השבוע יחול ל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.
לפני מספר שנים, סיפר לי ידיד סיפור מדהים, מבית דין של מעלה!!!
הכרנו יחד, בחור שחלה במעיו, והיה מאושפז רבות בבית חולים תל השומר.
לאחר תקופה הדרדר מצבו, והוא אושפז בטיפול נמרץ, בשלב מסוים קראו הרופאים לבני המשפחה, ואמרו להם, שיש לו כמה שעות לחיות, וספק רב אם ישרוד את הלילה.
ואכן, בשעה 1 לפנות בוקר, נדמו המכשירים.
על פי חוק, אדם שנפטר בבי"ח יש להניח את הגופה על מיטה, לאחר קביעת המוות, במשך כשעתיים.
ומדוע?
אולי יתעורר….
ואכן הבחור שלנו אחרי שעתיים, בשעה 3 לפנות בוקר, פקח את עיניו!!! כמובן שכל הרופאים הוזנקו מיד למיטתו, לראות במו עיניהם את הנס הרפואי.
מיד שנתאושש, ביקש לקרוא לאמו, ולרב בית הכנסת. רב בית הכנסת שהיה גר בראש העין, "הוקפץ" מיד לתל השומר, והוכנס ליד מיטתו.
הבחור פתח את פיו בסיפור מדהים.
לא הייתי כאן – אמר לרב – בטרם החל משפטי בב"ד של מעלה, שמעתי דיון הלכתי בין הדיינים, וכאן מתאר הבחור משא ומתן הלכתי מורכב בנושא "הפיטם של האתרוג". הרב ששמע את הדיון אמר שאחזה בו צמרמורת בכל גופו, מניין הוא יודע?! מעולם לא ידע הבחור מהלכים הלכתיים כ"כ מורכבים. אין זאת כי אם שנחשף לידע רוחני בזמן שהותו במוות קליני.
ואז החל המשפט שלי – הגיעו מלאכים טובים יותר. ומלאכים טובים עוד יותר… אין מעשה שנכחד או נעלם . חלק ממעשיי היו עבורי בושה נוראה, וחלק נתמלאתי בשמחה שעשיתי את המעשה הנכון.
אך כאן נכונה לי הפתעה גדולה. מי בא להעיד עלי בב"ד של מעלה?
רשב"י בכבודו ובעצמו!!!
מה לי ולרשב"י, שחי לפני כמעט 2,000 שנה, ואינני אדם שעסק בתורת הסוד ובדברי הזוה"ק?
לכן, קראתי לך כבוד הרב – לפני כשנתיים ערכנו בבית הכנסת הילולה לכבוד רשב"י, הילדים אספו קרשים למדורה. והמבוגרים הוזמנו לסעודה.
יומיים קודם לכן, ראיתי ארגזי שתיה לכבוד ההילולה. אמרתי בלבי, שיהיה זה טוב שאכניס את השתיה למקרר, ע"מ שיהיה שתיה קרה לנוכחים.
רשב"י בא להעיד עלי שאני טרחתי לכבודו בהילולה!!!
ואז פנה רשב"י לעברי ואמר "איש צעיר, עדין לא הגיע זמנך, רד למטה" !!! ומיד לאחמ"כ פקחתי כאן את העיניים.
זהו כוחו של מעשה קטן וטוב, שנעשה לא מתוך פרסום, ותהילה, ואיש לא ידע, ואפי' הבחור עצמו שכח מהדבר, ולא ייחס לו חשיבות, אבל מצווה קטנה יש בכוחה להציל אדם ממוות!!!
הרב אליהו עמר