העתיד שלי – בידיים שלי!

הרב יגאל כהן שליט"א

כדי לשכנע אותך קורא יקר, כמה חשובה ומועילה היא מידת הביטחון, בבורא יתברך, ומה מחכה לך, כאשר תזכה להיות בעל ביטחון, ואיך בעזרתה תוכל להשיג את כל משאלות ליבך, ולא תדע חוסר לעולם. אציג בפניך מעט מהפסוקים שבהם מופיעים הבטחות אלו וכן מאמרי חז"ל בסגולת מידת הביטחון.
ובנוסף ישנה סגולה נפלאה שמובאת בספרים הקדושים, והיא אמירת פסוקי ביטחון בה' יתברך, שבכוחם לחזק את ביטחונו של האדם בבוראו, ולהושיע אותו מכל צרה.
וככל שנשנן פסוקים אלו בליבנו כך תתחזק בתוכנו מידת הבטחון.

"לישועתך קיוויתי ה'"
פסוק זה אמרו יעקב אבינו ע"ה כשראה ברוח קודשו איך שמשון נהרג ע"י הפלשתים, התפלל לבורא יתברך ואמר "לישועתך קיוויתי ה'". דהיינו רק ממך יתברך תבוא הישועה ולא מכוחו של אף אדם.
במדרש רבה פרשת ויחי (פרשה צח אות יד) מובא: אמר רבי יצחק הכל ב"קיוויתי". ומסביר בפירוש עץ יוסף שם, שאפילו אם אין לאדם זכויות לקבל מתנות ממנו יתברך, בכל זאת בגלל שמקווה אליו ומאמין ובוטח בו, בזכות זה בלבד יסיר ממנו הקב"ה את הייסורים, ויביא לו ישועתו.
פסוק זה אפשר לאומרו בג' אפשרויות – א) "לישועתך קיוויתי ה'". ב) "ה' לישועתך קיויתי". ג) "קיוויתי ה' לישועתך". והיא סגולה גדולה לאומרה בעת צרה, ולחזור עליו כמה וכמה פעמים, עד שיראה ישועות בודאי.
"ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה" (תהילים ט, יא).
כל אדם שמכיר את הבורא יתברך, ומבין שהוא המנהיג האמיתי, ומכיר את שמו שם ה-ויה ברוך הוא שהוא מידת הרחמים, ממילא בוטח בו ביטחון גמור, כי הקב"ה לא עוזב את מי שדורש אותו בלבד.
"ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי" (תהילים יג, ו).
פסוק זה אמרתי בזמנים שונים, כגון במבחנים קשים על חומר רב, כשהרגשתי שנסתמו ממני מעיינות החכמה, אזי חזרתי עשרות פעמים על פסוק נפלא זה, וזכיתי לראות בחוש איך שהבורא יתברך פותח לי מעינות חכמתו.
וכן כשמגיע זמן תשלום המשכורות לאברכים (שמונים וחמשה בן פורת יוסף), ואין בידי מספיק כסף לשלם, אני משנן לעצמי פסוק זה שמלמד אותי שאין לי זכויות כדי לבקש ולבטוח בבורא יתברך, אלא כולי תלוי בחסדיו הרבים של הבורא, וזה מעודד אותי מאוד. וב"ה זיכה אתנו ה', ומעולם לא איחרנו בתשלום לאברכים.
אם תתבוננו בפסוק זה תמצאו הבטחה שכל מי שיבטח ב"חסדיו" של הקב"ה מובטחת לו הישועה, שהרי דוד מסיים "יגל ליבי בישועתך", ואז – "אשירה לה' כי גמל עלי" – כלומר שהיה דוד המלך בטוח ב ישועתו מה' בזכות הביטחון.
* * *

"בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו" (תהילים כב, ה).
דוד המלך מעיד בפסוק זה שאבותינו הקדושים בטחו רק בבורא יתברך ולא באף אחר מלבדו, ובזכות זה הציל אותם מיד כל שונאם.
* * *
"רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו" (תהילים לב, י).
בילקוט שמעוני (תהלים רמז תשיט) מובא הסבר נפלא לפסוק זה.
"רבי אליעזר ורבי תנחום בשם רבי ירמיה, אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנו". אדם שהוא חלילה רשע ויש לו מכאובים רבים, וכמובן אין לו זכויות כדי לצאת מצרותיו, אם רק יבטח בבורא יתברך אזי הקב"ה יסובב אותו בחסד תמידי, וזאת רק בזכות שבטח עליו יתברך.
ועוד פרוש – "חסד יסובבנו" בכל מעשיו אשר יעשה, דהיינו סגולת הביטחון היא הגורמת שכל מה שצריך אצלו בחיים יהיה בחסד גדול.
* * *
"בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה, ויתענג על ה' ביתן לך משאלות ליבך" (תהילים לז', ג-ד).
רש"י מפרש פסוקים אלו, תבטח בה', ואל תגנוב דבר שאינו שלך, ותיתן צדקה לעני. ואם תשאל במה אתפרנס? תדע שתאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בקב"ה לסמוך עליו ולעשות טוב.
שוב מבטיח לנו דוד מלכנו, אל תיקח דבר שלא שלך או אינו מגיע לך, אדרבה תיתן משלך לאחרים שזקוקים לעזרה, ואפילו אם אין לנו זכויות לפרנסה ברווח, יפרנס אותנו הבורא יתברך בזכות מצות האמונה שהאמנת בו.
ממשיך דוד בהבטחתו ואומר "ותתענג על ה' וייתן לך משאלות ליבך" – פינוקים רבותי! לא רק דברים בסיסים, אלא נוכל להתענג על הבורא יתברך בכל משאלות ליבנו. כמובן אם הם לטובתנו.
* * *
"גול על ה' דרכך בטח עליו והוא יעשה" (תהילים לז, ה).
גלגל על הקב"ה כל צרכיך – כך מפרש רש"י פסוק זה – דהיינו: צריך בריאות, גלגל את זה על ה'. צריך פרנסה, גם את זה גלגל עליו. ילדים, גלגל על הבורא. וכן בכל הצרכים שלך בעולם. ולאחר שנגלגל אותם על הבורא, ע"י שתפנה אליו ותאמר לו "אבא אני צריך רפואה, תפתור לי את הבעיה בבקשה", וכן בכל דבר תמשיך ותהיה בטוח בחסדיו שיעזור לך, ואז הוא יעשה שוב הבטחה של דוד, אם נגלגל על ה' צרכינו ונבטח בו, הוא יעשה ללא תנאים או זכויות מיוחדות.
אדם שעומד בראש ההר, ובידו חבית שצריך להוריד אותה למטה, הטיפש, ירים את החבית על גבו ויחל במסעו כלפי מטה. לעומתו, החכם מניח את החבית על צידה ומגלגל אותה, בדרכה למטה כך יעשה גם הבוטח יגלגל על הבורא את דאגותיו.
"אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, ולא פנה אל רהבים ושטי כזב" (תהילים מ, ה).
אשרי האדם שלא סומך על הביטחון בבני האדם, כגון פוליטיקאים, רופאים, בנקאים, חברים, וכדומה, שאין בידם לעזור לאדם כלל, אלא שם מבטחו על ה' יתברך. ובהמשך אכתוב, שפסוק זה מרמז על יוסף הצדיק שפנה לשר המשקים ולא שם מבטחו על בוראו.
"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק, ואני אבטח בך" (תהילים נה', כג').
מסבירה הגמרא במסכת ראש השנה את פירוש המילה "יהבך" – משאך. דהיינו השלך על הקב"ה את משאך, כלומר כל המשאות שיש עליך כל ימי חייך, אל תרים אותם לבדך, זרוק אותם על הבורא יתברך.
