לטוב ולמוטב-מנהל העולם

לטוב ולמוטב – מנהל העולם

צריך לרשום את זה על המקרר, ומאחורי הדלת כשסוגרים ובכל מקום נגיש בבית – והכי חשוב להטמיע בלב ופשוט לשנן: "השם מנהל את העולם". ככל שנגיד את המשפט הזה יותר ויותר פעמים, תכנס בנו השלווה. גם אם בהתחלה זה רק מהפה לחוץ.

הוא מנהל, לא בדיעבד, לכתחילה, הוא המחליט, לא אני ולא אף אחד אחר.

לא משנה כמה שמיניות באוויר נעשה – הוא זה שמנהל את העולם. וככל שיותר נרגע – הוא יותר יחזיק את המושכות. ככל שנאמין יותר, ונסמוך עליו, הוא לא יאכזב. הקב"ה הוא אבא שלנו, מנהל העולם הוא הטוב האמיתי, התגלמות הטוב והמטיב בעולם הזה.

הוא עושה את הכי טוב עבורנו, כל הזמן ללא הפסקה. בלי שנעשה דבר בעבור זה. הלב שלך פועם בקרבך עכשיו, בחסדים גלויים וגמורים – מי אומר לו לפעום? מי נותן כל שניה ושניה פקודה כזו ללב לפעום?

האם שייך לומר שהוא מתעייף מלנהל את העולם? האם הוא שוכח איזשהו פרט? אי פעם? אז למה שישכח עכשיו? זה לא יכול להיות.

התפקיד שלנו זה תמיד לזכור את זה, ולא לשכוח בשום פינה ובשום מצב. גם כשממש ממש קשה, וההסתרה היא כל כך אמיתית, בל נשכח את בורא עולם. לא ניתן לאף אחד ולשום דבר להשכיח מאיתנו אפילו לשנייה את בורא עולם.

רק השם. אין עוד אף אחד שאוהב אותך ורוצה בטובתך כמו בורא עולם.

תגידי את זה, תתני לעצמך לחוש את זה, בכל דבר קטן, לא רק בגדול. להעריך כל דבר קטן שכבר נדמה לנו שהוא רגיל ומובן מאליו אבל זה ממש לא כך.

אנשים שניצלו מהתופת שהייתה בשמחת תורה האחרון, מעריכים פתאום כל נשימה ונשימה. לא מאמינים שהם זכו להמשיך ולחיות.. כל כך הרבה מסביבם נהרגו.. כל כך הרבה דם של יהודים קדושים נשפך. זה לא פשוט בכלל מה שעברנו כעם. משפחות שלמות בוכות עד עצם היום הזה על יקירים שלהם שנלקחו בטרם עת, כל כך עצוב וקשה להכיל.

וזה שיש עוד חטופים בעזה, בכלל הדעת לא יכולה לתפוס את זה.

ובכל זאת, כששאלו את הרב הגאון יגאל כהן שליט"א "איפה היה הקב"ה בשביעי באוקטובר?", הוא תמיד חוזר ואומר שזה לא הוגן לשאול את השאלה הזו. כי איפה היה אותו הקב"ה בכל המלחמות שניצחנו עד היום, ואיפה הקב"ה נמצא עכשיו בכל נשימה ופעימת לב שעדיין פועם אצלנו? ואיפה הוא היה עם כל אותם ניצולים שניצלו מהתופת? יש כל כך הרבה מקומות טובים שהוא היה ויהיה איתנו אז למה לזכור לו דווקא את סטירת הלחי הזו שנתן לנו? כנראה שהגיע לנו.. אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אנחנו רק בטוחים שהשם יתברך הוא טוב ורוצה רק בטובתנו. כמו אבא שאוהב ולוקח את התינוק שלו לטיפת חלב לעשות לו חיסון. התינוק לא מבין למה זה טוב לו לקבל זריקה שכרגע מאוד כואבת לו, אבל אבא שלו יודע את המהלך הרחב יותר, הוא יודע ועושה את הכול רק לטובת הילד שלו. הוא אוהב אותנו ושומר עלינו מכל משמר, בעבר בהווה ובעתיד.

בכל דבר קטן כגדול ביומיום שלנו, לא נשכח שזה מבורא עולם. הוא מנהל את כל העניינים. גם הילדה שמתמרדת פתאום, והילד שרוצה לעשן סיגריות זה מבורא עולם. גם מה שנראה טוב וגם מה שנראה פחות, זה הוא. והוא יודע הכי טוב. נתפלל אליו בתחנונים.. ועכשיו זה זמן מסוגל מאוד, בזכות רבי שמעון בר יוחאי הקדוש נתפלל לקב"ה שיגאל אותנו ברחמים, בטוב, בחסד גלוי. לא במכות ובמקלות. רק בטוב.

ל"ג בעומר שמח וקדוש!