Menu
בס"ד
מזל טוב! נולד מאמר!
בטח שאלתן את עצמכן הכיצד נולד מאמר? מאיפה מגיעים רעיונות ומהיכן המילים?
אז תדענה לכן.. שאין לי שום כישרון מיוחד, אלא וודאי שהשם עושה הכול, ברחמיו המרובים. הוא זה שמזמן את הסיטואציות בדיוק בזמן, ונותן את המחשבה הנכונה ולבסוף מזיז את האצבעות.
אך לא להצטנע באתי, אלא לומר הכיצד מאמר זה ודומיו נולדו לאוויר העולם, ועל ידי זה נלמד יחד כיצד ניתן ללמוד (וללמד) מכל סיטואציה פשוטה של היומיום.
יום רביעי, בעלי ואנוכי מתכננים לצאת לטיול, אך תוכנית ילדינו שיחיו הייתה אחרת. הקטן בוכה, הגדול מייבב, והבית מבולגן לאין היכר. מהר מאוד הוחלט שאיננו יכולים להמשיך בתוכנית המקורית ומיד שלפנו מהמגירה המוכרת, את התוכנית החלופית.
ואז בעלי שיחיה, אמר משהו בסגנון: "איך היה פעם…יכולנו לצאת מיד בלי שום הכנה מראש.. ממש הידרדרנו" – אמר בהליצות. כמובן שמיד אמרתי: "השתפרנו, לא הידרדרנו".
וכך נולד מאמר.
האם כשהשגרה של היומיום נהיית יותר לוחצת, יותר מחייבת, יותר מעייפת וסיזיפית – האם זה נקרא שהתקדמנו בחיים או נתקענו? האם זה נקרא קושי או ברכה? האם כשאת מרגישה עייפה ומותשת מעשיה יומיומיות ברוכה זה מבעס וקשה וצריך להתבכיין? או שצריך לקפוץ ולרקוד משמחה?! או לפחות להרגיש תחושת סיפוק אמיתית בלב. נכניס לעצמנו טוב טוב לראש שכאשר אנחנו עובדות קשה יותר בבית, סימן שיש לנו למי ולמה. סימן שיש לנו כוחות, ויש לנו משפחה לממש בה את הכוחות.
אנחנו חייבות לשמוח בשגרת היומיום שלנו, חייבות להאיר את הקושי הפיזי באמונה טהורה ותמימה, בשמחה אמיתית ובהערכה לכל דבר שבלי כוונה הפך לכל כך מובן מאליו.
יש לנו כביכול את כל הסיבות בעולם להתבכיין – קשה, מר, קר ומעצבן.. אין כוחות, המינוס חוגג, הכביסות, הבישולים וכו'… ובמיוחד אם מתחילים להעלות את זכרונות העבר.. פעם היינו, חבל ש, למה היום כך.. אבל ברגע שניקח את עצמנו בידיים ונתחיל להסתכל רק על החיובי, רק על הטוב שקורה לנו בכל שניה ושניה, החיים שלנו ישתנו לאין ערוך. ועבודה קשה זו מתנה גדולה!
גם אם בעבר היינו קלילות, רזות וחופשיות מעמל כביכול.. ועכשיו אנחנו קצת (!) יותר בכל התחומים – צריך לשמוח! העמל בבית ובמשפחה הוא החיים, הוא העבודה האמיתית שבונה אותנו ומשמחת את השם. גם אם את מרגישה שאת עובדת קשה ואין לך רגע דל.. תודי להשם! העשייה היא המחיה, היא נותנת חיות ומרוממת.. תשאלו כל מי שיצא לפנסיה עד כמה זה כיף לעבוד.
הרצון להיות משהו אחר, במקום אחר, או פשוט לחזור להיות כמו פעם.. מקורו בחוסר אמונה. ההרגשה הזו שמנהלת אותנו במודע או בתת מודע, גורמת לנו להיות לא מרוצות ביומיום, לא לשמוח בחלקנו, ולא לנצל את כל הפוטנציאל האישי שלנו במשבצת הספציפית שהקב"ה שם אותנו, ולא בטעות. גם אם את לא מראה את זה לאף אחד, ולפעמים את אפילו לא מודעת מאיזו סיבה את פחות שמחה – תחשבי על זה, אולי זה מהמקום הזה. ההרגשה של "בא לי להיות כמו פעם" – גורמת לעיתים לנשים להיות עצובות או עצורות ולא מתקדמות למקום האמיתי והנכון שלהן.
גם כזוג, אם פעם היינו כך.. אז היום אנחנו טובים יותר. אל תיתנו ליצר הרע את המקום הזה לכרסם בו. מה שהקב"ה זימן לך במהלך חייך זה הטוב המוחלט עבורך. וגם אם ההווה כביכול כובל אותנו בשלשלאות ברזל לבית.. תשמחי! כי זו התכלית! יגיעו ימים שתתגעגעי לזה.. תשמחי בזה עכשיו.
לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 0583266571
