שאלה– האם מותר לתקן את הרכב בימי חול המועד? תשובה– בסימן תקלו ס"א פסק מרן שמי שצריך לרכב במועד לטייל או לצורך המועד, יכול ליטול ציפורני הסוס, ולתקן ברגליו וכל דרכי רכיבה, ובלבד שלא יכון מלאכתו למועד. ומדבריו שם משמע, שאפילו במעשה אומן מותר לתקן בחול המועד, אם צריך ליסוע למקום שאי אפשר להגיע אליו בהליכה ברגליו. ולכן אסור לאדם שנתקלקל רכבו לחכות לחול המועד על מנת לתקנו, ואם נתקלקל רכבו בימי חול המועד, ורוצה ליסוע למקומות רחוקים, מותר לתקנו בימי חול המועד, ואפילו על ידי אומן.
שאלה– האם מותר לקרוע ממכסה המטרנה או המיונז את החלק התחתון של המכסה כדי שיהיה קל יותר לפתוח את המכסה? תשובה– נראה לאסור את הקריעה של החלק התחתון שהרי במעשה הקריעה הראשוני, כל כוונתו לתקן את הפקק על מנת שיהיה קל יותר לפתוח אותו ולסוגרו, ויש בזה חשש איסור תורה. ואין זה דומה לפתיחת הפקק שעל ידי הפתיחה נקרע החלק התחתון, שהרי שם המעשה הוא אחד, הוא מתכון להגיע למשקה ואין כונתו לתקן, אלא להרוות את צמאונו, אולם במכסה המטרנה קודם קורע ורק לאחר מכן פותח את המכסה, ונמצא שבפעולה הראשונה כל כוונתו לתקן את המכסה והדבר אסור משום מתקן מנה, ולכן אסור בשבת לקרוע את החלק התחתון שבמכסה המטרנה והמיונז וכל הדומים להם מפני שעל ידי הקריעה משפר את המכסה שיהיה קל יותר לפתיחה, ויש לאסור משום מכה בפטיש.
שאלה– האם מותר לפתוח את פקקי הבקבוקים העשויים מתכת או פלסטיק בשבת? תשובה– כמו שכתבתי בתשובה הקודמת, כל שמתכון בפתיחת המכסה להגיע לאוכל ואינו מתכון לתקן את הפקק, הרי שמותר לפותחו בשבת. אולם כדאי שיכוון בפתיחת הפקק שלא יעשה בו שימוש נוסף לצורך בקבוקים אחרים וכדומה, אלא שמיד לאחר שיסיים לשתות את תכולת הבקבוק ישליך הפקק לאשפה.
שאלה: האם מותר לפתוח קופסאות שימורים בשבת? תשובה: בשו"ע סימן שיד ס"א כתב, שמותר לשבור בשבת חבית רעועה על מנת להוציא מתוכה אוכל, ובלבד שלא יתכון לנוקבה נקב יפה. וטעם הדבר מפני שכששובר את החבית אינו מתכון לעשות פתח יפה, וכן אינו מתכון לתקן את החבית ואפילו שהפתח נעשה. בכל אופן כבר הביא הרב המגיד, שבמלאכת מכה בפטיש כל שאינו מתכון לעשות כלי אף על פי שנעשה הכלי טוב יותר- הדבר מותר. ולכן כיון שכשפותחים את קופסאות השימורים אין הכונה לשפר את הכלי או ליצור פתח יפה, לכן הדבר מותר, ובלבד שלא יתכון לשמור את קופסאת השימורים לצורך אחסון דברים וכדומה, אלא יתכון להשליכה מיד בגמר ריקון תכולתה. וכדאי שבשעה שפתח את הקופסאת שימורים מיד ירוקן אותה לקופסאת פלסטיק (כך גם המלצת המלצת משרד הבריאות), ויזרוק הקופסאת שימורים לאשפה ותבוא עליו ברכת השם. לסיכום- מותר לפתוח קופסאת שימורים בשבת, ובלבד שלא יתכון להשתמש בקופסא לצורך איחסון וכדומה, והיותר טוב שירוקן אותה מיד וישליכנה לאשפה, אולם אסור לעשות נקב בקופסא קודם הפתיחה משום סתירת כלי בשבת.
