לא אוהבים אותי!

יֵשׁ עוֹד חֲרָדָה הַנִּקְרֵאת 'חֶרְדַּת נְטִישָׁה' – יֶלֶד הַגָּדֵל בְּבַיִת שֶׁהוֹרָיו לֹא נָתְנוּ לוֹ אַהֲבָה וּתְמִיכָה מַסְפֶּקֶת, וּפְעָמִים אַף אָמְרוּ לוֹ – "אִם לֹא תִּתְנַהֵג יָפֶה נוֹצִיא אוֹתְךָ מֵהַבַּיִת", אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ – "תִּזָּהֵר!!! אֲנַחְנוּ נִשְׁלַח אוֹתְךָ לִפְנִימִיָּה" – פְּעָמִים רַבּוֹת זֶה יִגְרֹם לוֹ לְ'חֶרְדַּת נְטִישָׁה'.
אוֹתוֹ הַדָּבָר יֶלֶד שֶׁהוֹרָיו הִתְגָּרְשׁוּ, וּבְלִבּוֹ קִנְּנָה הַמַּחֲשָׁבָה – 'אוּלַי אַף אֶחָד מֵהַהוֹרִים לֹא יִרְצֶה אוֹתִי' יֶלֶד שֶׁכָּזֶה, יָכוֹל לְפַתֵּחַ פַּחַד תְּמִידִי שֶׁיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ. כָּךְ יִהְיֶה גַּם עִם גֶּבֶר אוֹ אִשָּׁה שֶׁחָווּ פְּרִידָה מִבֶּן הַזּוּג בְּעַל כָּרְחָם, עַל פִּי רֹב הֵם מַרְגִּישִׁים כָּל הַזְּמַן חֲרָדָה פְּנִימִית, שֶׁאוּלַי יַעַזְבוּ אוֹתָם שׁוּב אוֹ שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים אוֹתָם. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ גּוֹרְמִים לְ'חֶרְדַּת נְטִישָׁה'.
כָּל אָדָם בָּעוֹלָם רוֹצֶה לִהְיוֹת 'נֶאֱהָב' עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְעַל יְדֵי אֲחֵרִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלִּפְעָמִים הוּא עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת רַבּוֹת וַאֲפִלּוּ פְּעֻלּוֹת שֶׁמַּזִּיקוֹת לְעַצְמוֹ כְּמוֹ עֲבֵרוֹת פְּלִילִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, רַק כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הָאַהֲבָה שֶׁהוּא רוֹצֶה. אֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְלִים מֵחֶרְדַת נְטִישָׁה חוֹשְׁבִים כָּל הַזְּמַן – 'אוּלַי לֹא אוֹהֲבִים אוֹתִי'. אַף אִם קְרוֹבֵיהֶם אוֹמְרִים לָהֶם בִּמְפֹרָשׁ – 'כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, כַּמָּה אַתָּה אָהוּב עַל כֻּלָּם', בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁזֶּה אֲמִתִּי, הַפִילְטֵר שֶׁהוּא יָצַר בְּתוֹךְ עַצְמוֹ בְּיַלְדוּתוֹ וּבְבַגְרוּתוֹ, צוֹעֵק לוֹ – 'לֹא אוֹהֲבִים אוֹתְךָ'.
אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה לִפְעָמִים הֵם יַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּדֵי לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם, גַּם אִם זֶה יָבוֹא עַל חֶשְׁבּוֹן הַבְּרִיאוּת שֶׁלָּהֶם, הַזּוּגִיוּת שֶׁלָּהֶם, אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר שֶׁחָשׁוּב לָהֶם – וְזֶה פּוֹגֵעַ בָּהֶם. בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן הֵם מְנַסִּים לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם. אִם הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁמִּישֶׁהוּ אֵינוֹ מְרֻצֶּה מֵהֶם, מִיָּד הֵם מִתְמַלְּאִים בְּאַכְזָבָה, הֵם מַלְקִים אֶת עַצְמָם עַל זֶה שֶׁגָּרְמוּ לְמִישֶׁהוּ לְהִתְאַכְזֵב. וְאַף אִם אֶלֶף אִישׁ מְרֻצִּים מְאֹד מֵהֶם, מַסְפִּיק אֶחָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְרֻצֶּה כְּדֵי לִגְרֹם לָהֶם אַכְזָבָה פְּנִימִית עֲמֻקָּה.
אֲבָל זוֹ טָעוּת גְּמוּרָה…
כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַלָּלוּ נוֹבְעוֹת מִמַּחְשָׁבוֹת מֻטְעוֹת שֶׁהִשְׁתָּרְשׁוּ בָּנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם, וְזֶה פָּשׁוּט לֹא נָכוֹן. אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְכַבֵּד כָּל אָדָם, אֲבָל גַּם אִם מִישֶׁהוּ לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מִפְּעֻלָּה שֶׁעָשִׂינוּ, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֵינֶנּוּ בְּסֵדֶר. אִי אֶפְשָׁר לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם בְּכָל פְּעֻלָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה, וְגַם אִם מִישֶׁהוּ הֵעִיר לָנוּ עַל פְּעֻלָּה שֶׁעָשִׂינוּ, זוֹ זְכוּתוֹ, וְאָנוּ צְרִיכִים לִבְדֹּק אִם יֵשׁ צֶדֶק בִּדְבָרָיו וּלְנַסּוֹת לְתַקֵּן, אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא לְהַלְקוֹת אֶת עַצְמֵנוּ! (בִּפְרָט שֶׁפְּעָמַיִם רַבּוֹת אֵין צֶדֶק בַּהֶעָרָה, וְלֹא צָרִיךְ לְיַחֵס לָהּ חֲשִׁיבוּת).
