, כגון שמצא מטבע אחד, או שמצאה במקום שרוב העוברים ושבים גויים או מחללי שבת אינו חייב להשיבה. וכן אם האבידה אינה לפי כבודו, כלומר שהמוצא אדם חשוב, והאבידה אינה לפי כבודו שירדוף אחריה כגון תרנגולת וכד' אזי פטור מלרדוף אחריה.
שאלה– האם מותר לכתוב בכתב שלנו בימי חול המועד? תשובה– כתיבה אשורית כמו בספר תורה אסור לכתוב אלא אם כן הוא דבר האבד, כגון שרושם בפנקס כדי שלא ישכח את חובותיו וכדומה. אולם הכתיבה שלנו אינה נחשבת כמעשה אומן, ומותר לכתוב אותה ובתנאי שהוא לצורך המועד, כגון לרשום את המוצרים שרוצה לקנות במכולת וכדומה,וכן להפקיד שיק בבנק על מנת שלא יחזרו לו שיקים שהפקיד. אבל אם הכתיבה לא לצורך המועד כלל, אסור לכתוב אף בכתיבה שלנו, ומכל מקום אם רוצה לכתוב חידושי תורה- הרשות בידו.
שאלה– עבור מי מותר לכבס בגדים בימי חול המועד? תשובה– יהודי שהגיע מחוץ לארץ בימי חול המועד מותר לכבס בגדיו, וכן מי שנשתחרר מבית האסורים בימי חול המועד, וכן מגבות המשמשות לניגוב הגוף והידיים מותר לכבסם מפני שאינם מספיקות לכל ימי החג, ואף בגדי הקטנים עד גיל שיודע לשמור על בגדיו נקיים- מותר לכבסם בימי חול המועד. אולם אסור להוסיף יחד איתם בגדים של גדולים מפני שגזרו בזה חכמים.