שאלה: כמה החיוב לתת מתנות לאביונים ולמי לתת? תשובה: בשו"ע ס' תרצד סע' א' פסק. חייב כל אדם לתן לפחות שתי מנות לשני אביונים, ובמשנ"ב הביא בשם הריטב"א שאפילו אם נתן פרוטה לכל אביון דהיינו שני פרוטות בסך הכל, יצא. אמנם בחזון עובדיה פורים הביא בשם האחרונים שראוי לכל אדם ליתן שווי של סעודה קטנה לפחות, ולכן לכתחילה יש לתן עשרה שקלים לכל אביון שעל ידי כך יכול לקנות פת וליפתן ללפת בו הפת, וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח, ובדין האביונים צריך לחפש אחר עניים הגונים שומרי תורה ומצוות שההכנסות שלהם לנפש אינם מכסות את הוצאות המשפחה, ואם אינו מכיר אביונים, יכול למנות שליח, רב או גבאי צדקה נאמן שיחלק בו ביום המתנות לאביונים הגונים.
שאלה: האם חייב לשמוע כל מילה בזמן מקרא מגילה? תשובה: בשו"ע ס' תרפ'ז ס'ע א' פסק . חייב אדם לקרוא המגילה בלילה וביום בין הגברים ובין הנשים, ובסימן תר"צ ס'ע ג' הוסיף שצריך לקרותה כולה ואם לא שמע מילה אחת לא יצא ידי חובת מקרא מגילה. נכון הדבר שרוב הציבור יוצא ידי מקרא מגילה על ידי ששומעים את הקריאה מהחזן ויוצאים מדין שומע כעונה. אולם כלל גדול צריכים לדעת בדין שומע כעונה שחייב האדם להקשיב לכל קריאת המגילה ללא היסח הדעת כלל. ואם הסיח דעתו לרגע ולא הקשיב, הרי שנחשב כאילו לא קרא את המילים ההם וחייב לקרוא אותם מתוך החומש כדי להשלימם. מסקנת הדברים חייב אדם להקשיב לכל מילה במקרא מגילה על מנת לצאת ידי חובת הקריאה, ואם "חלם" או שהסיח דעתו או נרדם מעט, חייב לחזור על הקריאה מתוך החומש עד שישיג את החזן וימשיך לשמוע ממנו עד הסוף, ואם אינו מצליח לעקוב יחפש מקום אחר לשמוע בו מקרא מגילה.
שאלה : כמה צריך לתת זכר למחצית השקל ולמי? תשובה: מנהג ישראל קדושים לתת זכר למחצית השקל שהיו מביאים ישראל בזמן שבית המקדש היה קיים לכפר על נפשותיכם, ומנהג הספרדים לתת שווי של עשרה גרם כסף טהור על כל אדם, שהוא כעשרים שקלים לשנה זו [תשע"ו]. לכתחילה כדאי לתת על כל בני הבית ואפילו קטנים כדי לכפר על נפשותיכם, אולם מעיקר הדין יש לתת רק על הגדולים, ועבור הקטנים יתן חצי שקל חדש ודיו, כיון שבעוונותינו בית המקדש עדיין חרב, יש לתת את כספי מחצית השקל לעמלי תורה עניים שהמסייע בידם כאילו מקריב קרבן.
שאלה: האם מותר לחמם חלה בתוך תנור שדלוק מלפני שבת ועל גבי הפלטה בשבת? תשובה: גזרו חכמים שאסור לחמם אוכל, אפילו אם מבושל כל צורכו על גבי האש בשבת משום שנראה כמבשל, ולכן אסור להניח חלות בתנור בשבת לחממם אפילו אם התנור דולק כבר מערב שבת, משום שנראה כאופה בשבת. וכתב הרשב"א, שדווקא בדבר שדרך העולם לבשל בו אסור לחמם בשבת, אבל במקור חום שאין דרך לבשל עליו בימות החול אין בזה איסור של "מיחזי כמבשל", ועל פי דבריו פסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחווה דעת ובספרו חזון עובדיה שמותר לחמם על גבי הפלטה בשבת דבר יבש שכבר נתבשל כל צורכו קודם השבת, מפני שאין דרך לבשל על גבי הפלטה בימות החול ויש מחמירים להניח צלחת וכדומה על גבי הפלטה ולחמם על גבה. מסקנה: מותר לחמם חלה על גבי הפלטה בשבת, והוא הדין שמותר להניח סיר של אוכל יבש שנתבשל כל צורכו קודם השבת על גבי הפלטה בשבת, ואין בזה משום מחזי כמבשל.
