המפתחות בידיים שלך!

אנחנו מתפללים להשם ומבקשים עצה ופתרון לבעיותנו, אבל האם אנו מאמינים בכלל ביכולתו של הקב"ה?

מאמר מאת הרב יגאל כהן.

אפס סיכויים?
לפני כחמש שנים נתבקשתי לקדש זוג באחד מהאולמות בצפון הארץ. מיד לאחר סידור החופה והקידושין ניגש אליי יהודי, וביקש שאברך את אחיו שחולה במחלה הידועה.
כמובן, שהסכמתי בשמחה וניגשתי אל אחיו שהיה נראה ממש על סף שערי המוות ובקושי פקח את עיניו. בירכתי אותו מעומק ליבי שהבורא יתברך ישלח לו רפואה שלימה. ובתוכי הרגשתי שזה חסר סיכוי חלילה, וזאת מפני מה שראו עיניי ,ולפי ההיגיון שהורגלתי בו.
לאחר כמה רגעים הבנתי שהברכה לא תועיל כלל. וכמו כן הבנתי עד כמה הידיעה שלי ביכולתו של הבורא חסרה.
שהרי הבורא הגדול והנורא מחייה ברגע זה מיליארדים של מערכות גוף שונות שהמערכת החיסונית שלהם מרפא אותם בכל רגע מכל מיני חיידקים ותאים סרטניים. יוצר כל יום מיליוני ילדים חדשים שבאים לעולם. האם חלילה חסרה לו היכולת יכולת לרפואת את היהודי העומד מולי?
באותו רגע נזכרתי במה שלימדונו רבותינו. "תפילה בלי כוונה הרי היא כגוף בלי נשמה". ואף במה שאמר חזקיהו מלך יהודה לישעיה הנביא כשהודיע לו שהוא עומד למות, כך מקובלני מבית אבי אבא (דוד המלך) "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם להורגו אל יתייאש מן הרחמים".
יצאתי לחצר האולם ודיברתי עם השם יתברך ואמרתי לו בלשוני שלי: אבא שבשמיים אני יודע שאתה יכול לרפאות את כל החולים בעולם ברגע זה ממש, ואפילו אם שכלי הקטן איני מסוגל להבין ולראות את זה, אני יודע שאתה "כל יכול".
וכך חזרתי על זה כמה וכמה פעמים, עד שהרגשתי שאני מאמין במה שאני מתפלל ונכנסתי לאולם וניגשתי ליהודי החולה וביקשתי לברכו שוב.

***
מקרה נוסף שעורר אותי להבין שקודם שאנחנו מתפללים אנחנו צריכים לדעת בידיעה אמתית וגמורה שבידו של הבורא יתברך למלא את בקשתנו ללא קושי כלל. ניגש אליי אברך וסיפר לי על המצב הכלכלי הגרוע, עד שהגיע ממש לחוסר בפת לחם.
האברך סיפר לי שרעייתו מרוויחה בחודש כאלפיים ש"ח והוא מקבל מלגה בכולל על סך אלף ושמונה מאות ש"ח וכל ההכנסות שלהם יחדיו, בקושי מכסות את השכירות והוצאות החשמל, המים והמיסים עד שלא נשאר להם כסף לאוכל, וביקש ממני עצה וברכה. שאלתי אותו, האם אתה מאמין שבחודש הבא תרוויח עשרת אלפים ש"ח?
מיד עלה לו חיוך על פניו ואמר "איך בדיוק אני ארוויח סכום כזה?"
השבתי לו, גם אם אתפלל עלייך יומם ולילה, אם אתה לא מאמין ביכולתו של הבורא לשלוח לך את הכסף ללא הגבלה כלל, הרי התפילות הם לשווא. הצעתי לו להיכנס לחדר לבד, ולצועק מאה פעמים "השם הוא כל יכול", ובכל פעם שיצעק ידמיין במחשבתו איך שהקב"ה זן ומפרנס מיליארדים של חיות על פני תבל כמו שנאמר "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" ואם השם יתברך מסדר לפיל כל כך הרבה מזון ביום, גם לך הוא יכול לשלוח.
לאחר כמה ימים חזר אליי האברך, ואמר שעכשיו הוא מאמין שהשם יכול לשלוח לו פרנסתו בשפע. אז ברכתי אותו מעומק ליבי שישלח לו הבורא יתברך פרנסתו בשפע. אני הרגשתי בליבי שעכשיו הוא מאמין שהבורא יכול הכול. עוד באותו חודש ריחם עליו הבורא יתברך וקיבל אותו אברך הצעה לתפקיד תורני חשוב, שפתר לו את בעיית הפרנסה.

המפתחות בידיים שלך
על פי דברים אלו אפשר להסביר את הפסוק "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסיעו" (שמות יד',טו') לאחר שמשה רבנו צועק אל השם להציל את עם ישראל שעמדו לפני ים סוף כשהמצריים רודפים מאחור להורגם, עונה לו הבורא יתברך "מה תצעק אלי"
לכאורה נשאלת השאלה הרי יהודי שנמצא בעת צרה הדבר שמתבקש ממנו ביותר הוא לצעוק להשם. אם כן מדוע השם יתברך עונה למשה בלשון "מה תצעק אלי"?
היה צריך לענות לו "קיבלתי את התפילה" דבר אל בני ישראל וייסעו.
אפשר להסביר את הדבר על פי המדרש המכילתא דרשב"י בפרשת בשלח, שבאותו העת עם ישראל נחלק לארבעה כתות, כת אחת אמרה "נשוב למצריים ונכנע" כת שנייה אמרה "נפיל עצמנו למים ונמות" כת שלישית אמרה "נערוך מלחמה נגד המצריים והרביעית אמרה "נצרח כנגד המצריים אולי ייבהלו ויברחו".
הצד השווה שבכולם שלא האמינו בבורא יתברך שיקרע להם את הים, והם יעברו בים כבתוך היבשה, ולכן ענה הקב"ה למשה "מה תצעק אלי" לא תעזור תפילה אם הם לא מאמינים ביכולת שלי להציל אותם בדרך ניסית, "דבר אל בני ישראל וייסעו" אם רק יראו לי שהם מאמינים ויכנסו לתוך הים או אז אקרע להם את הים, ובאמת רק בשעה שקפץ נחשון בן עמינדב למים והגיעו המים עד לאפו וצעק הגיעו "מים עד נפש", אז קרע הבורא יתברך את הים לשניים עשר חלקים.
נמצאנו למדים, שלפני כל בקשה או משאלה, אנחנו צריכים לתת כוח לבורא יתברך כמו שנאמר "תנו עוז לאלוקים" ואיך בידנו הנבראים הקטנים לתת כוח לבורא הכול יכול? על ידי שנאמין בו שהוא יכול הכול.
אפשר להסביר הדבר בדרך משל אדם גדול ממדים שעומד באמצע הרחוב ומתחנן בפני ילד קטן שיעזור לו להניע את רכבו כמובן שמסביבו מתקהלים קהל רב להבין את פשר הדבר שגבר כל כך חסון צריך את עזרתו של ילד קטן שכזה, עד שמתברר לכולם, מהמפתח בידו של הילד, ובלעדיו לא יכול הגיבור להניע את רכבו.
כך בדיוק השם יתברך, שהוא שליט בעולמו ואין לו קושי לעשות בעולמו כרצונו, אבל נתן את המפתח להצלחה בידנו,
אם נאמין ביכולת שלו לעשות עבורנו "הכל" רק אז ימלא משלות ליבנו.