אלול !!

אלול !!

בתקופת ימים אלו שלפני ראש השנה, כולנו מתחזקים ומשתדלים לעשות קצת או הרבה מעבר למה שעושים ביומיום. הקב"ה רואה את חודש אלול שלנו וכך יודע את הרצונות האמיתיים שמתרחשים בליבנו, מה באמת את רוצה.. עד כמה באמת את מעוניינת להיות קרובה לאבא וכמה את מוכנה להקריב עבור זה. נכון, זה קשה. לא קל לשנות את ההתנהגות או הלבוש איך שנכנס חודש אלול, אבל הפסיעות צריכות להיות קטנות, לאט לאט ובטוח. ובחודש אלול הכול מקבל משמעות אחרת. יש סיעתא דשמיא מיוחדת בחודש הזה. הקב"ה קרוב מתמיד, שומע מתמיד. כדאי לנצל כל רגע ולהתקרב אליו, כל אחת בדרך שלה ולפי הדרגה שלה, אבל העיקר הוא לא לשכוח, שאלו רגעים חשובים שמקרבים אותנו ליום הדין הגדול והנורא, יום ראש השנה..

כבוד הרב הגאון יגאל כהן שליט"א מדגיש ואומר להתכונן בחודש אלול ולהתקרב לבורא עולם מתוך אהבה ולא מתוך פחד. זה לא פשוט, ראש השנה הוא יום כל כך גורלי שכן מפחיד לחשוב מה יכול להיגזר ביום הזה, אבל הרב מחדד שצריך את האהבה פה ולא את הפחד.

עבודת השם מפחד לא מחזיקה הרבה זמן, כמה אפשר לפחד? זה רגש שלא נעים להרגיש אותו בלב.. הוא לא מחזיק . ועבודה מאהבה, שאת אוהבת את מה שאת עושה, שאת אוהבת אדם את מוכנה לעשות בשבילו גם דברים שיוצאים מגדר הרגיל, את תמיד שמחה להיות שם בשבילו ולעשות עוד ועוד, הרגש הזה הוא נעים בלב.. אנחנו יצורים שאוהבים לאהוב ולהיות נאהבים אז זה מחזיק לאורך חיים שלמים, ואם אין את זה הנשמה מחפשת למי להתחבר ואת מי לאהוב.

אז הכי כדאי למלא את זה במי שאמר והיה העולם, כי בכל מקרה, הוא היחיד שיכול לפעול משהו בעולם הזה. ומתוך האהבה הזו לאבא, שאנחנו רוצים להחזיר לו ולו במעט על הטובות והחסדים שהוא עושה עמנו בכל רגע, מתוך אהבה אמיתית והכרת הטוב, אנחנו מתקרבות ועושות מעשים מיוחדים בחודש אלול, גם אם במשך השנה לא הקפדנו כל כך.

זה חודש שמראה את הרצונות שלך, איפה היית רוצה להיות והקב"ה ייתן לכולנו כוחות להמשיך ולהתעלות.

לפני שנה הרב שלנו איבד את הנכדה שלו, הסיפור מפורסם ולמדנו ממנו כל כך הרבה לחיים שאין לתאר. מי שקוראת בהתמדה את הטור זוכרת שכתבנו על המקרה הזה כמה חיזוקים באמונה שנחקקים בלב פנימה מהעוצמות נפש שאמונה נותנת ליהודי, שהכול כמובן ממה שהרב אמר באותה תקופה. אך גם אמרנו באותו טור שבטח עוד נלמד מזה עוד הרבה לימוד לחיים.

אז כאן, בגלל שעוברת השנה, נספר שבאותו היום שהקב"ה החליט לקחת את התינוקת המתוקה, והרב כידוע החליט ללכת למסור שיעור תורה באשדוד מיד לאחר ההלוויה, בכוחות נפש שאין כדוגמתם, יש עוד משהו 'קטן' שלא יודעים. הרבנית שתחיה סיפרה לי שלפני שהוא הלך לשיעור, הוא ישב ודיבר עם כל אחת מבנותיו כמה מילים שנותנות חיזוק באמונה.

לפני שהוא הלך וחיזק את כל עם ישראל בעצם כך שבכלל הלך לשיעור, ובמיוחד בדברי התורה שיצאו מפיו באותו היום, אבל לפני הכול – בני ביתו. זה לימוד מאוד מאוד חשוב, לכולנו.

הוא מצא זמן, קודם כל, לפני שהוא הלך ולא אחרי – לבנות שבבית, שכמובן היה להן קשה מאוד, הוא נתן לכל אחת לשפוך את ליבה ולעודד בכמה מילות אמונה שנותנות כוח לכל החיים.

וזה מדהים, כל אחת במקום הטוב שלה, שהקב"ה לא ינסה אותנו בדברים קשים, אבל מדובר על היומיום.. לפעמים יש לנו סבלנות לחברה ולבת שלנו לא. לפעמים אתה הולך למסור שיעור ושוכח שאשתך צריכה לדבר איתך, או שהילד צריך עזרה במשהו.

כמה חשוב הסדר עדיפויות בחיים, הרב פעם התבטא ואמר שלא שווה כל זיכוי הרבים שלו בחוץ אם עם בנותיו הוא לא ידבר ויסביר את העולם הזה.. וזה יכול לתפוס אותנו בכל כך הרבה תחומים ביומיום. ניתן על זה את הדעת. ונתקרב לבורא עולם מתוך אהבה ושמחה.

שבת שלום ומבורך.