שאלה: האם מותר לחמם דגים עם רוטב בשבת? תשובה: נחלקו רבותינו הראשונים האם יש בישול אחר בישול בלח ופסק מר"ן בשו"ע ס' שי"ח ס"ד שיש בישול אחר בישול בלח, אולם הב"י הביא את שיטת רבנו ירוחם שאם הרוטב מצטמק ורע לו, שאם אין בו משום בישול ודייק החזון אי"ש מלשון מר"ן בבית יוסף שדעתו מסכימה עם שיטת רבנו ירוחם ולכן אם הרוטב שבדגים מצטמק ורע לו מותר לחמם את הדגים יחד עם הרוטב, וכן אם יש מעט רוטב ואינו מתכוון אליו לחממו אלא כל כוונתו רק לדגים או לבשר מותר לחממו בשבת. וכן כתב מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו חזון עובדיה חלק ד' הלכות בישול במקורות, שדווקא אם הרוטב מצטמק ורע לו מותר לחממו, אולם אם הרוטב משתבח יותר עם חימומו ודעתו לאכול את הרוטב, אסור לחממו בשבת. לסיכום: אם הרוטב של הדג הוא מועט ומצטמק ורע לו, מותר לחממו בשבת. ואם הרוטב משתבח בחימומו ומתכוון לאוכלו חם, אסור לחממו בשבת.
שאלה ב': שכרתי רכב מחברת השכרה, ונגרם נזק שבדרך כלל לוקחים עליו 1,000 ₪, ואם אני אתקן את זה בלי להודיע להם זה יעלה לי 500 ₪.האם מותר לי לתקן לבד? תשובה: אם בחוזה השכירות מופיע תנאי שאין רשות לשוכר לתקן את הרכב שלא ברשות, הרי זה אסור. ואם אין תנאי שכזה, יכול לתקן המצב לקדמותו ולהחזיר.
שאלה: אדם שהתארח במלון ונשארו שקיות קפה, שמפו ,עוגיות וכדו' שהמלון שם בחדר לנוחיות המתארחים האם מותר לקחת אותם בעזיבת החדר? תשובה: מותר לקחת, שכן בידוע שהבעלים שמים הקפה על מנת שיאכלו או יקחו.
שאלה: האם מותר לקחת מהמכולה של "מחזור בקבוקים " בקבוקים ריקים? והאם מותר לזרוק בקבוק לפח האשפה או שזה "בל תשחית"? תשובה: נראה שמותר לקחת, שהרי חצרו של אדם קונה רק אם היא חצר המשתמרת, ובמכולה הרי אינה משתמרת. ומותר לזרוק הבקבוקים לפח, שהרי אינו מאכל, ולא עץ פרי מאכל, וטוב וכדאי שיזרוק למיכל המיועד.
שאלה: האם מותר לתלוש מודעה מלוח המודעות? או לחתוך חתיכת דף ממודעה בלוח המודעות? תשובה: אסור לתלוש שום מודעה שלא עבר זמנה, שהרי הוא מזיק את בעל המודעה, אלא אם כן תלה המודעה על גבי חצר פרטית שלו, שאזי מותר להורידה. ואסור לחתוך חתיכה מהמודעה שהרי אינה נראית יפה כבתחילה.
שאלה: האם מותר לומר למישהו בחנות, שהמוצר בחנות אחרת זול יותר, והאם יש הבדל אם זה בחנות או מחוצה לה? תשובה: נראה שמותר לומר שאפשר להשיג המוצר במחיר זול יותר, משום השבת אבידה.
