תאמין ביכולות שלך!

'אֲנִי מְסֻגָּל'
בְּמַהֲלַךְ אַחַד הַשִּׁעוּרִים הַקְּבוּעִים שֶׁאֲנִי מוֹסֵר, שַׂמְתִּי לֵב לְאַחַד הַמִּשְׁתַּתְּפִים שֶׁיּוֹצֵא בְּכָל רֶבַע שָׁעָה לְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה, וְחוֹזֵר… וְכָךְ בְּמַהֲלַךְ שִׁעוּר שֶׁל שָׁעָה וָחֵצִי הוּא יוֹצֵא לְפָחוֹת שֵׁשׁ פְּעָמִים…
בְּאַחַד הַיָּמִים נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ – 'לָמָה אֵינְךָ מַצְלִיחַ לָשֶׁבֶת שִׁעוּר שָׁלֵם וּלְהַקְשִׁיב?'
הוּא הִסְתַּכֵּל לִי בָּעֵינַיִם… 'מִצְטַעֵר כְּבוֹד הָרַב, יֵשׁ לִי הַפְרָעַת קֶשֶׁב וְרִכּוּז, קָשֶׁה לִי לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם אֶחָד וּלְהִתְרַכֵּז'.
הוּא חָשַׁב שֶׁאֲנִי אֲרַחֵם עָלָיו – 'אוֹי אֵיזֶה מִסְכֵּן… מָה לַעֲשׂוֹת???', אֲבָל עָנִיתִי לוֹ בִּשְׁאֵלָה – 'כְּשֶׁאַתָּה מְשַׂחֵק קְלָפִים עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ, כַּמָּה שָׁעוֹת אַתָּה יוֹשֵׁב?' לְאַחַר מַחֲשָׁבָה קְצָרָה הוּא עָנָה לִי – 'שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע שָׁעוֹת…'
הוּא הֵבִין לְבָד…
אִם אַתָּה רוֹצֶה לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם אֶחָד בְּלִי לָזוּז – אַתָּה יָכוֹל! אֲפִלּוּ זְמַן רַב…
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ – 'אִם הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ עַל כָּל שָׁעָה שֶׁהִצְלַחְתָּ לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמְךָ אֶלֶף דּוֹלָר (!!!), הַאִם הָיִיתָ מַצְלִיחַ לָשֶׁבֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַּקּוֹת?'
הוּא חִיֵּךְ – 'אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל מֵאָה דּוֹלָר לְשָׁעָה הָיִיתִי יוֹשֵׁב עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ'…
בְּעֶצֶם, מָה שֶׁהָיָה חָסֵר לְאוֹתוֹ יְהוּדִי זוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶת הַיְכֹלֶת לָשֶׁבֶת שָׁעָה שְׁלֵמָה בְּלִי לָזוּז, וּלְהַקְשִׁיב.
זְכוּרַנִי, שֶׁהַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְבַּקַּשְׁתִּי לְדַבֵּר בִּפְנֵי קָהָל, הָיְתָה בְּיוֹם שֶׁהָרַב שֶׁלִּי בַּיְשִׁיבָה נִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר לִי: 'יִגְאָל, הַיּוֹם אַתָּה מוֹסֵר שִׁעוּר בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית'. מוּבָן שֶׁסֵּרַבְתִּי בְּנִמּוּס… טָעַנְתִּי בְּפָנָיו שֶׁלֹּא מָסַרְתִּי שִׁעוּר אַף פַּעַם, וְנִרְאֶה לִי שֶׁעָדִיף שֶׁיִּמְצָא מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁיִּמְסֹר אֶת הַשִּׁעוּר – 'אֵינִי מְסֻגָּל'.
לְמַזָּלִי… הוּא לֹא הִתְיַחֵס לְטַעֲנוֹתַי וְקָבַע בְּפָנַי עֻבְדָּה – 'אַתָּה הַיּוֹם מוֹסֵר שִׁעוּר'. מִיָּד רַצְתִּי עִם דַּף וְעֵט, הִתְחַלְתִּי לִפְתֹּחַ סְפָרִים וּלְהָכִין חִדּוּשִׁים מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. לְאַחַר עָמָל רַב צִיַּנְתִּי לְעַצְמִי כַּמָּה חִדּוּשִׁים, וְחָזַרְתִּי עֲלֵיהֶם כַּמָּה פְּעָמִים כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח.
וְכָךְ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי עוֹמֵד עַל הַבִּימָה… כָּל רַבָּנֵי הַיְשִׁיבָה וְתַלְמִידֶיהָ מַמְתִּינִים לְמוֹצָא פִּי… כָּל גּוּפִי רוֹעֵד… בִּמְיֻחָד רַגְלִי הַיְמָנִית לֹא הִפְסִיקָה לִרְעֹד… הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר מֵעִנְיַן פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וּבְמֶשֶׁךְ כַּחֲצִי שָׁעָה אֲנִי יוֹרֶה אֶת הַחִדּוּשִׁים שֶׁהֵכַנְתִּי בִּמְהִירוּת רַבָּה, מְחַכֶּה לְסַיֵּם כְּבָר אֶת הַמַּעֲמָד הַמַּפְחִיד, וּבְלִבִּי תְּפִלָּה… 'שֶׁאַף אָדָם לֹא יָשִׂים לֵב אֵיךְ שֶׁהָרֶגֶל שֶׁלִּי רוֹעֶדֶת מֵהִתְרַגְּשׁוּת'.
הַיּוֹם, תְּהִלּוֹת לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בִּפְנֵי צִבּוּר, רֶגֶל יָמִין כְּבָר לֹא רוֹעֶדֶת לִי, וַאֲפִלּוּ מִדֵּי פַּעַם אֲנִי מַצְלִיחַ בְּבִטָּחוֹן לְהַשְׁחִיל בִּדְבָרַי בְּדִיחָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם…
מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין יִגְאָל כֹּהֵן בְּעֵת שֶׁהָיָה בַּיְשִׁיבָה לְיִגְאָל כֹּהֵן שֶׁל הַיּוֹם?
בַּתְּקוּפָה שֶׁגָּדַלְתִּי בַּיְשִׁיבָה לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵי קָהָל, וּבְוַדַּאי אֵין בִּיכָלְתִּי לְעַנְיֵן אֶת הַשּׁוֹמְעִים בִּדְבָרִים מְעַנְיְנִים, פָּחַדְתִּי מְאֹד מִכִּשָּׁלוֹן… אֲבָל הַיּוֹם בָּרוּךְ ה'… 'אֲנִי מְסֻגָּל' – אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם חָנַן אוֹתִי בַּיְכֹלֶת לְדַבֵּר בִּפְנֵי צִבּוּר וְזִכָּה אוֹתִי לְעַנְיֵן אֶת הַשּׁוֹמְעִים, וְגַם אִם אֲנִי אֶכָּשֵׁל – לֹא קָרָה כְּלוּם! אֵין שׁוּם סִבָּה בָּעוֹלָם שֶׁתִּגְרֹם לִי לְפַחֵד לְדַבֵּר בִּפְנֵי קָהָל…
הַכֹּל תָּלוּי בָּאֱמוּנָה שֶׁל הָאָדָם וּבַיְכוֹלוֹת שֶׁלּוֹ לְתַקֵּן – – –

מאמר מתוך הספר "יגל ליבי" של הרב יגאל כהן שליט"א