התמודדות עם משברים

אברהם אבינו זכה בזכות הנפלאה שאף אדם קודם לכן לא זכה, והיא, שהוא יהיה אבי האומה הנבחרת.
והיה אהוב מאוד אצל הבורא יתברך, עד שאמר בתורה הקדושה "המכסה אני מאברהם".
וכל זה למה? בגלל שעבר בהצלחה נסיונות שניסה אותו הקב"ה. מהם נסיונות של עוני, נסיונות של גלות (לך לך מארצך), נסיון של איומים ברצח (נמרוד), נסיון של עקרות, ולסיום נסיון בשחיטת בנו אהובו.
תארו לעצמכם איזה משבר חמור זה לתפוס את המאכלת לשחוט את בנו, שהובטח לו מאת הבורא יתברך "כי ביצחק יקרא לך זרע", ואברהם עבר בהצלחה שלא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה, וקיבל על עצמו את גזירותיו באהבה גמורה.
נשאלת השאלה מה היה קורא אם הבורא יתברך לא היה מנסה את אברהם בעשרה נסיונות, האם עדין היה זוכה למעלות הנפלאות שזכה בהם? והתשובה היא: לא. בלי קשיים ונסיונות אי אפשר להגיע לדרגות גבוהות. אז בואו ונלמד מאבינו אברהם, וגם אם קצת קשה נקבל את הנהגתו של מלך מלכי המלכים באהבה, ודווקא הקשיים הללו הם אלו שיעלו אותנו על דרך המלך.
דוד המלך מעיד על עצמו בתהילים "כל משברך וגליך עלי עברו", זאת אומרת כל המשברים שיש בעולם עברו על דוד המלך. ולכן על כל צרה שיש ליהודי מיד קורא תהילים, משום שבתהילים הכניס דוד מלכנו את כל הבקשות שיצטרך אדם בעולם, וכל זה משום שהוא עצמו עבר את כל המשברים בחיים.
בצעירותי חשבתי לעצמי – "משברים שאני עובר באים לכפר על עוונותי, וכשיעברו המשברים אחזור לשיגרת החיים".
תמיד הסתכלתי על גדולי הדור ותלמידי חכמים שמתמידים יום ולילה בתורה הקדושה, וכולם מלאים באמונה אמיתית בבורא עולם, ושמחה ניכרת על פניהם. ואמרתי לעצמי, כמה כיף להם שהם אינם עוברים משברים כמו שלי, וחייהם עוברים להם בנעימים, וכך גם בכל סיפורי הצדיקים שקראתי בצעירותי היה נראה כאילו עוד מרחם אימם נולדו עם חשק גדול לעבודת הבורא, בתפילה, בלימוד תורה, ובגמילות חסדים. ורב פלוני כבר מגיל שתיים עשרה ידע את כל התלמוד בעל פה, ואילו אני פעמים מרגיש שאין לי חשק להתפלל או ללמוד. טוב -ניחמתי את עצמי – כנראה שלא יצא ממני משהו מיוחד, הרי כל אותם צדיקים היו בעלי ענוה מושלמת ואילו אני עדיין רחוק מכך. וכן בשאר מידות רעות שהרגשתי כל כך רחוק משלמות, איפה אני ואיפה הם.

לימים קראתי סיפור על אחד מגדולי הדור הקודם, שהיה גאון עצום, וצדיק לא פחות, שהיו לו ימים שהיה קם בבוקר ולא היה לו חשק לפתוח את הגמרא. דווקא סיפור זה חיזק אותי מאוד. מה גם לו היו ימים כמו שקורים אצלי שאין בהם חשק לעבודת הבורא? אז כנראה שזה נורמלי, אמרתי לעצמי. ואם הוא עבר כאלו משברים ועבר אותם ודחף קדימה, אז גם אני בעזרת ה' יכול לעבור את המשברים.משברים וקשיים – רבותי היקרים – הם כלי חזק מאין כמוהו, לעליה רוחנית וכלכלית, כמו שאמר שלמה בחכמתו "שבע יפול צדיק וקם", והפרוש הפשוט לפסוק זה, קורה שצדיק נופל אפילו שבע פעמים, אבל בסופו של דבר הוא חוזר לעצמו.
אולם, שמעתי פרוש נוסף שנתן לי כח עצום, בכדי להגיע לדרגה של צדיק צריך ליפול שבע פעמים ולקום, דהיינו כדי להוכיח לבורא יתברך את נאמנותנו אליו לא ניתן להוכיח מתוך שפע גשמי ורוחני, שהרי זה דבר פשוט אם כל יום הבורא מחייך אליך, ונותן לך בריאות רעננות, ילדים מצוינים, ורעיה למופת, והכסף זורם בשפע, ודאי שתאהב אותו ותאמר כל היום ישתבח שמו, אבל מה יהיה אם פתאום הכסף כבר לא מגיע? והבריאות לא כל כך? והילדים פתאום לא מקשיבים? האם גם אז הוא יאמר ישתבח שמו של בורא עולם? בזמן המשבר והקושי שם נמדד האדם אצל הבורא יתברך, אם ישא עיניו למרום ויקבל בהכנעה את גזרתו, הרי שזוהי ההוכחה האמיתית לאמונתנו התמימה והפשוטה בבורא יתברך, ואין אנחנו מפקפקים בטובו אפילו לרגע, אזי המשבר עצמו יהיה סיבה לבורא עולם להרבות שכרנו בעולם הזה ובעולם הבא.
לנבוכדנצאר מלך בבל היה תחביב מוזר, היה אוהב לעושה מעצמות היהודים שהרג כלי אכילה,והנה כשהחיה הנביא יחזקאל את העצמות היבשות בעמק דורה התחילו להתעופף כלי האכילה ממטבחו של נבוכדנצאר לכיוון עמק דורה כדי להתאחד עם בעליהם,המלך התפלא מאוד למראה מוזר זה ושאל לפשר הדבר, ענו לו עבדיו "יחזקאל הנביא של היהודים מחיה מתים כעת בעמק דורה", המלך התפעל מאוד מכוחו של אלוקי ישראל עד שהתחיל לשורר לפאר ולשבח את הבורא יתברך עד שבא מלאך משמים וסטרו על פניו והפסיק את שירתו, ומלמדים אותנו חז"ל שאם לא היה מפסיקו המלאך היו זמירותיו עולים על זמירות דוד המלך ע"ה,
ושואלים המפרשים היכן הבחירה החופשית אם רצה נבוכדנצאר מלך בבל לשיר לכבוד ה' מדוע לסתור על פניו ?
-בתשובה יש מוסר השכל גדול מאוד, דוד המלך שר שיבח וקילס לבורא יתברך מתוך צרות עצומות, גם כשברח מאבשלום בנו אבל וחפוי ראש אמר "מזמור לדוד" עדיין שר וקילס לכבוד הבורא, ואילו נבוכדנצאר שר עד שקיבל סטירה, ברגע שקצת כאב לו מיד הפסיק את שירתו.
שבח כזה הוא לא אמיתי אם אתה משבח רק כשטוב לך זה לא באמת שבח, אבל אם השבח נותר בעינו גם כשקצת קשה אזי הרי הא שבח שיוצא מלב אמיתי.

הרב יגאל כהן