שאלה: האם מותר לשפוך שמן של שימורי טונה מתוך הקופסא או הנוזל שיש בקופסאות גרגירי התירס בשבת? תשובה: את השמן שצף מעל גבי הטונה בודאי שמותר לשפוך שהרי לא נחשב כתערובת ומותר, ונראה שאולי את השמן שמעורב עם הטונה מותר לשפוך מתוכה, כיוון שהטונה והתירס נאכלים יחד אם השמן והנוזל והסיבה שמוציאים את השמן זה בדרך כלל מטעמי בריאות וידוע פסק מרן בסימן שו'ט סע' ט' שכל שנאכל יחד עם הפסולת מותר לברור אותו בשבת והוא הדין לטונה והשמן וכן התירס והמים שבתוכו. ועוד שישנם דעות בראשונים שבשני מיני אוכלים בורר איזה מהם שרוצה על מנת לאכול לאלתר וכך נראה דעתו של הרמב"ם והעתיקו בשו"ע. ועוד יש להוסיף מה שפסק ב"ס ש"כ ס"ז שמותר לסחוט כבשים לצורך גופם, דהיינו שרוצה לאכול את הכבשים ללא הנוזל וכך הדין בטונה שמוציא ממנה את השמן לצורך גוף הטונה. אולם נראה שאסור לסחוט את הטונה על ידי הלשונית של הפחית גם מפני שנחשב כבורר בכלי שהדבר אסור מדרבנן ועוד שע"י שמשתמש בלשונית לצורך סחיטה מגלה בדעתו שבפתיחת הקופסא בשבת התכוון לתקן את הכלי לצורך סחיטת הטונה ויש בזה משום מכה בפטיש. מסקנה – טונה המעורבת עם שמן וכן גרגירי תירס המעורבים עם מים מותר לשפוך מתכם את השמן והמים בשבת ובלבד שלא יסחט על ידי לשונית הפחית וכן חייב לעשות הפעולה סמוך לשעת האכילה.
שאלה: האם מותר להשרות פירות מלוכלכים במים על מנת לנקותם? תשובה: בשו"ע ס' שי"ט ס"ע ח' פסק, אין שורין את הכרשינין, דהיינו שאסור להניח פירות מטונפים במים על מנת שתצוף הפסולת למעלה. הסיבה שהדבר אסור מפני שזה נחשב כבורר בכלי שהרי על ידי משקל המים נפרדת הפסולת מעל גבי האוכל. וכל זה דווקא באוכל שלא נאכל יחד עם הפסולת שלו אבל תפוחים וכדומה שנאכלים כמות שהם ושוטפים אותם רק לרווחא דמילתא מותר להשרותם במים בשבת, אולם לשטוף פירות מתחת לזרם מים מותר אם עושה את זה סמוך לאכילתם כיוון שעושה את זה בדרך אכילה שהרי כך דרך לאכול הפירות. מסקנה – אסור לשרות פירות וירקות או ירק עלים במים בשבת על מנת שהפסולת תצוף על גבי המים אבל לשטוף אותם תחת זרם המים ובלבד שיאכל אותם לאלתר.
שאלה: עד כמה זמן מותר לברור קודם האכילה? תשובה: לכתחילה צריך לברור ממש קודם הסעודה שמיד בסיום הברירה יתחיל את הסעודה כך מוכח מלשונות כל הראשונים וכן פסק בחזון עובדיה ת"ג הלכות בורר, אולם אם צריך לקלף הרבה ביצים וכדומה לצורך קהל רב יש להקל עד חצי שעה קודם הסעודה.
שאלה: האם מותר להשתמש במצקת מחוררת על מנת להוציא קטניות מהחמין? תשובה: בשו"ע ס' שיט ס"א כתב שהבורר בנפה וכברה חייב קורבן חטאת שהרי אלו כלים שמיועדים לברירה. ובאמת שלכך מיועד המצקת המחוררת כדי להפריד בין המוצק לנוזל ויש בזה חשש איסור מהתורה. ואף על פי שמרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בחזון עובדיה את דעת המריט"צ שאין ברירה בלח. מכל מקום הביא שם שדווקא אם הזבוב צף על פני המים שיש בזה עוד צד להקל שהרי הוא ברור ועומד. אבל הוסיף שם בגרעיני לימון שמעורבים במיץ אין להוציאם בשבת משום בורר ואין להתיר משום שהחמין נאכל כמות שהוא עם הקטניות שהרי פסק מרן בסעיף ג' שאף בשני מיני אוכלים יש בורר מהתורה וכל ההיתר של יין שנשתה כמות שהוא שמותר לברור אותו בשבת, משום שהפסולת שבתוכו בטלה אצלו משאין כן בחמין. ולכן אין להתיר להשתמש במצקת מחוררת בשבת על מנת להוציא את הקטניות מהחמין אבל אם רוצה להוציא חתיכות גדולות בעזרתה כגון חלקי עוף או ביצים הדבר מותר שהרי הם כבר ברורים ועומדים.
שאלה: האם מותר להוציא זיתים מהקופסא שלהם בעזרת מזלג בשבת? תשובה: בחזון עובדיה תג' הלכות בורר האריך להוכיח שבכלי שאין בו דרך ברירה כלל מותר לברור בעזרתו בשבת, שלא גזרו חכמים, ועוד שכף המזלג נחשבים כידו הארוכה וסיבת השימוש בהם היא כדי שלא יתלכלכו הידיים.
שאלה: האם מותר להניח על הפלטה תבשיל שיש בו רוטב ולשומרו שלא יגיע ליד סולדת בו, אלא רק יתחמם מעט? תשובה: נחלקו בזה רבותינו הראשונים האם מותר להניח דבר שאינו מבושל סמוך לאש על מנת שיתחמם מעט עד פחות מיד סולדת. ופסק מרן בשו"ע סי' שיח' סע' יב' להחמיר שאם התבשיל יכול להגיע ליד סולדת, אסור להניח שם אפילו מעט, גזירה שמא ישכח. אולם בנידון דידן יש להקל משום שיש בזה עוד ספק שמא הלכה כהרמב"ם והרשב"א, שאין בישול אחר בישול בלח, ויש בזה ספק ספיקה, ספק ראשון שמא הלכה כרש"י שאין לחשוש שמא ישכח, ואם תאמר שהלכה כהתוספ' להחמיר אולי הלכה שאין בישול אחר בישול אפילו בלח. לכן מותר להניח על גבי הפלטה תבשיל שיש בו רוטב, ובלבד שיעמוד על המשמר שלא יגיע הרוטב לחום של יד סולדת, ויקפיד לבדוק בתחתית הסיר שפעמים שלמטה כבר התחמם ולמעלה עדין קר.
שאלה: מיחם של מים חמים שהפסיק לעבוד בשבת, האם מותר להעביר את המים בעודם חמים לסיר שעל גבי הפלטה? תשובה: אם כבר נתקררו המים פחות מיד סולדת בהם, דהיינו שיכול לנגוע באצבעו במים, ואינו סולד מהם שוב אסור להעבירם על גבי הפלטה, משום שיש בישול אחר בישול בלח. אולם אם המים עדין חמים שהיד סולדת בהם, יש אומרים שאם יעביר אותם לכלי שני שוב יש בהם משום בישול, ואפילו שהיד סולדת בהם, ויש חולקים שכל שהיד סולדת במים אפילו בכלי שלישי אין בהם משום מבשל. וכדאי שיקרב את השפה של המיחם אל הסיר, וישפוך ישירות ללא מגע של אויר חיצוני ואז יש מקום להקל. ויש עוד צד להקל בזה, ישנם פוסקים (החיד"א וכף החיים) שסוברים שמים נחשבים כמצטמק ורע להם, ואין בישול אחר בישול. למסקנה, יקח את המיחם ויקרב אותו לסיר וישפוך לתוכו את המים החמים ויניחנו על הפלטה.
שאלה: האם מותר לחמם רוטב שנקרש בשבת? תשובה: בסימן שיח' סע' טז' פסק שמותר לחמם בורקס בשרי ליד האש אף על פי שהשומן שנקרש חוזר ונימוח, דהיינו אפילו שלאחר זמן השומן הופך לנוזל ויש בישול אחר בישול בלח, מכל מקום כיון שכשמניח אותו סמוך לאש הוא נחשב כיבש, הרי זה מותר. ולכן אוכל שנקרש (לא קפוא), ונתבשל כבר כל צורכו מותר לחממו על גבי הפלטה בשבת. והיינו דווקא ברוטב שנקרש, אבל נוזל שהוקפא אסור לחממו בשבת מפני שנחשב נוזל גם בזמן היותו קפוא, ויש בזה משום בישול.
