אשתי, אל תכעסי! קיבלתי את החיים במתנה!!

ישנו סטיקר "קמת בבוקר? תגיד תודה, כל השאר זה בונוס".
אמת. חובה עלינו להיכנס לפרופורציות הנכונות במהמורות החיים.
שמענו מהרב הגאון יגאל כהן שליט"א משל – נתאר לעצמנו אדם שלא עלינו חלה במחלה נוראה ונלחם בה בשארית כוחותיו, יגע ומיוזע מעצבות נוראית וייאוש נכלם, מנסה את מזלו אצל רופא מומחה בארצות הברית, הלה בוחן את מצבו ומכין עבורו סדרת טיפולים חדשנית ויקרה. לאחר כחודשיים של טיפולים מייסרים שולח הרופא מכתב לחולה ולמשפחתו "אדון נכבד, המחלה עברה לגמרי, אין שום גרורות יותר ואין סממנים של מחלה בכל גופך, מצורפות תוצאות ההדמיה. תוכל להמשיך את חייך כרגיל, בלא צורך בביקורות או בדיקות. ככל הנראה תאריך ימים ותהיה מהיום בריא וחזק ביתר החיים, בברכה ד"ר ציקוטינסקי, ארצות הברית".

אתן מתארות לעצמכן את האושר שעובר בעצמותיו של החולה שנרפא? את הרגשת הניצחון והחיים שקיבל מחדש? האם מישהו יוכל להפר את שלוותו עכשיו? האם מישהו יוכל להכעיס אותו? כנראה שאותו פלוני שקיבל את חייו במתנה, יראה את כל המסביב בפרופורציה הנכונה. אם יקבל דו"ח חניה באותו יום, יפריע לו? ואם אשתו תצעק עליו הוא מיד יאמר "אשתי, אל תכעסי, קיבלתי את החיים במתנה! אני בריא! למה לכעוס?". יהיה קשה מאוד ואף בלתי אפשרי לעצבן אותו ולקלקל את שמחתו. כל אחת מאיתנו מקבלת מכתב כזה שכתוב בו: "את בריאה"! ברוך השם אנחנו בריאות, קיבלנו את החיים במתנה. למה אנחנו לא מעריכות זאת? למה אנו לא מרגישות כלל שזוהי מתנה ענקית מאת בורא העולם? שאנחנו רואות, שומעות, הולכות. כל רגע שהלב פועם, הכליות מסננות, אויר לנשימה – במתנה! עשינו משהו עבור זה ?! הקב"ה הוא זה שנותן לרופאים את הרשות ואת השכל לרפא, הוא "רופא כל בשר ומפליא לעשות". אותו אבא שולח לך מכתב כל יום "החלטתי שתהיי בריאה היום"! ועוד יום, ועוד יום… לא צריך להעריך אותו על כך? לא מגיע לו שנודה לו ונסתכל עליו לרגע ונבדוק מה הוא רוצה מאיתנו? לא מגיע לו שנעשה צעד אחד פצפון לכיוונו גם אם קשה לנו? לא מגיע לו שנשמח בחיים שהוא נותן לנו ונעריך אותם? שנוותר אחד לשני, נבליג גם שלא נוח, לא נריב ונכעס מכל דבר. כשמבקשים משהו מבורא העולם מתחננים ומבקשים אך האם נאמר תודה אחרי, באותה עוצמה כמו הבקשה שלפני? האם מצליחים באותה התרגשות לשמור על המתנה המיוחלת? שהישועה מגיעה, שסופסוף מתחתנים, שילד נולד, שהחולה מבריא – לעיתים שוכחים להעריך. האם נכבד ונייקר את הבעל בהתאם לרמת התפילות שהתפללנו לפני שהגיע? האם נעריך את מתנת הילדים ונכבד אותם או שמא נרגיש שהם מטרד שמפר את מנוחתנו השלווה? לאחר שמתרפאים מווירוס וקמים על הרגליים לוקח יום, יומיים ו… מתרגלים! מתרגלים מאוד מהר לבריאות, לילדים, לפרנסה וגם לבעל. שוכחים לרגע שמישהו פה שמע את קולך, אסף את דמעותייך, ליטף את לחייך ונתן לך מתנה עם נשיקה! ולעיתים אף נתן לך את המתנה בלי שתשימי לב שהיא חסרה לך, בלי בכי ומכאובים נתן לך ילדים או בעל, ההערכה פה אמורה להיות כפולה. כל אחת במציאות שלה חייבת להרגיש את ההודיה ולהעריך את היומיום מבלי לחכות לקושי. דווקא במקום הספציפי שלי שלא תמיד מרגיש מושלם, דווקא שם לחפש את הטוב ולהגדילו בזכוכית מגדלת! ובמיוחד להודות ולהלל על הבריאות ומשם… הדרך קצרה יותר לשמחה אמיתית

הכותבת מדריכת כלות ויועצת זוגית.