'אֲנִי אָשֵׁם'
'אַתָּה אָשֵׁם' – זֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁרַבִּים שָׁמְעוּ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמַהֲלַךְ חַיֵּיהֶם, וּלְצַעֲרֵנוּ, רַבִּים מֵהֶם בֶּאֱמֶת מַאֲמִינִים שֶׁכָּל דָּבָר רַע שֶׁקּוֹרֶה בְּקִרְבָתָם – זֶה בְּאַשְׁמָתָם, וְלָכֵן הֵם חַיִּים בְּהַרְגָּשַׁת אַשְׁמָה תְּמִידִית.
כְּמוֹ אִמָּא שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֶחָד מִילָדֶיהָ מִתְחַצֵּף וּמִתְנַהֵג בְּצוּרָה לֹא נְאוֹתָה, מִיָּד הִיא מַאֲשִׁימָה אֶת עַצְמָהּ שֶׁזֶּה קָרָה כֵּיוָן שֶׁהִיא לֹא חִנְּכָה אוֹתוֹ כָּרָאוּי – דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל. גַּם אֵצֶל הוֹרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים לְהַעֲנִיק חִנּוּךְ טוֹב לְיַלְדֵיהֶם, יָכוֹל לִקְרוֹת לִפְעָמִים שֶׁהַיְלָדִים מִתְחַצְּפִים אוֹ נִזְרָקִים מִבֵּית הַסֵּפֶר וְכַדּוֹ'. הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁאֵין שׁוּם קֶשֶׁר בֵּין הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבֵּל מֵהוֹרָיו לְמַעֲשָׂיו שֶׁל הַיֶּלֶד.
כָּךְ יִהְיֶה בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, בְּכָל טָעוּת שֶׁתִּקְרֶה הֵם יַאֲשִׁימוּ אֶת עַצְמָם. גַּם בִּבְעָיוֹת שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין, הֵם מִיָּד יַאֲשִׁימוּ אֶת עַצְמָם בִּבְחִירָה לֹא טוֹבָה שֶׁעָשׂוּ, אוֹ בַּטָּעֻיּוֹת שֶׁעָשׂוּ בְּמַהֲלַךְ הַנִּשּׂוּאִין. כְּשֶׁהַפַּרְנָסָה בְּבֵיתָם תִּקָּלַע לִקְשָׁיִים, הֵם יַאֲשִׁימוּ אֶת עַצְמָם, וְיַגִּידוּ לְעַצְמָם אֲנִי לֹא יֻצְלַח, תָּמִיד אֲנִי נִקְלַע לִבְעָיוֹת כַּלְכָּלִיּוֹת, כַּנִּרְאֶה שֶׁהַקֹּשִׁי הַזֶּה יְלַוֶּה אוֹתִי הַרְבֵּה זְמַן.
אוּלַי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מָה רַע בָּזֶה שֶׁאָדָם מַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ כָּל הַזְּמַן? הֲרֵי עַל יְדֵי כָּךְ הוּא יְנַסֶּה לְהִשְׁתַּפֵּר כָּל הַזְּמַן. הַדְּבָרִים נְכוֹנִים בְּמִנּוּן עָדִין, וְרַק בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִגָּיוֹן, וְלֹא לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל רֶגַע. הַרְגָּשַׁת אַשְׁמָה תְּמִידִית גּוֹרֶמֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל לִפְעֻלָּה הֲפוּכָה, הִיא גּוֹרֶמֶת לְחֹסֶר שִׂמְחָה וְהַלְקָאָה עַצְמִית, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל הִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְדִכָּאוֹן וְאִי חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי תָּמִיד הוּא יֹאמַר 'אֲנִי אָשֵׁם'.
וּבִמְקוֹם לָקוּם עִם אֶנֶרְגִיּוֹת חִיּוּבִיּוֹת לְנַסּוֹת לְתַקֵּן וּלְהִשְׁתַּפֵּר, הַנֶּפֶשׁ נִכְנֶסֶת לְמַצָּב שֶׁל עַצְבוּת וְחֹסֶר אֱמוּנָה בַּיְכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר. וְלָכֵן פְּעָמִים אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת לוֹמַר, בָּזֶה אֵינֶנִּי אָשֵׁם, אוֹ שֶׁאֵין לְכָךְ שׁוּם קֶשֶׁר אֵלַי, וְלָדַעַת לְהַעֲמִיד אֶת הַדְּבָרִים בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן.
מתוך הספר "בחסדך בטחתי"