שאלה: האם מותר להטמין בקבוק בכלי שני עם מים רותחים? תשובה: בשו"ע ס' רנז' סו' פסק שמותר להטמין דבר צונן, אפילו אם כוונתו לחממו, ובלבד שלא יטמין בדבר המוסיף הבל. ולכן מצד הטמנה, מותר להטמין את הבקבוק במים חמים, ואפילו אם מטמינו כולו, ובבית יוסף ס' רנח' הסביר, שהמים החמים נחשבים כדבר שאינו מוסיף הבל, מפני שהולכים ומתקררים. ובסימן שיח' סעי' יג' פסק במפורש שמותר ליתן קיטון של מים בכלי שני שיש בו מים חמים, מפני שכלי שני אינו מבשל. בסיכום, מותר להטמין בקבוק של תינוק בכלי שני שיש בו מים חמים , ואין בזה משום הטמנה ולא משום בישול.
שאלה: האם מותר להזיז סיר עם אוכל על גבי הפלטה או לכסותו אם אינו מבושל כל צורכו בשבת ? תשובה: בשו"ע ס' שי"ח ס' ד' פסק שכל שלא נתבשל המאכל כל צורכו דהיינו שראוי לאכילה לרוב בני האדם אסור לחממו בשבת משום מבשל. ולכן אוכל שלא נתבשל כל צורכו אסור להזיזו על גבי הפלטה מפני שישנם מקומות חמים יותר בפלטה שגורם ע"י הזזת התבשיל למהר בישולו וכן אסור לפתוח ולסגור מאכל שעדיין לא נתבשל כל צורכו משום שממהר בישולו ובודאי שאסור להפוך את סיר הג'חנון בשבת אם לא נתבשל כבר כל צורכו . וכן אם יש בתבשיל עצמות עוף ודרכו לאוכלם יחד עם העוף כל שלא נתרככו העצמות עד שיהיו ראויים לאכילה אסור לכסותם ולהזיזם בשבת אם אינו מתכוון לאכול את העצמות ואף משפחתו אינם אוכלים מותר לכסות התבשיל אם שאר הדברים מבושלים כל צורכם מסקנה – אם התבשיל שבסיר מבושל כל צורכו מותר להזיזו ,לפתוח ולסגור את מכסה הסיר בשבת אולם אם אינו ראוי לאכילה לרוב בני האדם אסור להזיזו ולכסותו בשבת מפני שממהר בישולו .
שאלה: האם מותר לפזר מלח או פלפל שחור על גבי תפוח אדמה רותח שנמצא בצלחת בכלי שני ? תשובה : בשו"ע ס' שי"ח סע' ט' פסק שמלח קשה לבשלו ואינו מתבשל אלא בכלי ראשון על גבי האש והרמ"א כתב שהמחמיר אפילו בכלי שני תבוא עליו הברכה . ולכן לספרדים מותר לפזר מלח על גבי גוש רותח אפילו בכלי ראשון כל שהעבירו אותו מעל גבי האש וכל שכן בצלחת שהיא כלי שני ולאחינו האשכנזים ראוי להחמיר ולפזר רק בכלי שלישי . ולעניין הפלפל השחור במשנ"ב סק' מח' הביא בשם המג"א שגוש מבשל אפילו בכלי שני מפני שאין הדפנות מקררות אותו ועל פי דבריו אסור לפזר פלפל על גבי תפוח אדמה רותח אפילו אם הוא בכלי שני וכן ההלכה לאחינו האשכנזים שצריך להמתין שהגוש יהיה חם פחות מיד סולדת ואז לפזר עליו תבלין . אבל לדעת השולחן ערוך אין חילוק בין גוש לנוזל ובכל גוונא כלי שני אינו מבשל כדומכח בס' יט' עי"ש ולכן לספרדים מותר לפזר בין מלח ובין שאר תבלין על גבי גוש רותח כל שמונח בכלי שני ואין בזה חשש בישול .
