ילד עם ערך עצמי פחות יעשה שטויות!

ערך עצמי

לאבא ואמא יש משקל כל כך עצום בחיי הילדים.

אנחנו נותנים לילדים כלים בארגז הכלים בכדי להתמודד עם ניסיונות החיים.

לפעמים זה לא נראה, כהורים אנחנו בטוחים שהילד בכלל לא מקשיב למה שאנחנו אומרים ומנסים כל כך ללמד..

אבל לימים, משהו חודר.

משפטים שאמא או אבא אמרו הרבה פעמים בסיטואציות דומות, יחדרו לליבם של ילדנו ביום מן הימים.

אל תצפו שבטווח הקרוב יכנס משהו, אך בטווח הרחוק נראה פתאום שהקול הפנימי הזה של אמא, ילווה אותם.. אם ירצו ואם לא.

מוטל עלינו לא לצפות לתוצאות מיידיות, היום אנחנו רק זורעים ולפי זה בע"ה נראה את התוצאות.

אחד הכלים החשובים בארגז הינו – ערך עצמי.

ילד חייב להעריך את עצמו. ילד עם ערך עצמי פחות יעשה שטויות,

כי הוא מעריך את עצמו ואת זמנו. הוא יודע בוודאות שהוא שווה משהו ואז פחות רוצה לעשות טעויות. ההורים שלו הסבירו לו מה טוב ומה לא.. והוא מרגיש מספיק חכם ומבין כשהוא יתקל בניסיון, האם לעשות זאת או לא –

התקווה היא, שהוא יעריך את עצמו מספיק וירגיש מורם מהסיטואציה הזו ובמיוחד שדיוקן הוריו יעלה בפניו והוא לא ירצה לאכזב אותם –

בשביל זה אנחנו חייבים לבנות לאורך השנים אמון וקשר אוהב עם הילדים, יחד עם סמכותיות והובלה למקומות הנכונים בחיים.

קשר חם ואוהב זה לא אומר להיות רק חברים של הילדים בלי שום סמכות הורית, 

לעיתים הורים מתבלבלים וחושבים שצריך להיות רק חבר של הילד.. אבל זו לא האמת. 

ילדים חייבים להרגיש שההורים יודעים יותר טוב מהם ומובילים אותם למקום הנכון עבורם. הורה חייב להיות סמכותי בעיני ילדיו. בשביל שלילד יהיו מידות טובות, הוא חייב לדעת שיש מי מעליו שמבין ומחליט. 

כך בהמשך החיים ובייחוד בעבודת השם, יהיה לו יותר קל לקבל את מה שבורא עולם יסובב לו. 

ולא רק לעתיד, גם להווה ההרגשה של ילד צריכה להיות שיש מי שמכוון אותו בדרך הנכונה, ולא שכל העול מוטל על כתפיו הזעירות בכך שהוא צריך להחליט מה אוכלים ומה לובשים.. 

ההורה, עד גיל מסוים כמובן, צריך להנחיל את הכיוון בבית ולהחליט לילד בכדי שתהיה לילד תחושת ביטחון.

אז ישנה סמכותיות מחד, וחברות מאידך – "שמאל דוחה, ימין מקרבת", 

אמנם ה"דוחה" של ימנו שונה מימים עברו, היום הנפשות עדינות ורגישות וצריך כמובן להתחשב בזה. 

חינוך נוקשה של פעם כנראה שלא עובד בדור הזה.. 

צריך קשר חם, אמין, שהילדים ירגישו שאוהבים אותם לא משנה מה הם יעשו.. 

אבל בד בבד להסביר להם  מה לא טוב לעשות, ולמה. 

כן להסביר ולא להתחבא, אין צורך להתעלם מניסיונות הדור הזה.. מי שמתעלם ומעלים עין, בסוף הילדים ילמדו אותו מה קורה בחוץ…

 עדיף שההורים יכינו את הילד לניסיונות בדרך שלהם ומהעיניים שלהם, בהתאם לגיל הילד, ולא שהרחוב יסביר להם, כי שם זה שיקרי ומפתה. ואחרי זה יותר קשה להורה להשפיע.. אם בכלל.

להשקיע בימי הילדות בערך העצמי של הילד, שהוא ירגיש שווה. שירגיש מועיל בבית, שייך, אחראי על משהו מסוים שבלעדיו אנחנו לא יכולים. 

לתת לילד להתחבר לתחביב שהוא אוהב והוא טוב בו, שתהיה לו הרגשת הצלחה וסיפוק. 

תמצאו את כל הדרכים היצירתיות שיש בכדי לגרום לילד להרגיש שווה בעולם. שהוא יאהב את עצמו, שיעריך את מעשה ידיו ואת דעותיו.. שיהיה לו עמוד שדרה ולא יסחף אחרי כל זרם ברחוב.

שהבית יהיה המקום הבטוח והנעים שלו.. 

שחיבוק של אמא יהיה ממקום אמיתי וכנה, שיח בין הילדים וההורים מושתת על כבוד ואהבה. 

ילד שיגדל בצורה  כזו יהיה לו קצת יותר כלים בארגז שיעזרו לו משמעותית כנגד הרחוב.. וגם אם הקב"ה החליט והוא עובר מסלול שונה מהבית.. מתישהו הוא יחזור. 

כי הוא יודע שמחכים לו בבית.. ונעים שם.

לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 0583266571