ואפשר להוסיף בפרוש הפסוק, שלכאורה יש לשאול מדוע לא נאמר "הנח על ה' משאך" אלא "השלך" דוקא? ובאמת כשאדם מניח ביד חברו חפץ הוא לא ממש בטוח שחברו יתפוס, ולכן הוא מניח בלבד כדי שהחפץ יישאר בידו עד להנחתו המושלמת, אבל כדי לזרוק לחברו את משאו הוא חייב להיות בטוח שחברו יודע לתפוס שאם לא, זה ייפול בדרך. לכן אמר לנו דוד מלכנו "השלך על ה' יהבך", זרוק את משא חייך על הבורא יתברך, אל תפחד אולי זה יפול, אלא תבטח בו שהוא ייתפס את משאך והוא יכלכלך.
שוב הבטחה שכל הזורק משאלותיו אל הבורא יתברך, הבורא יכלכל אותו ללא תנאי.
"משמועה רעה לא ירא נכון ליבו בטוח בה'" (תהילים קיב', ז).
הלל הזקן היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר (כמו סירנות של אמבולנס בזמננו), ואמר, אני בטוח שאסון זה הוא לא בביתי (ברכות ס.). ומסבירה הגמרא מדוע היה כל כך בטוח, משום שהיה מקיים פסוק זה, שהיה ליבו בטוח בבורא יתברך שלא יקרה אסון בביתו, ולכן לא פחד משמועות רעות, כי מי שבוטח בה' שלא יקרו דברים רעים בביתו, מובטח לו שלא יקרו דברים שכאלה.
ואם ננסה לדמות זאת לזמננו, אדם שבוטח בה' שלא יקרא נזק או מחלה או עוני בביתו, ממילא לא יפחד וידאג משמועות מלחמה או מיתון או מחלות וכדומה, מפני שיודע שבו זה לא יפגע.
"כי פחד פחדתי ויאתני ואשר יגורתי יבא לי" (איוב ג, כה).
"חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישגב" (משלי כט, כה).
הגמרא (ברכות ס.) מספרת על יהודה בר נתן שהיה הולך אחרי רב המנונא, והיה נאנח מפחד שלא יבואו עליו ייסורים, אמר לו רב המנונא כנראה שאתה רוצה שיבואו עליך ייסורים, ולמד את זה מהפסוק שאמר איוב "אשר יגורתי יבא לי", ודרש, איוב היה צדיק ירא שמים וישר וסר מרע, ובנוסף היה עשיר גדול ובעל נכסים, וגם נתברך בילדים צדיקים ומוכשרים, וכך גם בנותיו, ומרוב הצלחתו במעשה ידיו. מכל העולם כולו רצו לעשות עימו עסקים, כמו שאומרת הגמרא (פסחים קיב.) "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך".
אבל בתוך ליבו פחד תמיד – אולי אפסיד את כל ממוני? ואולי יקרה משהו רע לבני ולבנותיי? אולי אפסיד את בריאותי ואחלה במחלות שונות ומשונות?
ובסופו של דבר קרו לו כל הדברים שמהם פחד כל כך!
ביום אחד איבד את כל ממונו, ובאותו יום מתו בניו ובנותיו, ובנוסף באותו יום לקה בצרעת בכל גופו.
מחשבות חיוביות מביאות דברים טובים על האדם! – כך מלמדת אותנו הגמרא מדברי איוב.
אם נחשוב שהבורא יתברך אוהב אותנו, ובגלל אהבתו יתן לנו עתיד טוב יותר, עתיד של נחת ושלוות הנפש, עתיד של בריאות טובה, פרנסה בשפע והצלחה, אזי הבורא יתברך ימשיך את מחשבותינו, ויבוא עלינו כל הדברים הטובים.
ואילו מחשבות שליליות חלילה, כגון שלא יקרה אסון במשפחה, או בפרנסה, או בבריאות, וכן אם הילדים וכו', עצם המחשבות הרעות יכולות לגרום לקטרוג בעולמות העליונים, שיגרום שיבואו עליו חלילה כל הדברים הרעים שחשב עליהם, כמו שהעיד על עצמו איוב.
ולכן כדאי מאוד לאדם להרגיל את עצמו במחשבות על עתיד ורוד, של דברים טובים. ואם נכנסת במחשבתו מחשבה על עתיד שלילי, מיד ישנן בליבו פסוקי ביטחון שיגרמו לו להאמין בעתיד טוב ומתוק.

[מתוך הספר יגל ליבי בישועתך]