שאלה: האם מותר להשתמש בשבת במסנני המים המותקנים בבתים בשבת? תשובה: בשו"ע ס' שיט' סע' ט' כתב, שמותר לערות מים על גבי השמרים המונחים במשמרת על מנת שיזוב מהם היין בשבת, ובפרוש הרשב"א לגמרא מסביר מדוע מותר, מפני שאינו עושה מעשה בפסולת עצמה, אלא רק במים ששופך מלמעלה, ולכן הדבר מותר, וכך גם במסנני המים שפותח את המים והם הולכים אל המסננים ודוחפים את המים המלוכלכים אל תוך המסננים ויוצאים בברז נקיים וטובים, והרי זה דומה ממש למים שנכנסים אל תוך השמרים שמעורב בהם יין, ועל ידי המסננת מפרידים המים את היין ומוציאים אותו נקי, והוא הדין אצלנו, שמותר להשתמש במסננים בשבת, ועוד שהברז הוא רק בדרך של הסרת מונע שיש מחשיבים את זה כגרמא, ועוד שהמים עוברים כמה זוויות עד שמגיעים למסננת, וזה בודאי נחשב כגרמא ומותר.
שאלה: האם מותר להכין מנה חמה בשבת? תשובה: לנוהגים כעת שולחן ערוך מותר לערות מכלי שני על גבי מנה חמה בשבת, מפני שרוב המוצרים שם כבר מבושלים קודם השבת, ואפילו אלה שאינם מבושלים, הרי עירוי מכלי שני אינו מבשל, ואפילו מנה חמה של תפוח אדמה מרוסק המכונה 'פירה' מותר להכין בשבת, כמו שפסק בשו"ע ס' שכא' שקמח קלי מותר לגבל כדי צורך אותה סעודה, ועוד שהרי אין לו צורך בגיבול הפירה, שהרי אוכלו מיד. אומנם לדעת אחינו האשכנזים יש להחמיר ולערות מכלי שלישי מחשש קלי הבישול.
שאלה: האם מותר לערות מים חמים מכלי ראשון על גבי קפה שחור בשבת? תשובה: דעת רבינו אליעזר ממיץ, שיש בישול אחר אפיה, ולעומתו דעת הראביה שאין בישול אחר אפיה, ובשו"ע פסק כדעת הראביה, שאין בישול אחר אפיה. ואילו הרמ"א החמיר כדעת הרא"מ, ולכן לספרדי מותר לערות מכלי ראשון ישירות על גבי הקפה שחור, מה גם שזה רק בעירוי מכלי ראשון, שלדעת הרשב"ם נחשב ככלי שני שאינו מבשל, ולאחינו האשכנזים יש להחמיר ולהערות מכלי שלישי.
שאלה: האם מותר להשתמש במגבוני לחות בשבת? תשובה: בשו"ע ס' שכ' סע' יז' כתב, שאסור לנגב בספוג בשבת שמא יבוא לידי סחיטה, ולכן אסור להשתמש במגבוני לחות בשבת, מפני שיבוא לידי סחיטת הנוזל מהמגבון. ואין הבדל בין מגבוני בד למגבוני נייר, ששניהם נחשבים כגידולי קרקע (כך הם רוב המגבונים הנמכרים בארץ), ומה שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה להתיר, זה דוקא בתינוק שנחשב כחולה שאין בו סכנה, ובנחת. שאז אינו ודאי שיבוא לידי סחיטה, וגם שם הוא לא חילק בין מגבון נייר לבד. ועיננו הרואות שקשה מאוד לאישה שמנקה את התינוק כשהוא מלוכלך לנגב בנחת. ולכן- עיצה טובה לאישה, שתרטיב את התינוק קודם הניגוב במים במקום הלכלוך, ואז שאין לה צורך בנוזל שבמגבון, ולכן יש להקל בדבר.
שאלה: אדם שטס לחו"ל ולא עשה ביטוח, ועשה תאונת דרכים בחו"ל, ועלות הטיפולים שלו היא 100,000$, ואין לו סכום כזה לשלם, ויש לו "קומבינה" לעשות ביטוח כעת, האם מותר? ומה הדין אם הוא בסכנת נפשות? ומה הדין ברכב? תשובה: אם לא עשה ביטוח כלל, או שלא עמד בתנאי הביטוח, אסור לו לתבוע את חברת הביטוח, והתובע עובר בגזל גמור. ובפיקוח נפש מותר לגזול על מנת להחזיר, ויעשה שאלת חכם. ואין הבדל בזה בין ביטוח רכב לביטוח בריאות, שאם לא עמד בתנאי הביטוח כגון, שלא נעל את רכבו בלילה, או לא התקין הזעקה כנדרש, ונגנב הרכב, אסור לתבוע את חברת הביטוח כלל.
