זהו המפתח לשער של הקדוש ברוך הוא!

המפתח

כולן רוצות ישועות. לכל אחת ישנו חוסר מסוים.
אחת רוצה בית, שניה רוצה בעל, שלישית רוצה בן… רביעית רוצה להיות רזה יותר…
כל אחת עם הרצון המיוחל שלה שטרם התממש.
למי יש מפתח לכל הישועות?
איזה מפתח יכול לפתוח לנו את כל השערים הטובים של הקב"ה?
הרב כחלון שליט"א אומר "בואו שעריו בתודה" – איך באים בשערים של הקב"ה? דרך ההודאה. אמירת התודה היא המפתח.
זהו המפתח שפותח את כל השערים וכך מגיעים ישירות לכל הישועות שצריכים.
אמירת התודה היא בראש ובראשונה מועילה לאדם המודה,
כך לומדים להעריך את הדברים 'הקטנים' והשגרתיים ולא מתייאשים מכל החוסר אלא הפוך, שמחים מחצי הכוס המלאה.
הרב יגאל כהן שליט"א שואל – מתי ישנו סיכוי גדול יותר לאדם להינצל?
אדם שהקיש אותו נחש והוא באמצע העיר ליד בית חולים או אדם שהקיש אותו נחש והוא במדבר שממה? למי יש יותר סיכויים לחיות?
אומר ר' אברהם בנו של הרמב"ם, אדם שנמצא במדבר ואין לו אף אחד שיציל אותו – יש לו יותר סיכוי להינצל, ומדוע? כי הוא פונה וסומך אך ורק על הקב"ה ולא על אף אדם אחר, ואז הקב"ה מוכרח להציל אותו.
אותו אדם שהקיש אותו נחש ליד בית החולים יש לו פחות סיכוי להינצל, כיוון שהוא סומך על הימצאות בית החולים, סומך על הרופא שירפא אותו וכך בקלות שוכח את בורא כל העולמים.
שוכח את מי שנותן חיות באפו של הרופא ושכל בקודקודו בכדי שיוכל לרפאו.
חובה עלינו לקחת זאת לתשומת ליבנו בכל העניינים ועל ידי כך –
כל חיינו ישתנו מקצה לקצה.
בכל סיטואציה צריך להכניס את הקב"ה לתמונה, כי הוא מחבר הפאזל.
לא לשכוח שהכול ממנו, הכול שלו, כל מה שקורה לנו בחיים – ממציאת בגד בחנות ועד למציאת שידוך. מפרוסת לחם עם גבינה בבוקר ועד לחסד שנקרא לידה, כל דבר קטן או גדול ככל שיהיה. הכול בא ישירות ממי שאמר והיה העולם.
אותו בורא כל העולם אוהב אותך כבת יחידה שלו, מחכה שתסמכי רק עליו.

בכל דבר בחיים שקורה לך, תדעי, ברגע שתזרקי את השכל לפח, ותעברי את המהמורה יד ביד עם הקב"ה שעינייך נשואות אך ורק אליו, בלי שום עזר וסיוע מצד בשר ודם – במקרה כזה, אין לקב"ה ברירה, אלא לעזור לך.
כך היה בקריעת ים סוף, נחשון בן עמינדב קפץ ראשון למים העמוקים,
איפה ההיגיון שלו היה כשעשה זאת?
זו בדיוק החכמה, לזרוק את השכל ולהישען רק על הקב"ה, הוא קפץ למים ואמר "באו מים עד נפש", ברגע שלא היו עוד אופציות חוץ מריבונו של עולם, לא היה לו שום גלגל הצלה באזור או מציל שיציל אותו – עיניו היו נשואות אך ורק לבורא עולם.
אז ברגע העוצמתי הזה בין חיים למוות – הקב"ה היה חייב לענות לו.
על ידי האמונה שלו נעשה לו נס והקב"ה שידד את מערכות הטבע וקרע את הים לשנים עשר גזרים.
למה הקב"ה חיכה דווקא לזה? הוא לא יכול היה לקרוע את הים כמה דקות לפני שנחשון קפץ? אלא ללמדנו שהקב"ה מחכה לראות את הצעד הראשון שלנו, מחכה לראות את "ההתאבדות" עליו. את זריקת השכל ואת האמונה התמימה וההחלטית רק בו.
רק אז הוא מושיע, גם אם זה מעל הטבע!
כך הקב"ה יכול לחתן אותך גם אם זה נראה לך רחוק ולא הגיוני,
כך הקב"ה יכול לתת לך ילדים גם אם אין סיכוי מבחינה רפואית,
כך הקב"ה יכול לרפא את כל החולים בעמו ישראל,
על ידי אמונה "מתאבדת", אמונה שכל כולה זה הקב"ה, ואין עוד כלום בעולם מלבדו.
הוא חייב. לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת הכותבת: 058-3266571

דילוג לתוכן