היום זה הילד ההוא, מחר זה הילד שלך..

בס"ד
חובה לדון לכף זכות
"איך היא הורסת את הילד שלה עם הדבר הזה",
"הורים לא מבינים שזה לא טוב לילדים שלהם",
"המשפחה הזו מחזיקה כך וכך וזה ממש לא בריא לילדים, חבל.." –
משפטים כאלו ואחרים נשמעים מפי אי אילו הורים יקרים, וכולנו בניהם.
כל הורה שני ממוצע מיד חושב שהוא יודע מה הכי טוב, ובמיוחד – מה לא טוב עבור ילדי ישראל בכל מקום שהוא..
חשוב לדעת טוב טוב ולזכור – שאנחנו אף פעם לא יודעים מה באמת קורה בתוך כל בית.
אף אחד לא יודע איזה ניסיונות כל משפחה עוברת.
כל עוד לא גידלתם את הילדים של השכן, לא תוכלו לדעת מה באמת טוב עבורם.
יכול להיות שישנם הורים טובים כל כך שמחליטים לתת לילד דבר כזה או אחר, שבעיננו נראה פחות חינוכי או טוב, והם החליטו זאת משום שעדיף כך ולא גרוע יותר, עדיף שיהיה לו משהו מסוים בבית ולא יצא לרחוב..
לא נשפוט לעולם משפחות על הדרך שלהם.. אין לנו מושג מה קורה בדלת של השני.
ואנחנו גם לא נרצה שישפטו אותנו. כי אף אחד לא מושלם. היום זה הילד ההוא, מחר זה הילד שלך..
ישנם דברים הנעשים על פי דעת תורה ספציפית במקרים מסוימים, וזה בדיוק מה שהקב"ה רוצה עבור אותה משפחה ואין צורך לעמוד ולהסביר לכל הסובבים שעשינו דעת תורה וזה הכי טוב למשפחה.
כל אחד שמסתכל מסביב – עליו מוטלת החובה לדון לכף זכות.. ולא לשפוט. אף פעם.
במקרים מסוימים, ישנן דרכים עקלקלות בכדי להשיג את המטרה, וכל הורה משתדל במקסימום שלו, לכל אחד יש את הכוחות שלו ואת דרכי ההתמודדות שלו עם חינוך הדור הזה, שממילא לא פשוט..
אז עצם העובדה שישנם גם אנשים מסביב שמרימים גבה או מתלחששים במדרגות הבניין, זוהי התמודדות נוספת למשפחה, וקצת מיותרת. לא כך?
וגם אם אותה משפחה טועה, עושה משהו שממש נוגד את השקפת החינוך שלנו, עדיין, אנחנו לא משמשים בתפקיד בית הדין. בכל מקרה ובכל מצב – עלינו להסתכל בעין טובה על הסביבה, לא לשפוט ולא לדבר על אחרים. אנחנו לא יודעים כלום. יכול להיות שאם היינו במצבם היינו עושים גרוע יותר.
"אם הוא נתן לילד שלו דבר כזה – כנראה שהוא יודע מה לעשות",
"איזה משפחה טובה, משאירה את הילד בתוך ביתם, למרות הכול",
"הורים יודעים הכי טוב עבור הילדים שלהם" – אלו משפטים שניתן להחליף בהם את המשפטים שנכתבו לעיל. ומעבר לכך – להאיר פנים, לשמח, להיות נחמדים לכולם ולא להתנהג לאחרים כאלו הם מוקצה מחמת מיאוס.
ואיך זה מסתדר עם חינוך המשפחה שלנו? אז לילדים מסבירים הכול, בצורה פתוחה ברמת ההבנה שלהם.
בצורה ברורה וחד משמעית ישנם דברים שרבנים אוסרים וזה ממש לא בריא לנפש, אנחנו לא נוגעים במולטימדיה משוכללת, ומסבירים למה.
אבל אין שום צורך 'ללכלך' או לדבר רע על אחרים שקשה להם או נופלים בכך. כל אחד עם המסלול שלו. וכולם רוצים טוב.
אין צורך לחזק את ילדינו על ידי 'הורדת' הצד השני.. ילדים צריכים לקבל חיזוקים מהבית, מכך שהקב"ה שמח בהם מאוד, ולהסביר את הסכנות, אבל אין צורך לדבר רע על אף אחד.
זה רק מלמד למידות לא טובות והסתכלות שלילית על העולם.
וברגע שמלמדים לדון לכף זכות.. שכל נשמה עוברת את המסלול המיוחד לה.. וממשיכים להתפלל על כל ילדי ישראל שיזכו לעבוד את הקב"ה מתוך שמחה ובריאות.. זה בוודאות מלמד למידות טובות יותר, לראיה חיובית יותר. בלי להתעלם ולהחביא את הקושי שבניסיון.
נזכור שאנחנו לא יודעים יותר טוב מאף אחד, בקושי לעצמנו אנחנו מצליחים לפתור בעיות יומיומיות עם הילדים ובכלל, כי רק הקב"ה הוא האחראי על הנשמות המתוקות והמורכבות שנתן לנו כפיקדון.
הוא יעשה הכול, אנחנו נתפלל ונשתדל לעשות לפנים משורת הדין, וכך הוא יעשה עימנו.
שבת שלום.

לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 0583266571