הבטחה לעשירות!

הרב יגאל כהן שליט"א

סגולות רבות מובאות בספרים הקדושים שמסוגלות לפרנסה טובה, במאמר זה אשתדל להביא הבטחת התורה לפרנסה בשפע, וכל מי שיקיים אותה מובטח לו שלא ידע מחסור לעולם.
בגמרא (תענית ט') מבטיח רבי יוחנן "עשר בשביל שתתעשר", ומסבירים התוספות שם שהבטחת העשירות שהבטיח ר' יוחנן היא לא רק בתבואת השדה, אלא גם בכספים שמרוויח, כלומר, כשיהודי מרוויח כסף בכל דרך שהיא, אם יעשר ממנו לצדקה אזי מובטח לו שייתן לו הקב"ה עשירות.
ובאמת שכך פסק מרן השולחן ערוך בספרו בית יוסף (יורה דעה ס' רמז'), שמותר ליהודי לבחון את הקב"ה במצווה אחת בלבד, והיא מצות מעשר כספים, כמו שאמר הנביא מלכים פרק ג' "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די", פרוש דברי הנביא, מבקש הבורא יתברך מעמו ישראל, תביאו בבקשה את מעשרותיכם לביתי שלי והוא בית המדרש ובזה יהיה טרף למשמשי, לאותם תלמידי חכמים שיושבים ועמלים בתורתי, ואני מבקש מכם, אומר הבורא יתברך שתיבחנו אותי בזה, לאחר שנתתם את מעשרותיכם, תבדקו ותיראו איך אני משפיע עליכם שפע עד בלי די,
אנשים רבים ששמעו שיעורים בנושא מעשר כספים פונים אלי בשאלה, "אני כבר שנים נותן מעשר כספים ועדיין מצבי דחוק ביותר, מה עם ההבטחה של העשירות?", בתחילה לא הייתה לי תשובה לשאלתם. לאחר בירורים שעשיתי, גיליתי שכל אותם המתלוננים לא מקיימים את מצות מעשרות כהלכתן, ולכן עדיין לא נתקיימה בהם ההבטחה.

תנאי ראשון-
תנאי ראשון במצוות מעשרות הוא, שהנתינה תהינה מדויקת ולא פחות אפילו במעט, כמו שכתב מרן הבית יוסף (בש"ות אבקת רוכל ג'), שלמעשר יש סוד על פי הקבלה בנתינה מדויקת ואסור להפחית ממנו כלום, ואם רוצה לתת יותר, יתנה שהיותר ממעשר הכספים יהיה בתורת צדקה,

פעמים רבות שוכחים לעשר בהכנסות קטנות ובלתי צפיות כגון מתנה מההורים, מציאת כסף ברחוב שאין בו סימן, בונוסים ממקום העבודה וכדומה, ולכן הרוצה שתקוים בו הבטחת העשירות, ישים על ליבו שכל הכסף שמרוויח הוא ורעיתו ואפילו בני ביתו, מיד יעשר ויניח בצד כדי שלא ישכח, או שלפעמים מתעכבים עם המעשרות וכשמצטבר סכום גדול קשה מאד לעשר.
תנאי שני-
הבטחת הנביא לעשירות תלויה בקיום תחילת הפסוק "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף לביתי", ומסביר רש'י שיהיה המעשר טרף למשמשי דהיינו אוכל ללומדי התורה,

וכותב החפץ חיים בספרו אהבת חסד, שהבטחת העשירות היא רק למי שנותן את מעשרותיו לעמלי תורה או לעניים,

את הסיבה שהסכים הבורא יתברך שיבחנו אותו במצות המעשרות כתב הרד'בז בתשובותיו, בשביל שיהיה המשך קיום ללומדי התורה ולעניים בעם ישראל, ולכן אמר הקב'ה מוכן אני שתבחנוני בזה ובלבד שתפרנסו את העניים ועמלי תורה.

ואע'פ שגדולי האחרונים שבראשם מרן רבנו מרן עובדיה יוסף זצ'ל פסק בשו'ת יחווה דעת שיכול להחשיב פרנסת בניו הגדולים ממעשר כספים וכך נוהגים רבים מאחינו בית ישראל, מכל מקום אין בזה את הבטחת הקב"ה לעשירות
ולכן הרוצה לזכות בהבטחה נפלאה זו, יקפיד לחשב את מעשרותיו מכל הכנסותיו ואם קשה לו לחשב כגון שהוא עצמאי יפנה לתלמיד חכם שיעזור לו בזה' וכן יבדוק היטב למי הוא תורם, מפני שאם נתן צדקה לעניים שאינם מהוגנים בגמרא (בבא בתרא ט' עב') מבואר שאינו מקיים בזה מצות צדקה, ולצערנו הרבה אנשים תמימים נופלים ברשתם של רמאים ותורמים למקומות שאינם מהוגנים, ולכן הברכה לא שורה בביתם ולבסוף באים בטענות על הבורא יתברך מדוע אינו מקבל את הבטחתו.
לעניות דעתי כשם שאדם לא ישקיע את כספו בעסק שהוא לא מכיר ולא בדק את אמינותו כך אסור לתת מעשרותיו למקום שלא בדק את אמינותו ואת פעולותיו, ויש לזכור בזה כלל גדול בשו'ע, פסק שאדם לא ייתן צדקה, אלא אם כן ממונה עליה תלמיד חכם וירא שמים, שיודע איך להתנהג עם כספי הצדקה על פי ההלכה, ואם מפריש לעמותה שאינה מנוהלת על ידי יהודי ירא שמים שבקיא בהלכות צדקה אזי אינו יכול לבחון את הבורא יתברך.

ולכן קודם נתינתו יבדוק עם תלמידי חכמים וישאל עצתם האם לתרום למוסד פלוני וכו', ולאחר שבירר את הדברים ומצא כי העומד בראש האירגון הינו ראוי להיות אחראי לנהל קופת צדקה אזי יחלק את מעשרותיו למקומות שכאלו ובלבד שיתמכו בעמלי תורה ובעניים.ומובטח לו שיקוים בו הבטחת התורה הקדושה.