ניסים

ניסים

האם אנחנו מאמינות בניסים? האם אנחנו מאמינות שהקב"ה, שהוא זה שברא את כל העולמות כולם, הוא זה שמחיה ומצמיח, בורא וממית- האם אנחנו מאמינות בגדולתו? מבינות מעט מעט מעוצמתו האדירה?

בימי החנוכה הקדושים ניתן למשש בידיים את הרגשת הניסים ונפלאות שיש באוויר, ניתן לחוש את גדולתו של בורא עולם שהמית רשעים ביד צדיקים, ומעטים ביד רבים. ובמיוחד בימינו אנחנו יכולות להרגיש את זה.

אנחנו קוראים את זה, מתפללים את זה, לומדים על זה.. במקרה הטוב גם מתפעלים מהנס שהיה בימי המכבים. אבל האם אנחנו מפנימים? האם במעט אנו יכולות לדמיין את הכוח של אבא שלנו?

האם אנו מצליחים לשייך את הכוחות העצומים של בורא עולם – ליומיום שלנו?

האם את מאמינה שהשם יכול לרפא כל מחלה שקיימת? את מאמינה שבורא עולם יכול לתת לך או לחברתך את השידוך המיועד, היום?

אנחנו מאמינות שהשם יכול לתת לנו את כל הכסף שאנו זקוקים לו, ללא קושי? אנחנו מאמינות בניסים?

והאם זה בכלל ניסים?

פעימות לב של תינוק – זה לא נס? תפקוד ראות וכליות? ללכת על 2 רגליים?

לחזור מנסיעה על הכביש בריאה ושלמה הביתה?? וגם במלחמה שקרתה, כולנו שמענו על כל כך הרבה ניסים. בין כל הדין היה הרבה חסד.

אנחנו מבינות שישנם כאלה שעברו דברים בחייהם שגרמו להם להעריך ולומר תודה על כל שניה של נשימה. וישנם כאלו שעדיין מתקשים להבין שזה לא מובן מאליו. חובה על כולנו לא להפסיק לשנן את אמירת התודה. פשוט להעריך ולהעריך כל רגע שהקב"ה נותן לנו בעולם, הולכים, שומעים ורואים.. הגוף פנימה הוא מכונה פלאית שלא ניתן לתאר במילים. צריך להעריך לפני המכה. רק מי שסובל מכאבי גב, זוכר וחש כל חלק וחלק בעמוד השדרה שלו. ומודה עליו כשהוא לא כואב.

בשלב הראשון, נדרש מאיתנו להבין שכל דבר שקיבלנו הוא לא מובן מאליו, הוא נס בפני עצמו. ובשלב השני, נשתדל לזכור שכל יתר הדברים שעדיין "חסרים" לנו – הם קטנים על בורא עולם.

אם בורא עולם יכול לברוא בן אדם מתפקד ובריא, אז מה הבעיה לרפא את החולה? זה לא נס, זה השם.

הקב"ה הוא כל יכול, הוא גדול ונורא, הוא זה שיכול לשנות כל מציאות ולשפר כל סיטואציה שרק היינו רוצים.

כשבני ישראל היו במצב שהמצרים מאחוריהם וים סוף לפניהם, משה רבינו התפלל להשם שיציל אותם. הקב"ה אמר לו "מה תצעק אליי, דבר אל בני ישראל ויסעו" (שמות, יד) – אומר הרב הגאון יגאל כהן שליט"א – איך יכול להיות שזה מה שהקב"ה אמר? מה יהודי יכול לעשות בעת צרה אם לא להתפלל? למה השם אומר למשה רבינו "מה תצעק אליי"? אז מה הוא היה אמור לעשות?

הרב אומר שעניין זה מלמד אותנו מספר דברים, ובניהם העניין שאדם צריך לבדוק את עצמו לפני שהוא מתפלל האם הוא מאמין שהקב"ה יכול לענות לו על תפילתו.

אנו מתפללים לבורא עולם שירפא, שיעזור, שייתן זרע קודש, שיפרנס.. אבל האם אנו מאמינים בו שהוא באמת יכול? או שאנחנו מתפלפלים איך בכלל זה אפשרי, הרי הרופא אמר כך.. והבוס בכלל לא בכיוון של העלאה.. וכל הסיבות בעולם שמונעות מאיתנו לראות את בורא עולם ישירות. חובה עלינו להשתדל לנטרל את הסביבה, ולזכור אך ורק את מי שברא את כל העולם. קטן עליו!

כשאנחנו יושבות מול נרות חנוכה, בזמן המסוגל לישועות ולשמחות, לפחות חצי שעה לא עושות ממלאכות הבית, אלא מתרכזות בנרות, מסתכלות עליהם טוב טוב ומקיימות את כל הסגולות האפשריות הטמונות בחג המרומם הזה – לא נשכח לחזור ולשנן את הגדולה של הבורא יתברך. להסתכל טוב על האור שבוקע ולהתפלל לאבא שאוהב אותך יותר מכולם, להתפלל על כל מיצר ועל כל דאגה.. השם פה, הוא שומע אותך בוודאי.

לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת כותבת הטור : 0583266571.

דילוג לתוכן