ילד קטן שאמא שלו לוקחת אותו לחיסון בטיפת חלב חושב באותם רגעים שאמא רוצה להרע לו, שהיא לא אוהבת אותו ואפילו מכאיבה לו כעת. הוא אינו מבין את טובת הדבר עבורו. אדם שאת יודעת בוודאות שאוהב אותך – האם את חשה את אהבתו בכל רגע? אם לרגע אמא שלך תכעס עלייך מה תחשבי? שהיא כבר לא אוהבת אותך? או שהיא מחפשת להתנקם בך חלילה? פעם קמת בבוקר ורגל אחת כואבת מהרגיל והגב נתפס? במצב כזה ישנה נטייה להתלונן ולשאול: "איפה בורא העולם? למה הוא עושה את זה? הוא בטח רוצה להרע". גם בתקופות לא טובות של עם ישראל הרבה שואלים את אותה שאלה, איפה היה אז הקב"ה? למה הוא עשה את זה? ועל ידי כך אף מתרחקים מבורא עולם כי אנחנו קטנים מידי בשביל להסביר או להבין את דרכיו. אבל הרב הגאון יגאל כהן שליט"א מתריע כי בל נשכח שאותו בורא עולם ש"מחפשים" אותו בקושי, היה ויהיה בהרבה מקומות טובים יותר. באותה מידה ששואלים היכן הוא היה בקושי, צריך לשאול איפה הוא היה בטוב שלנו? כשקמת בבוקר עם שתי רגליים מתפקדות וחוליות בדיוק במקום – הערכת את זה והרגשת את אהבתו יתברך מתפרצת עלייך? האם אנחנו מעריכות שהראש לא כואב כל יום? האם אנחנו מעריכות את החמצן שהקב"ה נותן באפנו?
את כל האיברים הפנימיים שמתפקדים ללא הרף בלי שנגיד להם מה לעשות ובלי שום קשר למה שאנו פועלים ביומיום לטוב ולמוטב. הרבה יותר קל להתלונן על הרע מאשר להעריך את הטוב, כי הקיים נראה כמובן מאליו, הוא לא נראה לנו כנס בפני עצמו, אלא נעשה כהרגל. כל יום קמים עם אוזניים שומעות ועיניים רואות, הקיים נהפך לברור וכבר לא שמים לב אליו, וכך מתפנה המקום במוח להסתכלות והתבוננות, אם ההתבוננות לא תהיה לכיוון החיובי, נותר לה הכיוון השלילי. ולכן צריך כמה שיותר להסתכל על הטוב הקיים. להעריך דברים קטנים במציאות שלנו כיום בלי שום תנאים, עצם ההליכה בבוקר לעבודה ועצם זה שהגב לא תפוס והראש לא כואב.. כבר על כל זה צריך לומר תודה רבה עשרות פעמים ואז אין מקום פנוי בראש עבור דברים פחות נעימים. "תוכו רצוף אהבה"- בתוך, לא תמיד בחוץ. בפנימיות של עבודת הקב"ה בעולמו. מתחת לפני השטח שם וודאי ישנו רצף של אהבה, אין כלום באמצע. אין עוד רגשות מעורבים בסיפור, הכל רצוף אהבה בפנים, בתוך, רק אם מתבוננים עמוק ולא שטחי. אך מבחוץ, מעל לפני השטח, בחיי היומיום קצת יותר קשה להרגיש ולראות תמיד את אהבת הקב"ה אלינו, כמו ילד שלוקחים לחיסון בטיפת חלב. הנסיונות והמהמורות שעוברים בדרך לא תמיד מראים לנו שה' הוא אבא שמתכוון רק לטוב ושכל מה שהוא עושה נובע אך ורק ממקור של אהבה ונתינה. אך אם נסתכל לעומק, לתוך הנהגת ה' בעולם – שם יש רק אהבה. ה' יתברך רחום וחנון, הוא אוהב אותנו אהבה אינסופית והמטרה היחידה שלו בבריאת העולם בכלל וכלפי האדם בפרט הינה להטיב. לעשות רק טוב לילדים שלו. והוא עושה לנו כל כך הרבה טוב שזה לא הוגן לזכור לו רק את הרע. אם נתבונן ונזכור מטרה זו כל שניה ורגע מחיינו יהיה לנו קל יותר להרגיש את אהבתו אלינו. קניין כזה נותן כוחות נפשיים ופיזיים להתמודד. כי "אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך".