"לגבי עולם הבא, איני יודע האם חלקך טוב משלי – אך בעולם הזה, בטוחני ששלי טוב משלך". אמר הרב אלעזר מנחם מן שך זצ"ל לאחד מעשירי תבל. לעשיר בוודאי יש את כל תפנוקי העולם הזה וכל מה שיחפוץ יש בידו להשיג, הרב הצדיק היה חי בבית פשוט ללא שום מותרות ותפנוקים ועדיין אמר שלו טוב יותר בעולם הזה, ובוודאי שאינו משקר חלילה או משנה מהאמת, אז מה עומד בעמקות העניין? מילא היה אומר לעשיר שבעולם הבא חלקו של הרב גדול מן העשיר, היה יותר מובן. אך דבר גדול טמון בדבריו אלו – אדם שעשיר בכסף בעולם הזה לא בטוח שהוא מאושר. הרי מיהו העשיר האמיתי? השמח בחלקו.
אדם עשיר תמיד רוצה עוד ועוד, אין סוף לתאוות ואין סוף לרצונות הגשמיים. תמיד יש מקום לעוד הכנסה, עוד עסק ואין רוגע ושלווה בעולם הזה. אך אדם פשוט שמסתפק במועט יש לו שמחה במה שיש לו, גם אם אין לו הרבה. הוא לא במרדף אחרי "עוד" אלא הוא מסופק. ברגע שהולכים בדרך התורה והמצוות יודעים בוודאות שמה שיש לנו זה הכי טוב עבורנו ושמחים במה שיש. מעריכים את הבריאות, את הגוף שמתפקד, את הבעל והילדים, מעריכים קודם את הדברים ה"מובנים מאליהם" ואחר כך עוברים לשולי. עבודה וכסף זה חשוב, אך העיקר נמצא קרוב יותר. בבית. כשאשה מבינה שעיקר חייה ועיקר עבודתה מתרכז בארבעת אמותיה, בבית המקדש הפרטי שלה אזי הרבה יותר קל לה לעשות את תפקידה (שהרי ממילא תעשה). כשמתכחשים לעיקר – הטפל תופס מקום ורוצה להיות העיקר ועל ידי כך נוצרים חילופי תפקידים הגורמים לחוסר איזון מוחלט וקושי בתפקוד היומיומי. "טוב פת חרבה ושלווה בה..", עדיף לאכול אוכל פשוט ולהיות שליו וטוב לבב מאשר לאכול דברים מיוחדים ולהיות במריבות ובקשיים עם בני הבית. לא שווה כלום למיליונר אם אין לו ילד בבית שקורא לו "אבא", כל מיליונר היה מוכר את כל הונו בשביל בריאות. ברגע שאת מחוברת לדרך האמונה והמידות הטובות, ברגע שאת מקשיבה לבורא העולם בדרכו המופלאה שרק היא גורמת לאדם להיות מאושר – את העשירה האמיתית. כי רק מי שהולך בדרך התורה והאמונה, יכול להיות שמח ומאושר הרבה יותר מכולם, ומדוע? כי הוא יודע שהקב"ה בכבודו ובעצמו איתו בכל מקום ובכל רגע. תמיד יש לך למי לפנות, תמיד יש לך על מי להישען. האדם העשיר בתבל יכול בכל רגע ליפול מנכסיו, או ח"ו להרגיש לא טוב.. אבל ברגע שאדם מחובר לאמת, לקדוש ברוך הוא, למקור הטוב והשפע, למקור השמחה והאמת – אזי אין מנוס אלא להיות מאושר כי אנו סמוכים ובטוחים שיש מי שמעלינו, שדואג לנו ומחליט עבורנו את הטוב ביותר. הוא המנהיג, הוא המשגיח, הוא נותן ועושה חסדים איתנו בכל רגע ורגע. ומי אנחנו שנהיה עצובים במה שהוא החליט שטוב לנו? הקב"ה מכיר אותנו הכי טוב וכל מה שעושה זה לטובה. ככל שנשכיל ונכניס זאת מהר יותר למוחנו ולאחר מכן לליבנו כך נרגיש טוב יותר ונשמח במה שיש לנו. והלוואי ונזכה להסתכל על אדם אחר שכביכול בעיניים שלנו יש לו הכל מבחינה גשמית ועדיין נחשוב בליבנו (ללא טיפת גאווה) שלנו יותר טוב ממנו בעולם הזה. כי דרך חיים מהולה באמונה ותורה הינה דרך חיים ששווה מיליונים, כפשוטו. אנשים רבים היו משלמים עבור ההרגשה המתוקה הזו שיש מי שתמיד דואג לך. בכל מקום! נמוך ככל שיהיה. שנזכה להרגיש את הדבקות והחיבור לקב"ה כל הימים.