כיבוד הורים
זוהי מצווה שלא נגמרת, גם כשיש לך כבר כמה קטנים שיקיימו בך את המצווה, עדיין אם זכית ויש לך הורים, צריך לכבד אותם. כמובן אנחנו לא נכנסים לצד ההלכתי- האם אישה נשואה חייבת בכל ההלכות של כיבוד הורים- אלא באופן כללי עד כמה הבסיס של כיבוד הורים משפיע על חינוך הילדים ועל כל שושלת הדורות הבאים אחריך.
הורים, כמעט לכולנו יכולות להיות טענות כאלו או אחרות כלפי ההורים, שיכלו לעשות את זה טוב יותר, ויכלו לא להעביר לנו "שריטה" כזו או אחרת שמקשה עלינו את החיים כיום.. אבל בל נשכח את כל הטוב שהורינו העניקו לנו כל ימינו. בל נשכח כי בלעדי ההורים שלנו לא היינו כלום, הם אלו שגידלו וטיפחו, שחיתלו והאכילו וקילחו, הם אלו שעם כל הכבוד לכולם, נתנו לנו את המשענת והגב כל הימים. וגם אם כיום את חושבת שונה מהם, או יש לך השגות על הדרך שלהם, צריך לזכור קודם כל שהקב"ה הוא שמנהל את העולם, והוא זה שגידל אותך בילדות הספציפית הזו, ונתן במוחם של הורייך לעשות את כל מה שעשו. וזה הכי טוב עבורך. זאת אומרת, שאם היית גדלה בשכונה אחרת או עם הורה טיפה שונה ממה שקיבלת, בטוח שזה לא היה טוב בשבילך. המסלול שעברת עד היום הוא הנכון והמיוחד בעבורך. אין בלבולים.
האשמה כלפי ההורים היא מיותרת ולא מקדמת לשום מקום, אין מה להאשים אף אחד במה שאנחנו, צריך להגיד תודה רבה על הכלים שקיבלנו, ולהתקדם בעזרתם. אין ברירה. האשמה עצמית או כלפי ההורים, היא רק מעכבת ולא מועילה. ומקורה כמובן, בחוסר אמונה. לכן זה גם מרחיק מהקב"ה.
אז מה ניתן לעשות? להפוך את המחשבה. להבין שכל מה שעברנו זה הכי טוב עבורנו, שההורים שלנו הם הכי טובים בעולם, ולזכור להם רק את הטוב שגמלו איתנו, כי לא יכול להיות שאין. לומר תודה רבה שזכינו בהורים, ולכבד אותם. לתת להם את המקום שלהם, לדאוג להם ולהעריך כשהם שנותנים משהו. זה לא מובן מאליו.
ילדים שגדלים בצל הורים שמכבדים את סבא וסבתא, גדלים הרבה יותר מחונכים למידות טובות, לנתינה, לכבוד. ערכים שמאוד חשוב להנחיל בילדים, במיוחד בדור הזה, שלרוב מזלזל במבוגרים. בדרך התורה הקדושה מעריצים את הדור הקודם, מעריצים רבנים וגדולים מהדורות הקודמים, לא חס ושלום מזלזלים, אלא מבינים שהם יודעים הרבה יותר מאיתנו.. הדור שלנו, גם אם הוא מלא ב"קידמה" וטכנולוגיה מפותחת, לא אומר שהיום אנחנו חכמים יותר ממה שהסבתות שלנו היו. הפוך. הן לא היו צריכות סידור בשביל להתחבר לבורא עולם, אנחנו בימינו, צריכות כל כך הרבה עזרים, בכדי להתחבר ולהרגיש את השם יתברך איתנו רגע רגע.
הילדים שלך תמיד יהיו שלך ותמיד יאהבו אותך, את אמא שלהם לא משנה מה הם יעשו. ולכן לא לפחד לתת לסבא ולסבתא להנות מהילדים קצת, ולהרגיש נחת בעולם הזה. לתת להם את הכיף והפינוק הזה, כמובן בגבול ההתאמה הדתית. אבל גם אם ישנם פערים בהשקפה, תמיד צריך לתת הרגשה בבית שאנחנו מכבדים מבוגרים, שאנחנו אוהבים ומכבדים את סבא וסבתא, ועושים בשבילם הכול. לא עושים פרצופים שהם פתאום מפתיעים ובאים (למרות הקושי), לא משנים את מצב הרוח כשאמא של בעלך מגיעה.. הילדים קולטים ומרגישים הכול.
ככל שנהיה אנשים טובים יותר, בעלי לב טוב, מידות טובות, מכבדים את האחר, ובמיוחד את המבוגרים, כך הילדים יספגו מידות טובות יותר ויהיה להם פחות קשה בעתיד לעבוד על זה.. כי הכבוד יהיה אצלם מושרש עמוק בדם.. שנזכה.
לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 058-3266571