התחשבות בזולת
הרה"ג זילברשטיין שליט"א סיפר את המעשה הבא.
זוג שנולד להם בן. וסיכמו בניהם לקרוא לילד "יהונתן" ע"ש אבי האשה שנפטר.
רק דא עקא שיום לפני הברית נפטר ילד בבנין בשם "יהונתן" ב"מ.
מיד התעורר חשש בלב ההורים אם כדי לקרוא בשם הזה ואולי "סימנא מילתא" שהדבר חלילה יסכן את בנם וירע את מזלו?
מצד שני כוונתם בסה"כ לקרוא ע"ש אבי האשה ואין לזה שום קשר לילד הנפטר. כך שאולי אין סיכון בדבר.
עלו ההורים הנבוכים לביתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויירבך זצ"ל ושטחו את שאלתם.
הגרש"ז אויירבך שמע את השאלה ופסק באופן חד משמעי שלא לקרוא לילד בשם יהונתן!!!!
האבן נגולה מעל ליבם של ההורים, שבלאו הכי כבר הספיקו להילחץ מהשם, וכל שאלתם נבעה מפני המנהג לכבד ולקרוא ע"ש ההורים שנפטרו. כעת שהורה להם הגרש"ז שלא לקרוא "יהונתן", נרגעו.
כאשר יצאו ההורים שאל אחד הנוכחים את הרב – וכי כבודו חושש למזל רע לתינוק אם יקרא בשם זה?
לא ולא – השיב הרב – הסיבה לכך לא קשורה לא להורים, וגם לא לתינוק הנולד.
הסיבה שהורתי להם לא לקרוא בשם זה קשור בכלל ל – שכנה!!!! אותה שכנה בבנין שאיבדה את בנה. בכול פעם שתשמע את האמא של התינוק קוראת לו בשם "יהונתן" הדבר יזכיר לה את בנה שנפטר, ויעורר בכל פעם את הפצע מחדש.
ריחמתי על השכנה המסכנה שבנוסף להתמודדות עם השכול, תתקשה להתרפאות ממנו בגלל השם של התינוק.
במקום זה הכי חשוב הוא לא לצער את הזולת.
רגישות נפלאה זו, צריכה להיות נר לרגלנו בכל מה שקשור ליחסי אנוש. לדעת שמסביבנו מסתובבים בני אדם עם רגשות משלהם. וגם דברים שלא כ"כ מפריעים לנו, אולי אצל הסובבים אותנו הדבר כן מפריע. ועלינו להתחשב בצער הזולת כאשר אנו מקבלים החלטות.
הרב אליהו עמר