נוער בצמיחה – חלק א'

שאלו את הבן של הרב אורי זוהר שליט"א, מה גרם לך לחזור בתשובה מהמקומות שהיית בהם? הוא ענה תשובה אמיתית ומעניינת המתחלקת לכמה חלקים חשובים בעבודת השם.
הוא אמר, בערך במילים אלה: "ברגע שהרגשתי שהוריי מפסיקים לארוב לי בפינה שאחזור בתשובה, רק אז יכולתי להקשיב לאבא שלי טיפה, ובאותם רגעים שידעתי שהוא מדבר אליי בלי שום ציפייה לתמורה מצידי, בלי שהוא מחכה שאחזור בתשובה, שהוא כביכול 'התייאש' ממני, רק אז נכנס בליבי משהו שהוא אמר לי ועזר לי.. הוא אמר לי שהקב"ה "לא דתי", שהוא אבא שלי, שהוא איתי בכל מקום, שהוא זה שברא את התאוות והכעסים, שהוא זה שמפגיש לי בדרך ניסיונות כאלו ואחרים, הוא זה שיודע בדיוק היכן אתה מסתובב ונותן לך אפשרות להיפגש עם החברים שאתה פוגש. בכל מקום, הוא איתך ואתה יכול לדבר איתו".
המילים הללו, גרמו לו לדבר עם הקב"ה בכל מקום אפשרי, בדיוטה הכי תחתונה, לפנות לבורא עולם ולבקש ממנו, גם אם זה דברים מוזרים והזויים ולא מקובלים… עצם השיח עם בורא עולם, עצם הידיעה שהוא קיים, גם שם, גם למטה. נותן כוח. לכל יהודי באשר הוא. ובייחוד בנפילות.
בתשובה לעיל, ישנן 2 נקודות חשובות, הראשונה הינה שברגע שהילד מרגיש שההורים שלו 'אורבים' לו, זאת אומרת, ברגע שהוא מרגיש שכל מה שההורה אומר לו זה רק על מנת שיחזור לדרך הנכונה, הוא פשוט לא שומע. ההורה לא אומר את הדברים מהמקום הנכון, אלא רק מציפייה שאם אעשה כך – הילד יעשה כך. אם אומר לו שאני מרשה משהו מסויים, אז מיד למחרת הוא יקום לתפילה.. וכשזה לא קורה, מתאכזבים, כועסים ומתייאשים. החיישנים של הילדים האלו מאוד מאוד מחודדים, הם קולטים מיד שההורים מנסים את כל האפשרויות העיקר שיתפללו ויברכו, העיקר שיתלבשו בקוד לבוש מסויים וימשיכו בישיבה. השיח בין ההורים לילדים אמור להגיע מתוך אהבה פנימית אמיתית ולא מתוך אינטרס, גם אם הוא אינטרס שלדעתכם הוא טוב. כרגע לילד זה לא מתאים, והכי חשוב זה הקשר עם הילד. יותר מכל סממן חיצוני אחר.
הנקודה השנייה הינה, התדמית שאנו ההורים יוצרים בעיני הילד שלנו לבורא עולם, השם יתברך לא מפחיד, הוא לא חס ושלום רע, הוא טוב. הוא אבא, הוא נמצא איתנו בכל מקום, ובמיוחד כשיהודי נופל הוא נמצא שם. "אם אסק שמיים שם אתה, ואציעה שאול הינך"- בשאול, בתחתית הוא יותר קרוב, נאמר "הנך" לא "שם אתה". תמיד צריך לתת לילדים את התחושה שגם ובמיוחד בנפילות הקב"ה נמצא איתם ואוהב אותם, והם יכולים לדבר ולפנות אליו בכל זמן אפשרי. השם הוא לא רק במסגרת, הוא לא נמצא רק בדלתות ישיבה מסוימת אלא הוא לא נוטש אף יהודי. כולם בנים שלו. גם מי שכרגע לא נראה בדרך התורה, הוא עם כולם, גם עם הרחוק שברחוקים.
בנוסף, הוא המשיך ואמר כי בליבו תמיד הוא ידע שאבא שלו, לפני שהוא דורש מהילדים הוא דורש מעצמו.
בתור ילד הוא תמיד הרגיש שאבא שלו עושה עבודה על מידותיו ורצונותיו, לפני שהוא דורש את אותה עבודה מילדיו. הוא אמר שהורים שמודים שהם טועים ומראים לילדים שהם אנושיים ומתמודדים כמו כול, ואף לעיתים נכשלים, הם לא יודעים איך זה משפיע לטובה על הילד לטווח הרחוק.
הרי כל אדם נופל, ואם ההורה יראה שהוא מושלם ואף פעם לא נופל, ותמיד קם לתפילה בזמן ואף פעם לא מתבלבל בברכות, ולא מתמודד, אזי על ידי כך לא ייתן כלים לילדים שלו להתמודד עם נפילות. ההורה לא יהיה אמין בעיני הילד שלו כשהוא מתאמץ כל הזמן להיראות מושלם בעיני הילד. הכי חשוב זה האמון והאהבה.
לרכישת הספר "תוכו רצוף אהבה" מאת מחברת הטור: 058-3266571